אפקט טראמפ: כולם שוקלים לרוץ לנשיאות
ההצלחה הבלתי נתפסת של דונלד טראמפ גורמת לשמות בלתי צפויים בעליל להרהר בריצה לנשיאות. מה עשה מארק צוקרברג במדינת המפתח אוהיו, האם דה רוק שוקל לעבור מהוליווד לבית הלבן, ואולי דווקא אופרה ווינפרי תהיה המושיעה של הדמוקרטים?
כשסגן הנשיא הקודם, ג'ו ביידן, הודיע לפני כמה ימים שהוא מקים ועדה פוליטית חדשה הנקראת "אפשרויות אמריקאיות", העולם הפוליטי קרא זאת כאות: הוא שוקל ברצינות לרוץ לנשיאות ב-2020.
עם זאת, הכוכב המרוויח ביותר בהוליווד, דווין "דה רוק" ג'ונסון, קיבל תגובה דומה כשאמר למגזין GQ שישנה אפשרות שיתמודד על המשרה, אף שלא ברור לאיזו מפלגה – אם בכלל – הוא יצטרף. גם מייסד פייסבוק מארק צוקרברג עורר עניין כשקבע לפגוש אנשים בכל מדינה, ואכל ארוחת ערב עם משפחה דמוקרטית מאוהיו שהצביעה לטראמפ.
אמנם, עדיין יש חילופי אש בין שני המתמודדים מ-2016 על תוצאות הבחירות, והבחירות המקדימות של 2020 באייווה במרחק 30 חודשים. אך נראה שמהמערכת הפוליטית סוערת בשל קבוצה גדולה ומגוונת שלא כרגיל של דמוקרטים ושמות מפורסמים מחוץ למערכת הפוליטית. נראה שהמשחק המקדים כולל פחות או יותר כל סנטור ומושל דמוקרטי נוכחי, ראשי ערים וחברי בית, אנשי עסקים, וכמובן כמה ידוענים. העיתון The Hill מנה לאחרונה 43 אנשים שעשויים לרוץ נגד דונלד טראמפ.
רבים אמרו שארצות הברית היא מדינה שבה כל אחד יכול לגדול להיות נשיא. בשנה שעברה, מולטי-מיליונר כוכב תוכניות ריאליטי ללא כל ניסיון מדיני הוכיח שזה נכון. "איך אפשר לומר למישהו לא לרוץ לנשיאות?", אמרה ג'ניפר פלמירי, ותיקה בקמפיינים לנשיאות שהייתה מנהלת התקשורת של הילרי קלינטון ב-2016.
מדובר כאן ביותר מאי הסבירות שבבחירת טראמפ. הסקרים מצביעים על סיכוי אמתי למי שיבחרו הדמוקרטים לנושא הדגל שלהם. "כולם מניחים שטראמפ יהיה אבוד ב-2020", אמר יושב הראש הקודם של הוועד הדמוקרטי, דון פאולר.
לראשונה בדור האחרון, המרוץ לנשיאות נראה פתוח לרווחה, ללא כל אפשרות לזהות מראש מועמדים מובילים לראשות המפלגה הדמוקרטית. בולט בהיעדרו מרשימת המועמדים המוקדמת השם קלינטון.
המינוי יהיה "פרס נחשק מאוד", אמר דיוויד אקסלרוד, שהיה האסטרטג הראשי של ברק אובמה ב-2008 וב-2012. "פשוט יותר להרכיב רשימה של דמוקרטים שלא שוקלים לרוץ לנשיאות ב-2020 מאשר רשימה של אלו שכן שוקלים זאת".
מלבד זאת, "זה רק עניין של זמן עד שדונלד טראמפ ירוץ כמועמד עצמאי ויטביע את שתי המפלגות", אמר ג'ו טריפי, פעיל דמוקרטי ותיק שניהל את הקמפיין של מושל ורמונט הווארד דין ב-2004. לדמוקרטים, זו דינמיקה הפוכה מזו של הבחירות האחרונות, כשנראה שהדברים כל כך נזילים ולא צפויים.
אי אז ב-1992, השמות הגדולים של המפלגה – בעיקר ראוי לציון מושל ניו יורק מריו מ' קואומו – השתתפו במרוץ, וחלקם נסוגו מפני ההצלחה המזהירה שניבאו הסקרים לנשיא דאז ג'ורג' ו' בוש. במקומם נבחר לתפקיד מועמד אלמוני מארקנסו, ביל קלינטון, שזכה לשבת בבית הלבן לאחר שמיתון כלכלי ריסק את הפופולריות של בוש.
הלקח שלמדו מהמקרה שהמתמודדים שוויתרו על זכותם הוא לא להסס. המסר אושש ב-2008 כשאובמה, סנטור מאילנוי בכהונתו הראשונה, זכה במועמדות מטעם המפלגה הדמוקרטית על פני המועמדת המובילה הילרי קלינטון.
לפעמים הפוליטיקה הולכת בדרך היקפית: רבע מאה לאחר שאביו דחה את מה שהתברר במבט לאחור כהזדמנות הגדולה שלו, מוזכר השם של בנו של קואמו אנדרו, בעצמו מושל ניו יורק בהווה, כמועמד אפשרי ב-2020.
אך כל סקירה של מועמדים אפשריים צריכה להתחיל במבט לאחור, אל אנשים שהתמודדו בעבר. מושל מרילנד הקודם, מרטין אומאלי, שסיים במקום השלישי במירוץ לראשות המפלגה הדמוקרטית ב-2016, היה האקטיבי ביותר מבין השואפים לנשיאות. הוא הופיע ב-13 מדינות מאז הבחירות, ניהל מסע בחירות וגייס כסף למועמדים, ודיבר באירועים מפלגתיים.
אומאלי "רכש כאן ידידים", אמר יושב הראש לשעבר של הוועדה הלאומית של המפלגה הדמוקרטית, פאולר, המתגורר בדרום קרוליינה. "יש כאן כמה אנשים שיש להם יחסים קרובים אתו".
אם ביידן יחליט לנסות בפעם השלישית להיכנס למשרד הסגלגל, הוא יהיה "ראשון בין שווים, אפילו בשלב הזה בחייו", אמר אקסלרוד. בן 74, סגן הנשיא לשעבר מבוגר בארבע שנים מטראמפ, שהוא בעצמו הנשיא המבוגר ביותר שנבחר לכהונה ראשונה בהיסטוריה של ארצות הברית.
אחרים טוענים שהסנטור ברני סנדרס, בן 75, יהיה המועמד המוביל, בזכות ביצועיו ב-2016 ובזכות המוני תומכיו הליברלים. "הוא לא החליט", אמר מנהל הקמפיין לשעבר של סנדרס, ג'ף וויבר. "הוא פתוח לכך".
ליברלים רבים מקווים להתמודדות של הסנטורית אליזבת וארן, שמסתובבת ברחבי המדינה לקדם את ספרה האחרון. בארוחת גיוס תרומות בחודש שעבר למען סניף "האיגוד הלאומים לקידום אנשים צבעוניים" בדטרויט, הנציגה מקסין וואטרס הציגה את וארן כאישה "שאולי תהיה הנשיאה הבאה".
אבל במפלגה הדמוקרטית יש גם כמיהה לפנים חדשות ורעננות. ובעוד הסנאט ואחוזות המושלים הם עמדות השיגור המסורתיות למועמדים לנשיאות, הפעם ייתכן שיש סיכוי לראשי עיר כמו מיטש לנדריו מניו אורלינס או אריק גרסטי מלוס אנג'לס, או לחברי בית בולטים, כמו סת' מולטון או אדם ב' צ'יף.
מה שהמנהיגים הדמוקרטיים לא רוצים לראות הפעם הוא חזרה על מה שקרה לרפובליקנים בשנה שעברה. עם 17 מועמדים מוכרזים, העימותים של המפלגה הרפובליקנית הפכו למפגן דמוי דרבי. עצם הגודל של השדה יצר פתח למועמדים כמו טראמפ לערוך מה שהתפתח להשתלטות עוינת על התהליך.
"כשחושבים על זה, נפלא שיש 38 [מועמדים דמוקרטיים אפשריים]. אבל ביום הפקודה ב-2019, אני מקווה שהמספר יצטמצם לקומץ שאפשר לנהל אותו", אמר נציג ניו המפשייר ריימונד באקלי.
ראש העיר לשעבר של ניו יורק, מייקל בלומברג, ששקל בשלב כלשהו להתמודד כמועמד עצמאי בבחירות 2016, הזהיר בריאיון לניו יורק טיימס שאם ירוצו דמוקרטים רבים מדי "הם ידרכו זה על זה ויביאו לבחירתו מחדש של דונלד טראמפ". לדעת בלומברג, הסיכויים שטראמפ ייבחר שוב עומדים על 55 אחוזים.
הסיכוי למעין קרב בין אילי הון כמו זה שבלומברג ויתר עליו בפעם הקודמת מפתה. לכן עולים שמות כמו אלו של מנכ"ל סטארבאקס לשעבר הווארד שולץ, הבעלים של קבוצת הכדורסל דאלאלס מאבריקס מארק קובאן, וקיסרית הלייף-סטייל אופרה ווינפרי, שחוללה סערה בתחילת השנה כשהתלוצצה – או שלא? – שבחירתו של טראמפ גרמה לה להרהר שאולי היא מתאימה למשרת הנשיאות יותר משחשבה.
אך פעילים מנוסים סקפטיים באשר לסיכוי שהמפלגה תבחר בסופו של דבר במועמד מבחוץ בסגנון טראמפ. "אין לי ספק שמולטי-מיליונרים יתחילו לראות את נשיאים במראה, כפי שסנטורים רואים עכשיו", אמר טד דווין, יועץ דמוקרטי ותיק. אך הוא הוסיף: "אנשים לא רוצים עוד טראמפ בצד שלנו. הם רוצים להתרחק ממנו עד כמה שאפשר".
אקסלרוד הסכים: "אני לא חושב שנביס את טראמפ בעזרת גרסה משלנו לטראמפ. מה חסר לאנשים בטראמפ? הם מוצאים שהוא חסר ניסיון, וחסר ידע בניהול ממשל". ככל הנראה יהיה חשוב לדמוקרטים גם למצוא מועמד שהתנהגותו תהיה מנוגדת לזו של טראמפ, ושיישא מסר כוללני ומאחד.
לעת עתה, רוב המועמדים האפשריים מוחים כשהם נשאלים מה תוכניותיהם ל-2020. מעטים – כמו מושל וירג'יניה טרי מקאוליף – מודים שהם שקלו להתמודד בבחירות לנשיאות. אבל דמות ממסדית עלולה להתחיל בעמדת נחיתות כאשר נראה שרוב האנרגיה של המפלגה מושקעת בהתנגדות לטראמפ.
לפי טריפי, הדמוקרטים יכולים להתחלק לשתי קבוצות. "בשלבים מוקדמים, עשוי להיות מושל או סנטור שיודע לקדם עניינים, לעומת מישהו מבחוץ, וזה המרוץ", אמר טריפי.
בינתיים, דרכי תעמולה מסורתיות עשויות להשתנות – יהיה פחות דגש על כסף ועל הצורך לבלות חודשים ושנים בהתקרבות לפוליטיקאים מקומיים ופעילים המצויים מחוץ למוקדי הכוח. "עכשיו שכל כך הרבה נמצא ברשת, הדעות של מישהו שכותב מהמרתף שלו באנהיים יכולות להשפיע בניו המפשייר", אמר נציג ניו המפשייר ריימונד באקלי. "במקצבים הישנים מושלכים כעת מבעד לחלון".
אקו"ם