גאון ואכזר: מה סוד כוחו של נשיא הפיליפינים?
מצד אחד פוליטיקאי עממי, אהוד ונטול גינונים, מנגד שליט רצחני שקוטל אלפי סוחרי סמים ושואב השראה מהיטלר. כך הפך נשיא הפיליפינים רודריגו דוטרטה למנהיג שכל העולם מנסה לפענח
אם לגרמניה היה היטלר, לפיליפינים יהיה..." אמר נשיא הפיליפינים רודריגו דוּטֶרטֶה ב־1 באוקטובר שעבר, והצביע כלפי עצמו. "היטלר טבח בשלושה מיליוני יהודים", הוא הוסיף במסיבת העיתונאים ההיא, שנערכה כארבעה חודשים אחרי שנכנס לתפקידו. "יש שלושה מיליוני מכורים לסמים בפיליפינים. אשמח לטבוח בכל אחד ואחד מהם".
העולם המערבי געש בעקבות הדברים. בקהילה היהודית בפיליפינים נפגעו. כולם גינו את הנשיא חסר הטקט, שידוע כמי שנוהג להתבטא בגסות, אבל עכשיו באמת חצה את הגבול. נראה שדוטרטה הבין את הרמז. ביומו השני של ראש השנה, שלושה ימים אחרי שאמר מה שאמר, התייצב דוטרטה עם אנשיו בבית הכנסת "בית יעקב" בבירה מנילה. הוא בא להתנצל ולהדגיש שדבריו הוצאו מהקשרם.
הוא בכלל מוקיר את העם היהודי מאוד, ולא סתם: גרושתו, אליזבט צימרמן, היא בעלת שורשים יהודיים. סבה היה יהודי־גרמני שנמלט מציפורני הנאצים במלחמת העולם השנייה. במסגרת מדיניות הדלת הפתוחה של נשיא הפיליפינים דאז, מנואל קייזון, אפשרה המדינה לכ־1,200 פליטים מגרמניה ומאוסטריה להיכנס אליה ערב מלחמת העולם. הודות לכך שרדו רובם את המלחמה, וגם את הכיבוש היפני.
"כשהנשיא דוטרטה הגיע לבית הכנסת זה מאוד נגע ללבנו", אומר רב הקהילה היהודית במנילה, הרב אליהו עזריה. "הוא הזכיר את הקשר החזק שלו לקהילה היהודית ואת הרקע של אשתו, שיבח את מדינת ישראל ואת יושביה, וגם דיבר טובות על ראש הממשלה בנימין נתניהו. כולנו הופתענו לטובה. הרבה מאנשי הקהילה הגיעו לכבד את הנשיא ולשמוע את נאומו המרגש. קשרי הידידות של דוטרטה עם חברי הקהילה הם טובים מאוד".
מנשה בר־און, שגריר ישראל בפיליפינים בשנים 2014-2011, מסכים עם עזריה. "דוטרטה מאוד אוהד את ישראל ואת העם היהודי. הוא תמיד העריץ את ישראל ודיבר על אימוץ של ידע ישראלי טכנולוגי, כך שראינו בו ידיד".
"רבים מבני משפחתי נספו בשואה, וההתבטאות של דוטרטה זעזעה אותי", אומר אייל בן־ארי, איש עסקים ישראלי שמתגורר בפיליפינים, ובעבר שימש כנשיא לשכת המסחר ישראל־פיליפינים. "אבל מכיוון שאני מכיר אישית את דוטרטה ואת היחס החם של ממשלו לישראל, אני יודע שהוא לא התכוון לפגוע. הוא בא להגיד בלשון של 'שכונה' שהוא יעשה תוהו ובוהו, העיקר שיפתור את בעיית הסמים במדינה. לקחו את זה למקום אחר. הוא היה מספיק גבר לבוא לבית הכנסת ולהתנצל, ואני מעריך אותו מאוד על כך".
"הוא מבצע פשעים נגד האנושות, ומעריץ את היטלר", אומר מנגד ד"ר רן שאולי, מרצה באוניברסיטת בר־אילן וחוקר במכון טרומן באוניברסיטה העברית. "באמתלה של מלחמה בסוחרי הסמים בארצו הוא מפעיל כנופיות ומעודד חיסולים ללא משפט. הוא מאמץ במודע את הדגם המוכר מימי המשטר הנאצי בגרמניה ועד לאינדונזיה של שנות השישים, ונותן לאנשים רישיון להרוג. מתחילת שלטונו נהרגו כך אלפי פיליפינים. מדיניות ה'אפס סובלנות' שדוטרטה נוקט כלפי סוחרי סמים היא למעשה דרך לחסל גם יריבים פוליטיים. אף אדם סביר במדינה דמוקרטית לא היה רוצה לחיות בחברה שמחסלים בה אנשים ללא משפט".
דוטרטה סוגר בימים אלה שנה כנשיא הפיליפינים. לפני כמה חודשים הודיע שיגיע לישראל בקיץ הקרוב, ובמשרד החוץ נערכים לתרחיש כזה, אף שלא יודעים מתי בדיוק יקרה בפועל. "אני חושב שביקורים כאלה מביאים איתם הסכמים", אומר בר־און. "בתקופתי חתמנו על הסכם תעופה בין הפיליפינים לישראל. שר התיירות הישראלי ביקר בפיליפינים, מקבילו ביקר בארץ, ומאז התיירות בין המדינות צמחה מאוד".
"אנחנו מבינים למה הוא רוצה להגיע לפה, ואנחנו רוצים אותו פה", אומר טל רשף, מומחה לפעילות של חברות ישראליות בשווקים מתעוררים. "הפיליפינים היא מדינה של יותר מ־100 מיליון תושבים, עם כלכלה שצומחת בקצב של כשבעה אחוזים בשנה - שוק ייצוא פנטסטי לסחורות וטכנולוגיות ישראליות. בצד זה, יש פה נקודה מוסרית חשובה שבשיח הפוליטי ישראלי כמעט לא קיימת: זו חברה שהורגים בה אלפי בני אדם, רובם סוחרי סמים.
"ישראל, כדי לקדם את הייצוא שלה, לא מתנערת מכלכלות כאלה. יש לנו יחסים טובים מאוד עם תאילנד, ששולטת בה חונטה צבאית שקברה את הדמוקרטיה. יש לנו קשרים חמים עם מיאנמר, שמתנהל בה בימים אלו טבח בקרב המיעוט המוסלמי, הרוהינגיה. יש לנו קשרים חמים עם וייטנאם, שמדכאת את המיעוטים שבתוכה. לא חסרות דוגמאות. די ברור לי שגם הביקור של דוטרטה יעבור פה בלי הפגנות או הבעת מחאה נגדו".
אז מי אתה, רודריגו דוטרטה? בחולצה שאינה מכופתרת עד הסוף, במכנסי ג'ינס פשוטים וללא גרביים, הנשיא הטרי נתפס בעיני מצביעיו כאיש צנוע שבא מהעם ומתנגד לכל מה שמדיף ריח של שחיתות. הוא נותן הרגשה טובה בשיחות אחד על אחד, אוכל בידיים, ונמנע מכל גינון פורמלי. בפגישה עם נשיא סין שי ג'ינפינג ובטקס חתימת הסכם בין האישים תועד דוטרטה צועד כשידיו בכיסים, ולועס מסטיק.
הפיליפינים אוהבים מאוד את המחשבה שבראשם עומד הילד הכי פרוע בכיתה. "דוטרטה לא צמח מהבירה מנילה, אלא מדבאו", מסביר רשף. "הוא לא בא ממשפחת האליטות והוא לא מדבר כמו האנשים בחולצות הלבנות, אלא מתבטא בבוטות ובתוקפנות. הוא נותן לבני השכבות החלשות תחושה שהוא חלק מהם, ושהוא יפעל למען האינטרסים שלהם בכל אמצעי שיידרש".
ואכן, עם כניסתו ללשכת הנשיא הכריז דוטרטה על מאבק עד חורמה בנגע הסמים בארצו. הוא אמנם זוכה לכינויי חיבה כמו "רודי" ו"דיגונג", אבל חשוב לו שבסוף היום יבינו שהוא הקאובוי ששולט בעניינים. מאז פתח במסע טיהור נגד סוחרי סמים צצות ברחובות עוד ועוד גופות, והנשיא - השואף להחזיר את עונש המוות בארצו – תומך בכך לחלוטין. חוק חדש שאישר לאחרונה אוסר על עישון טבק בפומבי, ומטיל עונש מאסר על מי שיעשה זאת. הנשיא גם איים על בכירי ממשלו שלו והודיע להם: "פעם דחפתי אדם ממסוק - אעשה זאת שוב". אפילו את נשיא ארה"ב ברק אובמה הוא קילל בגסות.
מזמן לא היה בפיליפינים שליט שמעניין כל כך את העולם. יותר משלושים שנה חלפו מאז כהונתו של הנשיא הרודן פרדיננד מרקוס, שמשל באיים ביד רמה בשנים 1986-1965, כונן משטר צבאי ורדף את האופוזיציה. בתודעת העולם צרובה בעיקר דמותה של אשתו, אימלדה מרקוס: לפי השמועות היו ברשותה לא פחות מ־3,000 זוגות נעליים, שהפכו לסמל לשחיתות ולרהב שלטוני אל מול ציבור עני ורעב. אחרי הזוג מרקוס כיהנו בפיליפינים כמה מנהיגים אפורים ושגרתיים, ובהם הנשיאה קורסון אקינו ובנה, בניגנו אקינו השלישי, שרשם הישגי צמיחה כלכלית אך נחשב לאישיות משעממת. דוטרטה, שנבחר לכהן אחרי אקינו, הוא נשיא מסוג אחר לגמרי.
כראש העיר המיתולוגי של דבאו־סיטי, השוכנת באי מינדנאו, למד דוטרטה רבות על כוחה של נקיטת יד קשה. אחרי למעלה מעשרים שנה במערך המוניציפלי, הוא מבקש ליישם את שיטת ה"אפס סובלנות" על האומה הפיליפינית כולה. מבצעי הטיהור שערכה ממשלתו ומעשי רצח אחרים גבו לפי ההערכה את חייהם כ־7,000 בני אדם בשנה החולפת.
"הפקודה שדוטרטה נתן לקציניו היא: אם חייכם בסכנה, הגנו על עצמכם בכל דרך ואני אגן עליכם בבית המשפט", אומרת לואיזה טנברוסו, מהגרת עבודה מהפיליפינים שעורכת בארץ את העיתון "מנילה תל־אביב". "אני חושבת שזה מה שכל מנהיג צריך לומר, כדי שאנשיו יוכלו לעשות את עבודתם נאמנה. זה לא שהולכים ברחוב בפיליפינים ורואים גופות. גם לא רואים שהמשטרה עושה את זה. הגופה פשוט צצה פתאום. כך הילדים שמתרוצצים ברחובות יחשבו פעמיים אם לצרוך סמים. הם יודעים שיש כעת נשיא שלוקח את הנושא ברצינות ולא מוותר. הוא מרתיע. גם אני הייתי חוששת להשתמש בסמים, לו הייתי שם".
"על הגופות משאירים שלטים שמודיעים שהאדם הזה הוא סוחר סמים או מחלק סמים, ולכן נהרג", מספרת פרופ' קלריטה קרלוס, חוקרת מדעי המדינה מאוניברסיטת הפיליפינים במנילה. "אנחנו רואים בעיקר דיווחים על עניים שנהרגו, אך לא ראינו את ברוני הסמים הגדולים נפגעים. לכן אנו ממשיכים לשאול ולאתגר את הנשיא שלנו בנושא. צריך לנסות לגמול את המכורים לסמים, ולאפשר להם להגן על עצמם משפטית. במקום זה הורגים אותם".
"מבצעי המשטרה הלאומית הפכו לשנויים במחלוקת", מסכים ז'אן רוברט גו, עוזר פרופסור למדעי המדינה מאוניברסיטת הפיליפינים. "השוטרים ייכנסו לתוך הבית, ואם יש התנגדות - מיד יפתחו באש על מי שהם מחפשים. זו הפרה של זכויות אדם. אם יש התנגדות למעצר והאדם רץ, אפשר לירות לו ברגל. אבל הם יורים לו בראש או בחזה, ומביאים למותו. ברשתות החברתיות יש מי שאומרים שזו לא פגיעה בזכויות אדם, כי פושעים כאלה אינם נחשבים לבני אנוש. מצד שני, יש גם שיח שאומר שאין בהכרח הוכחות שהאנשים האלה סוחרי סמים, וחבל שהם מתים כך. לא חסרים בפיליפינים אזרחים מודאגים, שלא יודעים מה הלאה ורואים במבצעים הללו בעיה".
עורך דין פיליפיני כבר הגיש תלונה לבית הדין הבינלאומי בהאג ודרש שדוטרטה ייחקר על פשעים נגד האנושות. "ניסו לחקור אותו גם כשהיה ראש עיריית דבאו, אבל לא נמצא חומר עליו", אומרת טנברוסו. "אי אפשר להסתיר פשע במשך עשרים שנה. אם היה חומר נגדו, כבר היו מוצאים. לא הוכח שהוא קשור להרג, ואין לפסול את האפשרות שהעומדים בראשי קרטלי הסמים מצאו הזדמנות להרוג זה את זה ואז להאשים את הנשיא. אני לא מאמינה שהוא יועמד לדין. התמיכה בו גבוהה מאוד".
מה קורה לאזרח שמעז לבקר את דוטרטה? האם הוא בסכנה? רמון קסיפל, אנליסט במכון לרפורמה פוליטית בפיליפינים, טוען שחופש הביטוי בארצו נשמר. "יש לנו דמוקרטיה, ואין מה שיאסור את זה. דוטרטה קילל אנשי תקשורת שדיברו נגדו, אבל לא עשה דבר מעבר לכך". קרלוס מסכימה איתו: "רבים כותבים נגד דוטרטה, מבקרים אותו או אפילו עושים ממנו צחוק, ואיש לא הולך לכלא בגלל זה. אנחנו מדינה דמוקרטית וחופשית מאוד. אתה יכול לקלל את הנשיא ולומר עליו מילים לא יפות, ושום דבר לא קורה לך".
גו מעריך שקיימת הידרדרות במישור ההתבטאויות ומלחמת הדעות. "אין ממש התערבות ממשלתית בחופש הביטוי, אבל לאחרונה אפשר לשמוע התבטאויות של דוטרטה נגד ארגוני אופוזיציה, והתומכים הנלהבים שלו מתייגים באופן אוטומטי את מי שיוצא נגדו כ'צהוב' - צבעה של המפלגה הליברלית. זה בעייתי מאוד".
דוטרטה נולד ב־1945 בעיר מאסין שבאי לייטה בפיליפינים. אביו, ויסנט, כיהן כראש עיר וכמושל מקומי. אמו, סולדד, הייתה מורה ופעילה קהילתית. בילדותו עברה המשפחה לעיר דבאו. דוטרטה הצעיר הורחק מבתי ספר בשל בעיות התנהגות, אך המשיך ללימודים אקדמיים - מדעי המדינה באוניברסיטת הפיליפינים במנילה, ולימודי משפטים בקולג' סאן־בדה. בזמן הלימודים הספיק לירות בסטודנט אחר, בטענה שהאיש לעג לו. בשנות השבעים החל בקריירה משפטית, תחילה כתובע במחלקת התביעות העירונית של העיר דבאו, ואחר כך כעוזר לתובע העירוני.
בשנת 1986 אירעה בפיליפינים מהפכת "כוח העם", שהביאה להדחתו של פרדיננד מרקוס ולהגלייתו להוואי. הפלתו של הנשיא הציתה גל פשע, שהורגש במיוחד בדבאו. העיר הפכה לגן עדן עבור פושעים וסוחרי סמים. ודווקא באותה שנה מונה דוטרטה לסגן ראש העיר - ושנתיים אחר כך נבחר לראש העיר. תחת שרביטו הפכה דבאו־סיטי ממוקד של פשע ומעשי רצח לעיר משגשגת, שמדורגת כבטוחה במיוחד בשלל דירוגים בינלאומיים. למה? כי דוטרטה עשה בעיר בדיוק את מה שהוא עושה היום במדינה כולה.
"הייתה לו תדמית 'רודי ג'וליאני', אחד שיילחם בפשע וינקה את העיר", אומר ד"ר דני אורבך, היסטוריון צבאי ומרצה בחוגים להיסטוריה ולימודי אסיה באוניברסיטה העברית. "לשם כך הוא הפעיל חוליות חיסול חוץ־משפטיות. הנימה בקרב תומכיו היא שההליך המשפטי לא מעניין. האנשים במעמד הגבוה מתעניינים בפרוצדורה, אבל יש המון אזרחים שרוצים ביטחון ולא אכפת להם איך משיגים אותו".
ואולי דווקא כן אכפת להם: הם רצו מנהיג משלהם, אדם עממי. בשנות כהונתו בדבאו נשאר דוטרטה לגור בביתו הצנוע, ודהר ברחובות העיר על גבי אופנוע פשוט. בתקשורת דבק בו הכינוי "המעניש", או "דוטרטה הארי" על שם "הארי המזוהם". הוא קבע שעות עוצר לתושבים וחוקים להגבלת שתיית האלכוהול, ותחת שלטונו הוקמו ארגוני מתנדבים - "חוליות המוות של דבאו" או "חוליות המוות של דוטרטה" - שפעלו במשך כעשרים שנה ולפי הדיווחים הרגו יותר מאלף סוחרי סמים וחשודים אחרים בפלילים. "כדי להתמודד עם עברייני הסמים על המדינה להקים בתי לוויות, לא בתי מעצר", הכריז דוטרטה באותם ימים. יחד עם זאת הוא גם הקים בדבאו מכוני גמילה, והצהיר על מענק כספי למכורי סמים שיפנו אליו אישית ויביעו בלב שלם את רצונם להיגמל אחת ולתמיד.
שיטותיו ללוחמה בפשע היו שנויות במחלוקת, אך הביאו לניקוי הרחובות וגרמו לתושבים לבחור בו שוב ושוב. דוטרטה כיהן כראש העיר דבאו בשבע קדנציות - שלא היו רצופות רק בגלל מגבלות חקיקה. בר־און: "בזמן כהונתי כשגריר הוא לא היה ראש עיר אלא חיכה 'בחוץ', בתקופת צינון אחרי שלוש קדנציות. נפגשתי איתו כמה פעמים. הוא היה האיש החזק של העיר, ונתפס כמי שהביא לדבאו שקט, שלווה וביטחון, וגם כמי ששיתף את המגזר הפרטי בשיקום הנוער, בעזרה לאמהות חד־הוריות ובהקמת אכסניות לטיפול חברתי עבור השכבות החלשות. זה גם מה שראיתי כשביקרתי בעיר".
דוטרטה קיבל הצעות מכמה נשיאים לשמש שר הפנים בממשלותיהם, אך סירב לכולם. הוא גם דחה פרסים בינלאומיים על הצטיינותו כראש עיר. אך כשהחליט לרוץ לנשיאות, הקמפיין שלו התבסס על פולחן אישיות: על כרזות ענק הודפסו תמונות פניו בתקריב, לצד הסיסמה "השינוי בדרך". בתוכניתו הכלכלית הפופוליסטית – שכונתה "דוטרטקונומיקס" – הובטחו השקעות בתשתיות בסך טריליוני פזו. הוא גם הבטיח להפוך את המזון במדינה לבר השגה, וליצור הזדמנויות תעסוקה בחקלאות ובתחומים אחרים.
הבחירות בפיליפינים נערכו במאי 2016, ודוטרטה ניצח עם כ־16.5 מיליוני קולות (93 אחוזים) - 6 מיליוני קולות יותר מיריבו הקרוב ביותר, מאר רוקסאס, וכ־6.5 מיליוני קולות יותר מהסנאטורית גרייס פואה.
"זה אותו מנגנון שכבר העלה לשלטון דיקטטורים בבחירות דמוקרטיות בעבר", טוען ד"ר שאולי. "האמונה העיוורת באלימות, ההיסחפות אחריה, הבטחת השווא שהאלימות נושאת איתה. אלו מנגנונים של גיוס רגשות השנאה הבסיסיים ביותר לצרכים פוליטיים".
מהגרי העבודה הפיליפינים שמתגוררים בישראל הם תומכים מובהקים של דוטרטה. "כ־80 אחוזים הצביעו לו", אומרת טנברוסו. "אני חושבת שזה בגלל הגישה החדשה שהביא, העובדה שמצד אחד הוא צנוע ומצד שני לא פוליטיקלי־קורקט. הוא הרבה יותר קרוב לאדם הרגיל, הפשוט. הכול מושחת בפיליפינים, משמאל ומימין, ודוטרטה נחשב למשב רוח רענן".
גו מספר שפגש בדוטרטה בשנת 2015, בזמן המירוץ לנשיאות. "מבחינה גופנית הנשיא נראה חלש", אומר גו. "כשהגיע לאוניברסיטה שלנו, הוא בקושי הלך. הוא בן 72, ונשאלת השאלה איך הוא יכול להתמודד עם מה שכרוך בתפקיד. הגורמים הרשמיים כמובן מקפידים להגיד שהוא בריא, אבל אין לדעת".
דיברת איתו?
"לא יכולנו לדבר איתו, כי הסטודנטים כבר הקיפו אותו. הוא מאוד פופולרי בקרב הצעירים – אבל לא כולם. חלקם ביקורתיים לגבי שמירת זכויות האדם".
הביקורת בתוך המדינה היא כאין וכאפס לעומת זו שנשמעת ממדינות העולם, ובעיקר מכלי התקשורת במערב. אלה נהנים ללקט את הפנינים שדוטרטה מוציא מפיו, ומפנים אליו את תשומת הלב של דעת הקהל למשך סבב חדשות קצר. יש מי שמכנים אותו "דונלד טראמפ הפיליפיני", ורואים דמיון בין שני המנהיגים. שניהם, למשל, הסתבכו עם האפיפיור. ראש הכנסייה הקתולית תקף את טראמפ על תוכניותיו באשר לגבול ארה"ב־מקסיקו - ודוטרטה פתח חזית מול הכס הקדוש, כשסיפר שנתקע בפקק תנועה במנילה בעת ביקור האפיפיור. "רציתי להתקשר אליו ולהגיד: לך הביתה. אל תבקר פה יותר", אמר בנאום שנשא בנובמבר 2015.
הנשיא האמריקני כבר הזמין את דוטרטה לביקור רשמי בוושינגטון "מתי שירצה". את הדברים אמר טראמפ ימים ספורים אחרי שהוגשה נגד דוטרטה תלונה לבית הדין הבינלאומי בהאג. לפי הבית הלבן, השניים "ניהלו שיחה ידידותית מאוד, ודנו במאבק של ממשלת הפיליפינים להיפטר מהסמים בשטחה".
פרטים נוספים על השיחה נחשפו לאחרונה בכלי התקשורת, לאחר שתמליל השיחה כפי שהוכן בצד הפיליפיני הודלף לוושינגטון פוסט ולאתר "אינטרספט", שאחד מעורכיו הוא עיתונאי התחקירים גלן גרינוולד. לפי התמליל, טראמפ שיבח את דוטרטה על המאבק בסוחרי הסמים ואמר שהוא עושה "עבודה שלא תיאמן. להרבה מדינות יש בעיה כזאת, לנו יש בעיה כזאת, אבל אתה עושה עבודה נהדרת ופשוט רציתי להתקשר ולומר לך את זה".
יש לציין שהתמיכה מצד טראמפ באה בין השאר בעקבות איתותיו של דוטרטה על רצונו במערכת יחסים קרובה יותר עם סין. בתור מושבה אמריקנית לשעבר, הפיליפינים הם בסיס חשוב ביותר לארה"ב באזור, ומעמדה עלול להיפגע מאוד אם מדינת האיים תחליט להחליף את נאמנותה.
בתקופת אובמה הלך והידרדר הקשר בין המדינות. בספטמבר 2016 הזהיר דוטרטה את הנשיא האמריקני שלא ימתח ביקורת על מלחמתו חסרת הפשרות בנגע הסמים, ובריאיון טלוויזיוני אף קילל אותו. בעקבות זאת ביטל אובמה פגישה שנקבעה ביניהם, ודוטרטה נאלץ להתנצל.
הנתיב שפתח טראמפ בשיחת הטלפון עשוי לאפשר לדוטרטה לחסות מחדש תחת כנפיה של ארה"ב. ועדיין, נשיא הפיליפינים מאיים שוב ושוב בניתוק מהאמריקנים, ובהצטרפות לציר סיני־רוסי שישנה את מאזן הכוחות במערב האוקיינוס השקט. "לדוטרטה יש בעיה קשה עם ארה"ב בכלל ועם הדמוקרטיה האמריקנית בפרט", אומר רשף.
"כנציג השכבות החלשות במושבה אמריקנית לשעבר, הכבוד מול ארה"ב חשוב לו מאוד. הוא התראיין בטלוויזיה באנגלית ופתאום עבר לשפת הטאגאלוג כדי לקלל את אובמה, שהביע שאט נפש מרצח סוחרי הסמים. בכך דוטרטה שלח מסר של עוצמה לעבר המצביעים שלו: הוא שומר על כבודם מפני ממשל דמוקרטי אמריקני שמאוד אוהב להטיף מוסר".
אחת ההתבטאויות הצבעוניות של דוטרטה בתקופת קמפיין הבחירות עסקה בסכסוך בין הפיליפינים לסין, בנוגע לריבונות על איים לא מיושבים בים סין הדרומי. "אני אסע לשם לבד באופנוע ים", הוא הכריז. "אביא איתי דגל ומוט, וכשארד אתקע את הדגל ואגיד לשלטונות סין: 'תהרגו אותי'". כבר בתקופתו של הנשיא הקודם, מסביר רשף, פנו הפיליפינים לבית הדין הבינלאומי בהאג בסוגיה הזו, ובית הדין הצדיק את עמדתם ודרש מסין לפנות את האיים שהשתלטה עליהם. אך קצת כמו טראמפ, המעדן את עמדותיו מאז היבחרו, נדמה שגם הנשיא דוטרטה נוקט גישה ותרנית כלפי הסינים.
"במהלך הקמפיין שלו הוא הודיע שיילחם, אבל אחר כך שינה את טעמו", אומר רשף. "ביום שנבחר הוא קיים פגישות עם שלושה אנשים, ואחד מהם היה שגריר סין. כמה חודשים אחר כך הוא נסע לבייג'ינג עם משלחת של אנשי עסקים, התקבל בידי נשיא סין, והודיע שעתיד האיים יוכרע במשא ומתן - או במילים אחרות, שהוא מקבל את התנאים הסיניים". בימים האחרונים טען דוטרטה שהנשיא שי ג'ינפינג איים עליו כי כל ניסיון מצד הפיליפינים לאכוף את פסיקת הבוררות של האג ולקדם קידוחי נפט בשטח השנוי במחלוקת, יוביל למלחמה בין המדינות.
גם ארגונים בינלאומיים ספגו את שבט לשונו של דוטרטה. ביוני 2016 תקף הנשיא הפיליפיני את האו"ם: הוא קילל, כמנהגו, וקבע: "אפילו את הטבח במזרח התיכון אתם לא יכולים לפתור... באפריקה אתם לא מצליחים לנקוף אצבע. תשתקו, כולכם". את מזכ"ל האו"ם לשעבר באן קי מון כינה דוטרטה "חסר תועלת"; על אגנס קלמארד, שליחת האו"ם לטיפול בהוצאות להורג בפיליפינים שטענה נגדו כי הוא מפר את החוק הבינלאומי, אמר: "זאת המצאה של אישה שרוצה להתאבד". הוא אף איים שארצו תפרוש מהאו"ם, אך בהמשך אמר שלא התכוון לכך.
ד"ר שאולי מאמין שההתבטאויות השנויות במחלוקת משרתות את מטרותיו של דוטרטה. "מבחינתו, מה שחשוב הוא הרושם. ככל שהמנהיג מעניין יותר, כך הצופים יישארו זמן רב יותר מול המסך. ככל שיישארו מול המסך, כך הוא יתקדם יותר להשגת מטרותיו. הגבולות בין הנהגת מדינה לתוכנית ריאליטי מיטשטשים והולכים".
התבטאות נפיצה ביותר הייתה התבדחות על גורלה של מיסיונרית אוסטרלית שנאנסה ונרצחה במהומות בבית סוהר בדבאו ב־1989. דוטרטה התלוצץ ואמר שהיה רוצה בעצמו להשתתף באונס של "התיירת האוסטרלית היפה". הבדיחה - סרת הטעם לדעת תומכיו של דוטרטה, והמחרידה לדעת מתנגדיו - עלתה לכותרות עם היבחרו לנשיאות. שגריר ארה"ב בפיליפינים, פיליפ גולדברג, מתח ביקורת על הדברים, ודוטרטה בתגובה שילח קללה עסיסית בשגריר ובאמו - מה שגרר נזיפה אמריקנית בשגריר הפיליפינים.
"ההערה על התיירת הייתה מיותרת ומצערת", אומר קסיפל. "מצד שני, יש להבין את תרבות הרחוב שדוטרטה הגיע ממנה. בתרבות הזו דבריו יתפרשו כבדיחה גסה ותו לא. אני לא חושב שהאמירה הזו מתארת את הערכים שלו כבכיר בשירות הציבורי. בפועל הוא הקפיד שמערכת החוקים של דבאו תתמוך בנשים".
בשבת שעברה שוב התבדח דוטרטה בענייני אונס. בנאום בפני חיילים שעמדו לצאת למבצע באי מינדנאו, שבו הוכרז משטר צבאי, אמר הנשיא שמותר להם לאנוס עד שלוש נשים. "אני אלקח למאסר", הוא אמר. "אם תאנסו שלוש נשים, אגיד שאני עשיתי את זה. אבל אם תאנסו ארבע, אתם תחטפו". דוברו של דוטרטה הסביר אחר כך שהנשיא רק ניסה להרים את המורל של חייליו, אך הביקורת הבינלאומית היתה רועמת. צ'לסי קלינטון, בתם של נשיא ארה"ב לשעבר ביל קלינטון ושל המועמדת לנשיאות הילרי קלינטון, כתבה בטוויטר: "לא מצחיק. אף פעם. דוטרטה הוא בריון רצחני ללא התחשבות בזכויות אדם. חשוב להמשיך לציין את זה, ואת העובדה שאונס הוא לעולם לא בדיחה".
טנברוסו מספרת כי כאשר שמעה על התבטאותו של דוטרטה על המיסיונרית האוסטרלית, היא חשבה: כמה טיפש האיש יכול להיות. ובכל זאת, "כפיליפינית זה לא העליב אותי, לא חשתי שהנשיות שלי בסכנה. לא אומרים דבר כזה, זה לא רגיש, אבל דוטרטה לא מחשיב את עצמו כאדם פוליטיקלי־קורקט, והוא פשוט אומר מה שהוא רוצה. עליו ללמוד איך לדבר כעת כשהוא הנשיא, איך לשלוט בעצמו ולפתח מסננים, אבל זו האישיות שלו. דבר טוב אחד יש בו: לא אכפת לו מה יחשבו אחרים, הוא עושה את העבודה שלו".
טנברוסו מגוננת על דוטרטה גם בקשר להגדרתו העצמית כ"היטלר של הפיליפינים". "כשדוטרטה מדבר באנגלית או בשפה הרשמית של הפיליפינים, הטאגאלוג, קשה להבין אותו. אפשר בקלות לפרש בצורה לא נכונה את מה שהוא אומר. מכיוון שהוא בא מדבאו, טאגאלוג אינה שפת האם שלו. יש להם ניב מקומי משלהם. במקרה של ההשוואה להיטלר, הוא פשוט לא פורש נכון".
ד"ר אורבך סבור שדוטרטה הוא דוגמה קיצונית במיוחד לפופוליזם הנהגתי שלוח רסן. "יש מגמה עולמית של שליטים פופוליסטים, שמתיימרים לפתור בעיות מורכבות באבחת גרזן. הם מציגים את עצמם כאותנטיים, כאנטי־אליטות, ומתנגדים למומחים שמדברים מעל לראש של האדם הפשוט. זה משתלב כמעט תמיד עם גסות רוח לא תקינה פוליטית - שמעצבנת את המומחים האלה, אך רק משעשעת את תומכי השליט הפופוליסטי. מבחינת התומכים של דוטרטה, התבטאות כזו משדרת כוח, חוזק, גבריות, אבל זו התבטאות חשוכה באופן קיצוני ומחריד. דיברתי עם כמה נשים פיליפיניות, והרושם שלי הוא שמטאטאים את זה הצדה, שזה לא חשוב, שהעיקר שהנשיא פועל למען המולדת ולא דופק חשבון לאיש".
דוטרטה היה נשוי לאליזבט צימרמן מ־1973 ועד 1998, ויש להם שלושה ילדים משותפים: שרה, פאולו וסבסטיאן. שרה, ששם משפחתה כיום הוא קפריו, עומדת בראש העיר דבאו; הסגן שלה הוא פאולו, אחיה. המשפחה אמנם נקרעה על רקע יחסו הרע של דוטרטה לאשתו, והעובדה שנהג לבלות עם נשים אחרות (כך לפי פרסומים באתר הפיליפיני Rappler), אך בשנים האחרונות, לאחר שצימרמן חלתה בסרטן, התברר שהנשיא וגרושתו נותרו חברים טובים. "דיגונג מטפל בי", אמרה צימרמן בראיונות. גם ילדיהם סיפרו שדוטרטה סועד את גרושתו, ודואג שתקבל את הטיפול הטוב ביותר.
במקביל, כבר שנים הוא מקיים קשר עם אישה הצעירה ממנו ב־25 שנה, סיאלטו אוונסנה בת ה־47. השניים אינם נשואים רשמית, אך יש להם ילדה בת 13, ורוניקה. אוונסנה, תושבת דבאו, היא אחות לשעבר ובעלת חנויות ועסקים בתחום המזון. בכתבה ב"אינקוויירר" היא תוארה כדמות שקטה, תומכת ועדינה, וכאשת עסקים שאינה תלויה כלכלית בדוטרטה.
אגב עצמאות כלכלית, הנשיא שואף להשיב לארצו 10 מיליוני פיליפינים שעובדים כמהגרי עבודה במדינות העולם. טנברוסו, שמתגוררת כבר עשרים שנה בישראל, מצהירה שאין סיכוי שתעשה זאת. "דוטרטה רוצה למכור לנו חלום - שנהיה מסוגלים לעבוד בבית ולהרוויח מספיק בשביל המשפחות שלנו בלי להקריב את עצמנו. אך אם הוא יבקש ממני לחזור ולהישאר בפיליפינים, אני אענה בשלילה. מדובר בסיכון גדול מאוד, בעיקר בשביל אנשים שיש להם חמישה או שישה ילדים בבית, שזה הממוצע".
בעוד כוח אדם זורם מהפיליפינים לישראל, ידע וציוד חקלאי עושים את דרכם בכיוון ההפוך. החברה של בן־ארי, למשל, משכללת את החקלאות הפיליפינית באמצעות הקמת חממות בטכנולוגיות ישראליות. בספר "להאכיל מיליונים", שכתב שר החקלאות הפיליפיני מני פיניול כדי לחשוף לציבור את תוכניתו הכלכלית של דוטרטה, מוקדש פרק שלם למודל העסקי של החממות של בן־ארי. "אנחנו מנסים לשנות דפוס חשיבה", אומר בן־ארי. "בפיליפינים, התדמית של החקלאי היא של עני שעומד בבוץ עם השור והעגלה, מגדל אורז ואולי מצליח לאכול. חשוב לי להראות להם שחקלאי יכול להיות עשיר, להחזיק עסק גדול ולהעסיק עובדים".
פגשת פעם את דוטרטה?
"לפני שנה וחצי, כנשיא לשכת המסחר ישראל־פיליפינים, הזמנתי את המועמדים לנשיאות. מההתרשמותי הוא טיפוס נעים, קר רוח, והתחושה היא שמה שמעניין אותו באמת הם האנשים. ניכר שהוא בא ממקום נקי. מה שיוצא ממנו החוצה ואיך שיוצא - זה משהו אחר. אבל אפשר לחוש שהוא מאמין במה שהוא עושה, וזה משרה ביטחון על הסובבים אותו".
בצד שיתוף הפעולה הטכנולוגי והחקלאי, גם עסקאות נשק מבשילות בין ישראל לפיליפינים. באפריל דווח במגזין "ישראל דיפנס" על אספקת תותחי הוביצר תוצרת אלביט לפיליפינים. גם טכנולוגיות מסוקים מרפא"ל נמכרו לצבאו של דוטרטה. מקורבים לנושא טוענים שזו הסיבה העיקרית לכך שחשוב לנשיא הפיליפינים להגיע לארץ
.
"מאז שדוטרטה עלה לשלטון אני רואה פה את נציגי כל החברות הביטחוניות הישראליות", אומר הרב יוסף יצחק לוי, המייסד והמנהל של בתי חב"ד בפיליפינים, שנמצא במדינה מ־2008. "הם מגיעים למדינה באופן קבוע, ובתערוכות הם שולטים. הם עוברים אצלנו בבית חב"ד, באים לשבתות, ומי שצריך אוכל כשר מגיע יותר. הסחר הישראלי עם הפיליפינים היה חזק תמיד, אבל עכשיו התגבר עוד יותר, בפרט בתחום הביטחוני".
מה התחושה ברחובות מאז שדוטרטה פתח במלחמה בנגע הסמים?
"תמיד הרגשנו ביטחון במנילה, ודאי באזור של בית חב"ד. כשהייתי מגיע לדבאו בענייני כשרות, הרגשתי אפילו בטוח יותר. כנראה דוטרטה דואג לכך בכל מקום, ונלחם בטרור ובכל הדברים הבלתי רצויים. הוא עושה את זה בדרך שלו, ואין זה מתפקידנו להתערב בנושאים האלה. אנחנו חיים את התפקיד שלנו, לעזור ליהודים, וכמו שנאמר בפרקי אבות: 'הווי מתפלל בשלומה של מלכות'. אנחנו מקווים שתהיה לו הצלחה בדברים הטובים שהוא עושה, ושרק יוסיף בעשייתו חיים וטוב. נתפלל שאנשים לא ימותו מסמים ושאנשים לא ישתמשו בסמים".
בן־ארי משווה את האווירה הנוכחית בפיליפינים ליומיום הישראלי בזמן פעילות צבאית ברצועת עזה. "לפני שיצאתי למנילה התגוררתי בהרצליה. שמענו מה קורה בעזה, אבל בקניון שבעת הכוכבים לא ממש הרגשנו את הקרבות. גם פה זה כך. אנחנו מרגישים שיפור מתמיד בעומסי התנועה, באכיפה. ההשתלחות במדיניות של דוטרטה היא צביעות. הוא מנהיג אמיתי, שלא מבקש להתחבב אלא לעשות את הדבר הנכון למען האנשים במדינה שלו".
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם