מעורב ירושלמי: במאה ה-1 אכלו בעיר בעיקר כבשים זקנות
חפירה ארכיאולוגית שבוצעה במטמנת האשפה העתיקה של העיר, חושפת כי תחת שלטון הרומאים ניזונו רוב תושבי העיר מעיזים וכבשים מבוגרות שבשרן קשה, ולא מהנתחים המשובחים. בשר יונים היה רק בהר הבית, ועצמות חזירים לא נמצאו כלל
ארכיאולוגים מאוניברסיטת תל אביב חשפו את הרגלי התזונה של תושבי ירושלים בימי בית שני, המאה ה-1 לספירה. מתברר שהירושלמים הקדמונים זללו לא מעט כבשים ועיזים, ומעט פרות ותרנגולות. יונים זכו לאכול רק ליד הר הבית.
אתר החפירות בעיר דוד
צילום: באדיבות רשות העתיקות
החפירות במטמנת האשפה העתיקה של ירושלים, בשטח הגן הלאומי עיר דוד, חשפו את מנהגי התזונה של הירושלמים תחת שלטון רומא - רגע לפני חורבן העיר. הארכיאולוגים ניתחו למעלה מ-5,000 עצמות בעלי חיים שנחפרו במטמנה הקדומה, שנמצאת בשטח הגן הלאומי עיר דוד, ומציגים לראשונה את הרגלי התזונה של תושבי העיר בימי בית שני.
את המחקר ערכה המאסטרנטית אברה ספסיאריץ, בהנחייתם של ד"ר יובל גדות וד"ר לידר ספיר-חן מהחוג לארכיאולוגיה באוניברסיטת תל אביב, בשיתוף רשות העתיקות. לדברי ד"ר ספיר חן, "במשך שלוש שנים חפרנו במטמנת האשפה של ירושלים מימי הבית השני שרידי עצמות של בעלי חיים שהושלכו. עצמות בעלי החיים הם שאריות המזון של הירושלמים הקדומים, והן מאפשרות לנו ללמוד על אורחות החיים שלהם. כך למדנו שמי שזרק את האשפה במטמנה הזאת היו התושבים הפשוטים, ולא האליטה של העיר".
כבשים
AP
מניתוח מדוקדק של העצמות עולה שתושבי ירושלים במאה ה-1 לספירה ניזונו בעיקר מכבשים ועיזים, ומעט מאוד מפרות ותרנגולות. כמו כן נראה כי הם שמרו על כשרות: במטמנה לא נמצאו עצמות חזיר כלל.
אולם גם אם נדמה שתושבי ירושלים במאה הראשונה נהנו מחינגת בשרים איכותיים, ד"ר ספיר-חן מנמיכה את הציפיות. לפי המחקר, תושבי ירושלים לא נמנו עם בעלי ההכנסה הגבוהה והאליטות, ואכלו בשר של בעלי חיים מבוגרים יותר, שבשרם קשה. "זה לא הבשר הרך והאיכותי, וגם לא הנתחים האיכותיים של הבשר שאנחנו מוצאים במטמנות אחרות מאותה תקופה", מסבירה ספיר-חן. "בנוסף, גילינו שגידול יונים ואכילתן נעשה רק בהקשר פולחני, כמו במטמנה הקרובה להר הבית. באשפה העירונית, שנאספה ממשקי בית רגילים, אין בכלל עצמות יונים – וגם לא עצמות חזירים".
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם