סקר: רוב הציבור לא מגדיר את השליטה ביו"ש כ"כיבוש"
מסקר "מדד השלום עולה כי רוב הציבור היהודי סבור שצריך היה לספח את יהודה ושומרון מיד לאחר המלחמה. רוב מקרב היהודים סבור גם שההתיישבות ביהודה ושומרון אינה מהווה מכשול לשלום
רוב הציבור היהודי סבור כי האחיזה הישראלית בשטחי יהודה ושומרון אינה נחשבת כ"כיבוש" - כך עולה מסקר מדד השלום של המכון הישראלי לדמוקרטיה ואוניברסיטת תל אביב. רוב הציבור היהודי סבור כי צריך היה לספח את יהודה ושומרון מיד לאחר המלחמה, אולם בתשובה לשאלה האם יש לספח את יהודה ושומרון היום - הציבור נחלק בדעתו כמעט שווה בשווה.
לא כיבוש. בניית בתים ביישוב לשם בשומרון
צילום: מירי צחי
האם הציבור בישראל מגדיר את השליטה ביהודה ושומרון כ"כיבוש"? רוב הציבור היהודי (62%) השיבו כי אין מדובר בכיבוש. פילוח לפי מחנות פוליטיים הניב את התוצאות הצפויות: בימין ובמרכז שהם המחנות הפוליטיים הגדולים בישראל כיום רק מיעוט (12% ו-37% בהתאמה) סבורים שמדובר בכיבוש. רק בשמאל, הקטן בשלושת המחנות, רוב מכריע (86%) סבורים כי ההגדרה הנכונה למצב הקיים הוא כיבוש. בציבור הערבי, כצפוי, יש תמימות דעים (91%) כי מדובר בכיבוש.
הציבור היהודי התבקש בסקר להעריך את התרומה או הנזק של השליטה ביהודה ושומרון בתחומים שונים. מתברר כי רק בנוגע לתחום הביטחוני/צבאי יש רוב גדול (65%) הסבורים שהשליטה בשטחים תורמת לישראל. דפוס עמדות הפוך התקבל ביחס למעמדה הדיפלומטי והבינלאומי של ישראל: כאן הרוב (67%) חושבים שהשליטה אינה תורמת לישראל. באשר לכלכלה הישראלית, שיעור גבוה יותר מאמינים שהיא יוצאת ניזוקה מהשליטה בשטחים - 48% לעומת 43% המחזיקים בדעה שהשליטה בשטחים תורמת לה. כשמדובר בחוזק הדמוקרטי של ישראל הדעות ממש חצויות: שיעור זהה (44%) גורסים שהיא תורמת או מזיקה לו. בציבור הערבי כצפוי, יש רוב גדול הסבורים כי בכל ארבעת התחומים האחיזה הישראלית בשטחים היא מזיקה.

האם היה צריך לאחר המלחמה לוותר על שטחים תמורת שלום? רוב גדול בציבור היהודי (65%) מתנגדים לטענה כי מיד לאחר המלחמה מנהיגי ישראל היו צריכים להיכנס למשא ומתן עם מדינות ערב ולהציע, בתמורה להסכם שלום כולל, להחזיר את כל השטחים שנכבשו במלחמה. הציבור הערבי חלוק בשאלה זו: 46% סבורים כי אכן היה צריך להיכנס למשא ומתן לשלום עם מדינות ערב ולהציע בתמורה את השטחים ואילו 41% סבורים ההיפך, אולי משום שמדובר בהסכם שהיה מושג עם מדינות ערב "מעל לראש" הפלסטינים.
האם היה נכון לספח את יהודה ושומרון מיד לאחר המלחמה? רוב (55%) בציבור היהודי מסכימים לטענה "כי מיד לאחר הניצחון במלחמת ששת הימים ישראל הייתה צריכה לספח אליה באמצעות חקיקה את כל השטחים שכבשה, כפי שנהגה ביחס לירושלים ורמת הגולן, ולהעמיד את העולם והפלסטינים בפני עובדה קיימת". פילוח לפי מחנות פוליטיים מראה כי בימין רוב גדול (77%) סבור כי היה צריך לספח מיד לאחר המלחמה, במרכז 41.5% ובשמאל 15%. בציבור הערבי יש כמעט תמימות דעים מלאה (80%) נגד הטענה שהיה צריך לספח את השטחים מייד לאחר המלחמה.

לעומת זאת, בשאלה: "האם אתה תומך או לא תומך בטענה כי הגיע הזמן שישראל תספח רשמית את כל השטחים שנכבשו במלחמה", הציבור היהודי נחלק שווה בשווה בין התומכים בטענה (44%) לבין המתנגדים לה (45%). פילוח לפי מחנות פוליטיים מצביע על תמיכה בסיפוח של כשני שלישים מהימין, כשליש מהמרכז ותמיכה אפסית כמעט (5%) בשמאל. בציבור הערבי כ-80% הם כיום נגד סיפוח השטחים.
באשר להתיישבות ביהודה ושומרון, 51% מקרב הציבור היהודי סבורים כי המדיניות של ממשלות ישראל השונות להקים יישובים ביהודה ושומרון הייתה נכונה, ו-56% מתנגדים לטענה כי ההתיישבות ביהודה ושומרון היא מכשול בדרך להשגת הסכם עם הפלסטינים. בציבור הערבי רוב גדול (69%) סבורים שלא נכון היה להקים התנחלויות וכשיעור הזה (68%) שהן מהוות היום מכשול לשלום.

רוב גדול בציבור היהודי (64%) מסכים עם הקביעה כי "למעשה ירושלים מחולקת כיום לשתי ערים: העיר המזרחית והעיר המערבית". פילוח של המשיבים היהודים למחנות פוליטיים מראה כי בכולם יש רוב בגודל שונה המסכים עם הטענה שירושלים למעשה מחולקת (ימין – 55%, מרכז – 70%, שמאל – 90%). בציבור הערבי 54% חושבים שהעיר מחולקת.
בנוסף, התמקד הסקר בעמדות הציבור הישראלי כלפי ביקורו בארץ של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ. כשני שלישים בציבור היהודי חושבים שהביקור של טראמפ בארץ היה מוצלח. בציבור הערבי התמונה הפוכה: הרוב (52%) סבורים שהביקור לא היה מוצלח וכשליש (35%) חושבים ההיפך.

מחולקת או לא? צעיר מיידה אבנים בראס אל עמוד
צילום: פלאש 90
למרות שביעות הרצון מהביקור הרי כאשר בוחנים את הערכת הציבור באשר לתוצאות החזויות שלו מתקבלת תמונה שונה: למרות הכרזותיו של טראמפ כי יחזיר את ישראל והפלסטינים לשולחן המשא ומתן, בציבור היהודי הרוב (59%) מעריכים שהסיכוי לכך קטן. הסקפטיות הציבורית רבה עוד יותר כשמדובר בסיכוי שבחסותו של טראמפ יושג בשנה-שנתיים הקרובות הסכם שלום בין ישראל לבין הפלסטינים: יש כמעט תמימות דעים (82%) שהסיכוי לכך קטן.
רוב קטן בלבד בציבור היהודי (51%) סבורים כי ביטחון ישראל הוא כיום שיקול מרכזי של הנשיא טראמפ בעת גיבוש מדיניות החוץ האמריקנית. בעניין זה יש הבדל גדול בין שלושת המחנות הפוליטיים: בקרב מי שהגדירו עצמם ימין, הרוב (59%) סבורים כי בטחונה של ישראל הוא שיקול מרכזי אצל טראמפ. לא כך הדבר בקרב מי שהגדירו עצמם מרכז ושמאל: בשני מחנות אלה רק מיעוט (27% ו-13.5% בהתאמה) סבורים כן. בציבור הערבי, כשני שלישים (67%), סבורים כי בטחון ישראל הוא שיקול מרכזי בבניית האסטרטגיה הבינלאומית של טראמפ.

הציבור היהודי נחלק כמעט שווה בשווה בשאלה האם עסקת הנשק עם סעודיה מסכנת או לא מסכנת את ביטחונה של ישראל: 40% חושבים או בטוחים שהיא מסכנת את ישראל ואילו 43.5% חושבים או בטוחים שאינה מסכנת אותה.
ממצא מעניין שעלה בסקר הוא קיומו של רוב בקרב היהודים (55%) הסבורים שמעורבות של מדינות ערב, כגון סעודיה, יכולה לעזור בהשגת שלום קבע בין ישראל לפלסטינים. לעומת זאת, הרוב הגדול (61%) בקרב הערבים חושבים שמעורבות כזו אינה יכולה לתרום להשגת שלום.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg