מכתבי איינשטיין למכירה: "הזדמנויות מועטות בישראל"
זוכה פרס נובל חשף בהתכתבויות עם עמיתו שגלה לברזיל את דעתו על האל, ואת יחסו לאווירה האינטלקטואלית בישראל הצעירה. אוצר ארכיון איינשטיין: למעשה, אין כאן דבר חדש
אוסף של מכתבים שחיבר אלברט איינשטיין צפויים לעלות למכירה פומבית בשבוע הבא, ומציעים הצצה חדשה על דעותיו של הפיזיקאי זוכה פרס נובל בעניין האל, המקרתיזם ועל מדינת ישראל, שזה מקרוב נולדה.
חמשת המכתבים המקוריים, שמתוארכים לשנים 1951-1954 ונכתבו בידי איינשטיין, מגלים צד רגיש ושנון של המדען המוערך. הם נשלחו לפיזיקאי הקוונטום דיוויד בוהם, עמיתו של איינשטיין שברח מארה"ב לברזיל ב-1951 לאחר שסירב להעיד על קשריו למפלגה הקומוניסטית בפני ועדה של פעילים פרו-אמריקאים בבית הנבחרים.
העיזבון של אלמנתו של בוהם העמידו את המכתבים למכירה אחרי שנפטרה בשנה שעברה. מכירתו של אחד הדפים המצהיבים, הנושא את חתימתו של איינשטיין ואת חותמו הבולט לצד משוואה כללית מתורת היחסות בכתב יד, תיפתח במחיר של 8,000 דולר, וצפוי לטפס למחיר כפול לפחות. ככלל, האוסף צפוי לגרוף למעלה מ-20 אלף דולר.
איינשטיין ובוהם הפכו חברים כשעבדו שניהם באוניברסיטת פרינסטון. מכתביהם נוגעים לפיזיקת הקוונטים, לטבעו של האל ולתקופה האומללה של בוהם בברזיל. "אם האל יצר את העולם, דאגתו העיקרית הייתה בוודאי להפוך את הבנתנו אותו ללא קלה", הבטיח איינשטיין לבוהם בפברואר 1954, שנה לפני מותו.
במכתב אחר מפברואר 1953, איינשטיין השוואה "את מצב המחשבה הנוכחי" בארה"ב, שנתפס למקרתיזם אנטי-קומוניסטי, לכפייתיות בגרמניה של תחילת המאה העשרים תחת שלטונו של הקייזר וילהלם השני. הסנאטור הרפובליקני ג'וזף מקרתי הוביל בשנות החמישים ציד מכשפות נגד בוגדים קומוניסטים לכאורה, שלטענתו עבדו בצבא ובממשלה.
בוהם, שעזב את ארה"ב באמצע ה"בהלה לאדומים", הביע את חוסר שביעות רצונו לסבלו מהשהות בברזיל, שבה עבד באוניברסיטת סאו-פאולו. לדבריו, הוא התקשה להסתכל למזון המקומי.
איינשטיין, שבאותה עת היה בן 75, הביע סימפתיה לעמיתו הצעיר בעקבות "חוסר היציבות של קיבתך – עניין שבעצמי יש לי ניסיון רב בו". הוא הציע להשיג טבח טוב. אינשטיין ציין עוד שהעתיד הנראה לעין אינו מבשר על "אווירה פוליטית הגיונית יותר" בארה"ב, ושבוהם יצטרך להחזיק מעמד בברזיל עד שישיג אזרחות, לפני שיעזוב ל"אווירה אינטלקטואלית" יותר.
רעיון אחד שעלה במכתבים היה מעבר לישראל, שהכריזה על עצמאותה בשנת 1948. אבל למרות קשריו של איינשטיין לאוניברסיטה העברית בישראל, הוא האמין שמדינה זו מציעה הזדמנויות מועטות בלבד. איינשטיין עצמו סירב להצעה בשנת 1952 להפוך לנשיא ישראל, אף ששימש לזמן קצר בוועד המנהלים הראשון של האוניברסיטה העברית והותיר בצוואתו את כל מסמכיו למוסד האקדמי.
"ישראל פעילה אינטלקטואלית ומעניין, אבל יש בה הזדמנויות צרות בלבד", כתב זוכה פרס נובל, "ואם תלך לשם בכוונה לעזוב בהזדמנות הראשונה – זה יהיה מצער".
למרות עצתו של איינשטיין, בוהם, שהיה יהודי, עזב את ברזיל לישראל ב-1955, שבה לימד ב"טכניון" במשך שנתיים. שם הוא פגש את אשתו, שרה וולפסון. הם נישאו בשנת 1956. שנה מאוחר יותר עברו בני הזוג לבריטניה, שבה לימד בוהם באוניברסיטת בריסטול עד מותו בשנת 1992.
גברת בוהם חזרה לישראל לאחר מותו של בעלה, והתגוררה בירושלים. היא מתה באפריל 2016, ועיזבונה העמיד את מכתביו של איינשטיין לבעלה בבית המכירות "ווינר" בירושלים.
רוני גרוס, מנהל ארכיון אלברט איינשטיין באוניברסיטה העברית בירושלים, ביתו של האוסף הגדול של חומרים הקשורים במדען, אמר כי העותקים של מכתבי בוהם כבר נמצאים בארכיב, וכי אין בהם "דבר יוצא דופן נוסף". עם זאת, הוא אמר כי כל דבר הקשור למורשתו של איינטשיין נוטה לעורר עניין. "כיום יש עניין גדול בכל דבר שקשור לאיינשטיין – מסמכים, מכתבים וטיוטות שלו נמכרים כל העת", הוא אמר. "בקושי חולף חודש שבו אין מסמך של אינשטיין שמוצע למכירה".
המכירה הפומבית, שכוללת עותקים של מכתבים אחרים ששלח איינשטיין והתכתבויות עם זוכה פרס נובל אחר, לואי דה-ברויי, תיערך ב-20 ביוני, אף שהצעות מוקדמות צפויות להישלח לבית המכירות דרך רשת האינטרנט.
אקו"ם