לרגל הפרישה: 5 פסקי דין מכוננים של השופט רובינשטיין
בהגיעו לגיל 70, שופט בית המשפט העליון אליקים רובינשטיין פרש לגמלאות. חזרנו לחמישה פסקי הדין הבולטים של השופט, החל מפסיקה תקדימית בנושא "העגונה מצפת" וכלה בביטול מתווה הגז
אחרי 13 שנה, בהגיעו לגיל 70, שופט בית המשפט העליון, אליקים רובינשטיין פרש היום (יום ג') מכס השיפוט לגמלאות. רובינשטיין, שכיהן כמשנה לנשיאת בית המשפט העליון, היה לאחד השופטים הבולטים בעליון. לרגל פרישתו חזרנו לכמה מפסקי הדין הבולטים שלו, בהם התנגדות לנישואים חד מיניים וביטול מתווה הגז.
לחם נגד סרבני הגט ועמד לימין עגונות
בפסיקה תקדימית קבע רובינשטיין כי לבית הדין הרבני הגדול אין סמכות לדון בערעור שירה (חופית) ארבילי, הידועה בתקשורת בתור "העגונה מצפת", שבעלה הפך לצמח ב-2007. רובינשטיין קבע כי הדיון שהיה צפוי להתקיים בבית הדין הרבני הגדול על ביטול הגט שניתן לה, בעקבות לחצי הרב הראשי יצחק יוסף, הוא לא קביל. זאת, כיוון שהערעור שייך לאדם זר שאינו צד בדיון. בכך נמנעה חזרתה של האישה לעגינות.
"בהיותנו בערב חג החירות ראוי שנוודא כי כבודה וחירותה של העותרת יכובדו, ועל דרך של צו מוחלט – ייתם מסע תלאותיה", כתב רובינשטיין בפסק הדין. בדומה לכך, בפסק דין תקדימי נוסף קבע רובינשטיין כי לבית הדין הרבני הגדול יש סמכות להשית סנקציות, בהם "שיימינג", לסרבני גט.
הכשיר הריסת בתי הכנסת בגוש קטיף
באוגוסט 2005 בעתירה נגד הריסתם של בתי הכנסת בגוש קטיף, בעקבות החלטת המדינה להוציא לפועל את תוכנית ההתנתקות, קבע רובינשטיין כי בתי הכנסת יפונו מתכולתם, ולאחר מכן ייהרסו. בפסק הדין בו הכשיר את ההריסה כתב כי "בית משפט במדינה יהודית ודמוקרטית נדרש לעסוק בהריסתם של בתי כנסיות בארץ, מה שהדעת נותנת כי לא היה בפניו מעולם, ואפשר רק לייחל שלא יהיה עוד".
בדיון נוסף שהתקיים לאחר מכן בנושא, קבע בדעת מיעוט כי יש לשוב ולדון בחוקיות החלטת הממשלה לפוצץ ולהחריב את בתי הכנסת, אולם היה זה מאוחר מדי וממילא בדעת מיעוט בהרכב השופטים.
התנגד לנישואים חד מיניים
בנובמבר 2006 דחה רובינשטיין עתירה המבקשת להכיר בזכות לרישום נישואים חד מיניים שנערכו בחו"ל במרשם האוכלוסין במדינת ישראל. רובינשטיין קבע כי בני זוג חד מיניים בישראל לא יוכלו להירשם כנשואים במרשם האוכלוסין, אולם נותר בדעת מיעוט.
בפסק הדין כתב: "איני סבור כי הענקת הזכויות הכלכליות-חברתיות לזוגות הומוסקסואליים, שיש בה משום הגינות אנושית ומשפטית, היא 'תבנית משפטית' בדומה לרישום נישואין. ישנו קו המפריד ביניהם, שחצייתו מחייבת התייחסות המחוקק; הקו הוא אותו סמל, אותה החלטה ערכית, המצדיקה כי המחוקק במדינת ישראל הוא שייתן עליה את דעתו, והלוא הרישום הריהו, בסופו של יום, גושפנקה רשמית של הממלכה ליצירת תא משפחתי, המוכר רק במיעוט קטן ממדינות תבל. לכן אילו נשמעה דעתי, לא היינו נעתרים לעתירות".
דחה מתן תושבות לבני זוג פלסטינים הנשואים לישראלים
בינואר 2012 דחה השופט רובינשטיין, עתירות שהוגשו נגד "חוק האזרחות והכניסה לישראל", שקבע כי לא יינתנו מעמד של קבע או תושבות לפלסטינים שנישאו לערבים ישראלים. רובינשטיין, בדעת הרוב, הכיר בקיומה של זכות חוקתית לחיי המשפחה, הנגזרת מן הזכות לכבוד האדם, אך סבר כי אין חובה כי הזכות תמומש דווקא בתוך שטח מדינת ישראל, ולכן הכנסת יכולה למנוע זאת מבני זוג פלסטינים וישראלים.
ביטל את חוק טל ואת מתווה הגז
בפברואר 2012 קיבל רובינשטיין עתירות לביטולו של "חוק טל", המסדיר את אי גיוסם של תלמידי ישיבות לצה"ל, זאת משום שסבר כי החוק אינו עומד בדרישת המידתיות ולכן איננו חוקתי.
ב-2016 קבע כי מתווה הגז יבוטל בשל פסקת היציבות, אך העניק למדינה פרק זמן של שנה כדי לאשרה בחקיקה בכנסת. מדובר בהחלטה מפתיעה, שהתקבלה בניגוד לעמדת המדינה. למרות ההחלטה, העניקו השופטים שנה לממשלה להסדיר את פסקת היציבות בחוק, ואם לא ייעשה כן, יבוטל ההסכם כולו.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם