"אנחנו ימין מתון, הסכסוך הוא עניין מורכב"
מצננת את השמועות על מתיחות בין כחלון לגלנט, מבהירה כי חלוקת ירושלים אינה אופציה ומעדיפה שיתופי פעולה כלכליים על הצהרות מדיניות. ח"כ רחל עזריה (כולנו) מייחלת לשיח כלכלי-חברתי מימין שדואג לכל המגזרים
השמועות סביב המעבר הצפוי של שר השיכון יואב גלנט מ'כולנו' לליכוד, לא עושות חסד עם יו"ר המפלגה משה כחלון. רק לפני שנה הוא נאלץ להיפרד משר אחר, אבי גבאי, שעבר למפלגת העבודה וכיום מתמודד על ראשותה. חברת הכנסת רחל עזריה, הנחשבת מקורבת לכחלון, דוחה את הדיבורים על מתיחות בין השניים ומספרת על יחסים שגרתיים בישיבות הסיעה."הישיבות מתנהלות כרגיל, במקביל לשמועות שצצות להן אחת לזמן מה. השבוע הם היו יחד במסיבת עיתונאים בנושאי הדיור, יום קודם לכן היו עם נתניהו במעמד חתימה על הסכם-גג. במערכת הפוליטית ובתקשורת מחפשים כל הזמן אינטריגות, אבל בסוף יש משהו גדול יותר כמו משבר הדיור, והם עובדים יחד לפתור אותו".
למרות ניסיונה של עזריה לתאר מציאות הרמונית במפלגתה, בפועל מהלכיו של גלנט לקראת הצטרפות לליכוד הפכו לאחרונה שקופים יותר. שר בכיר בליכוד העריך בשיחה עם 'מקור ראשון' כי גלנט עשוי למלא את המשבצת הביטחונית במפלגת השלטון. פיטוריו של גלנט על ידי כחלון, מהלך שכרגע נראה רחוק, או לחלופין פרישה יזומה של שר השיכון מ'כולנו' ועריקתו לליכוד, עשויים לפתוח סבב תיקים בסיעה.
במקרה כזה, על פי חלק מההערכות, תיק הבינוי והשיכון יועבר לידיו של שר הכלכלה אלי כהן. על התיק המתפנה במשרד הכלכלה יינטש קרב, ועזריה היא אחת המועמדות המובילות לתפקיד.
"אני לא מתעסקת בזה בכלל", מתחמקת עזריה מהשאלה. "התחלתי לא מזמן לכהן כיו"ר ועדת הרפורמות, זה תפקיד חשוב שאני נהנית ממנו ושבו אני יכולה לטפל בחקיקה בנושאים הקרובים ללבי".
בשבוע שעבר התפרסמה תוכניתו של גלנט לבניית 100 אלף יחידות דיור בשומרון, כחלק מפתרון מצוקת הדיור. המהלך לא התקבל בברכה אצל כחלון. מה דעתך?
"זה היה רעיון כמו כל מיני רעיונות שנבחנים כל הזמן, אבל היה ברור שהוא לא ישים, ולא בגלל הנושא הפוליטי; כולנו עובדים על פתרונות למשבר הדיור, אבל ההצעה הזו לא ישימה. ישנה תוכנית 'מחיר למשתכן' שמוציאה לשוק הרבה מאוד יחידות דיור בצורה שאין לזוגות הצעירים צורך להיאבק מול המשקיעים".
תוכניתו של גלנט, שנתפסת כאיגוף מימין אפילו לנתניהו, משלבת בין אידיאולוגיה ימנית של בנייה ביו"ש, לאחד הנושאים ש'כולנו' חרטה על דגלה: הדיור. כחלון אמנם גדל בימין והיה בין 'המורדים' הליכוד בתקופת ההתנתקות, אבל מאז שינה את הרטוריקה. לאחרונה התבטא בכנס לשכת עורכי הדין כי "גם בליכוד יודעים שבסוף התהליך יהיו שתי מדינות", והוא שומר על קו מדיני עמום משהו.
"אנחנו ימין מתון", מנסה עזריה לפזר את הערפל. "אנחנו לא מתחמקים מהנושאים האלו, אבל הסכסוך הוא עניין מורכב. אין פה שתי אפשרויות, או להיות נחמדים אליהם או זבנג וגמרנו. זה לא עובד. מדובר באירוע מורכב וצריך להתחיל לדבר אחרת. יותר שיתוף פעולה כלכלי ולייצר אמון, לא כדי להגיע לשלום אלא לאפשר הסדר לחיות בו יחד.
"גם הפגישות האחרונות של כחלון עם הפלסטינים הם צעד בכיוון הזה. אנחנו מנסים לגרום לכך שהכלכלה הפלסטינית תהיה טובה מספיק, כי כשאנשים במצב כלכלי סביר זה משפיע על הרצון שלהם לא לפגוע".
אבל ברגע שבו ישראל תלך למשא ומתן עם הפלסטינים, מהם הקווים האדומים שלכם? תסכימו לפינוי יישובים?
"צריך לראות על מה מדובר, מאוד מוקדם לדעת. כרגע מה שעולה על הפרק אלה הנושאים הכלכליים שבהם יש לישראל אינטרס לייצב את המערכת. לא נכון להצהיר על הקווים האדומים שלנו מראש כי זה מכניס אותנו למלכוד. אנחנו שומרים את הקלפים קרוב לחזה, ונתנהג בהתאם למצב כשנגיע אליו".
את מאמינה שכלכלה היא הדרך להשכין כאן שלום? מה עם רצף הפיגועים שחווינו בתגובה לכל תהליך שכשל?
"כחברת מועצת העיר ירושלים חוויתי סדרות של פיגועים, ואני יודעת שהאתגר של ישראל עם עמי האזור קיים ולא ייעלם. בירושלים הפתרון שהצליח היה שילוב בין הרתעה לדיאלוג. הכנסנו אלף שוטרי מג"ב למזרח העיר והמג"בניקים היו רצים אחרי המפגעים הצעירים לתוך בתי הספר.
"הגיעו המנהלים וביקשו מאיתנו שבתי הספר יהיו סטריליים, והגענו להסכמה שזה יקרה בשני תנאים - האחד שכל הילדים יגיעו כל יום לבית הספר, והשני שהם ישהו בו שעות ארוכות יותר מיום לימודים רגיל. המהלך הזה הפחית את הפיגועים.
"הימין ההארד קור אומר 'אם נהיה חזקים יותר - נסתדר', והשמאל אומר 'להיות נחמדים'. אז לא ויתרנו על היד החזקה, ובמקביל הבנו שצריך לייצר אמון ושותפות כדי שזה יקרה".
אנחנו נפגשות בסמוך למסיבת העיתונאים החגיגית של שר האוצר ובכירי משרדו יחד עם שר השיכון ומנהל מִנהל מקרקעי ישראל, שבה הוכרז על הגרלה של 15 אלף דירות במסגרת תוכנית 'מחיר למשתכן'. כשמצרפים את המהלך הזה לקמפיין שלטי החוצות של כולנו עם הכותרת 'נטו כחלון', יש מי שמריח בחירות באוויר. עזריה מרגיעה בינתיים את החשש.
"יש לנו עכשיו תוכנית משמעותית מאוד, וחשוב לנו שהציבור יבין שהיא תוצאה של העבודה שלנו. בגלל שאנחנו עובדים מול הציבור, זו הדרך שלנו גם ליידע אותו. השאלה על בחירות מרחפת באוויר במהלך כל השנתיים האחרונות, כבר מהרגע הראשון שאחרי הבחירות הקודמות. פרשנים מעריכים מתי יהיו בחירות, ושבועיים אחר כך משחררים הערכה הפוכה. בינתיים אנחנו פה".
מדובר בהגרלה, איך מהלך כזה מסייע להורדת מחירי הדיור?
"מאז 2008 שיעור הריבית ירד לאפס ואז אנשים יצאו לקנות נדל"ן, ומאז כל הזוגות הצעירים מתחרים מול הרבה מאוד משקיעים. אנחנו מנסים לייצר מצב שבו יש להם יכולת להתמודד על מחיר זול. בשיטה של הגרלה יש אפשרות לנסות שכולם יקבלו בלי הבדלים. אנחנו לא מכירים שיטה טובה יותר. בנוגע להורדת מחירים אנחנו במצב של קיפאון מזה תקופה, וזה תוצאה של התהליך שאנחנו מובילים".
בשנתיים הראשונות לכהונתה כחברת כנסת הצליחה רחל עזריה, כמו גם מפלגתה, לזקוף לזכותה לא מעט מהלכים וחוקים שמקלים על חייהן של המשפחות הצעירות בישראל. הארכת חופשת הלידה בשבוע, העלאת מספר ימי החופשה לכל עובד במשק, חוק הורות שוויונית המאפשר להורים לחלוק שעת הנקה, חוק ימי מחלת ילד, חוק הפיקוח על הצהרונים ועוד.
ב'כולנו' חתמו לאחרונה על תוכנית 'נטו משפחה' הכוללת הגדלת נקודות זיכוי להורים עובדים, הורדת מכס על בגדי תינוקות, הגדלת מענק עבודה וסבסוד צהרונים.
השבוע בילתה עזריה לילה בגן סאקר, במאהל ההורים לילדים חולי סרטן המנהלים את המאבק למען המחלקה ההמטו-אונקולוגית בבית החולים הדסה. כמי שהייתה סגנית ראש עיריית ירושלים, עזריה עדיין מקבלת פניות שונות מתושבים. הורי הילדים רתמו אותה לנושא, והיא ניסתה לפשר בין הצדדים.
לדבריה, למרות העומס בתפקיד, כשהירושלמים קוראים לה היא מתייצבת. "קהל הבית שלי זה ירושלים. אני מאוד אוהבת את העיר הזו. נוצר בה ואקום מנהיגותי, ובכל פעם קוראים לי".
עזריה נולדה בירושלים, וכיום מתגוררת בשכונת הקטמונים עם בן זוגה אלישיב וארבעת ילדיהם. היא התחנכה במוסדות הציונות הדתית ובתנועת בני עקיבא, ובהמשך שירתה כמורה חיילת בבית ספר שדה בעפרה. אחרי לימודים לתואר בפסיכולוגיה וביישוב סכסוכים באוניברסיטה העברית, החלה בפעילות ציבורית בארגונים 'מגמה ירוקה' ו'מבוי סתום'.
אחרי ביקור הנשיא טראמפ בבירה והדיבור המתחדש על יוזמות מדיניות והרעיונות לחלוקת ירושלים, אומרת עזריה כי מי שמציעים את הפתרונות האלו הם אנשים שמעולם לא חיו בעיר. "אני לא יכולה לראות עיר שנעים לחיות בה שיש גדר באמצעה. לחלק את ירושלים זה לא אופציה. זו עיר עם כלכלה אחת.
"בקניון מלחה, במוזיאון המדע, בגן החיות התנ"כי, ולהבדיל בבתי החולים - כולם נפגשים. זו המציאות פה ואנחנו יכולים לחיות איתה לא רע. הצדדים אמנם לא מאוהבים זה בזה, אבל מבינים שכולנו פה יחד".
ומה עם הדמוגרפיה והבריחה החילונית מהעיר?
"אחרי האינתיפאדה השנייה אנשים באמת עזבו, אבל היום כולם רוצים לגור פה ואין להם איפה. הפתרון הוא בנייה בירושלים. כשיש בנייה אנשים באים לגור בעיר".
כירושלמית, נעלבת כשטראמפ לא העביר את השגרירות האמריקאית לבירה?
"לא ממש אכפת לי", היא מודה. "בית המחוקקים יושב בבירת ישראל, ולא מעניין אותי מה אומרות אומות העולם על ירושלים. השותפות עם האמריקאים בנושא הביטחוני וההגנה שאנחנו מקבלים באו"ם מהשגרירה ניקי היילי חשובות לנו יותר מבניין שגרירות כאן".
ב-2008 הצטרפה עזריה כחברה למועצת העיר ירושלים, וב-2013 מונתה לסגנית ראש העיר מטעם סיעת 'ירושלמים' שהקימה. כניסתה לפוליטיקה העירונית לוותה בסערה לאחר שחברות האוטובוסים סירבו לפרסם כרזות ועליהן תמונותיה כשהתמודדה בבחירות לעיריית ירושלים, בשל חשש מוונדליזם מצד גורמים חרדים קיצוניים. רק בעקבות פסיקת בג"ץ חזרו בהן.
"בג"ץ נתן לי סעד בהרבה מאוד מקרים. הוא הורה לשים תמונה שלי על אוטובוסים, ואין לי ספק שזה השפיע על הסיכוי שלי להיבחר".
בעוד מפלגות וגורמים אחרים בקואליציה שואפים להחזיר את האיזונים והבלמים להתנהלות בית המשפט העליון, כחלון מיישר קו באופן אוטומטי כמעט עם בית המשפט בקרב על מעמדו מול הרשות המחוקקת. אף שרק לאחרונה הצליח בג"ץ לפגוע גם ב'כולנו', כשביטל את החוק שהובילה המפלגה למיסוי על דירה שלישית, עזריה אומרת כי "הפרדת רשויות היא מאבות הדמוקרטיה. זו שיטה שהוכיחה את עצמה. כשיש איזונים ובלמים יש פחות סיכוי לקבוצה אחת להשתלט על הנעשה במדינה.
"בשנות התשעים היה פה מתח אמיתי בין מדינת כל אזרחיה למדינה יהודית ודמוקרטית וניצחנו בנוק-אאוט. היום המדינה הופכת מסורתית יותר ומודעת לערכים היהודיים. אנחנו מנהלים פה קרב של לפני עשרים שנה וזה לא רלוונטי".
מה בנוגע לפעולות שנוקט בג"ץ להגביל אתכם, המחוקקים?
"הרבה פעמים למערכת הפוליטית נוח שבג"ץ מוציא לנו את הערמונים מהאש ופותר נושאים שבמחלוקת. כשעסקנו בנושא הטבילה במקווה ללא בלנית, אמרתי למנכ"ל המשרד לשירותי דת שאין כל מניעה הלכתית לאפשר לנשים לטבול לבד. הוא לא עשה כלום בנושא. כשהגיע בג"ץ ופסק שיש לאפשר לנשים לטבול לבד, זה היה לו מאוד נוח ושחרר אותו מקבלת החלטה.
"גם פסיקת המרכולים בתל-אביב מראה את העברת הסמכויות מהפוליטיקאים לבית המשפט. בג"ץ חיכה שנים למחוקק שיאמר את דברו, אך כלום לא נעשה ואז בג"ץ הכריע. אחת הסיבות שפוליטיקאים חוששים מקבלת החלטות היא החשש מהתקשורת המגזרית ומה יגידו בציבור המצביעים שלהם, אז בא בג"ץ ופותר את הבעיה הזו".
עזריה לא נבהלת מהתערבות בג"ץ בנעשה בין כותלי הכנסת. "אני לא חושבת שזה רע. הממשלה מגישה חוק לכנסת והיא משנה אותו או בולמת אותו, ואי אפשר לומר שהכנסת מקשה על עבודת הממשלה. זו מערכת של איזונים ובלמים בין קבוצות שונות, שכל אחת מהן בטוחה שהאמת אצלה.
"אנחנו לא מרגישים את זה עכשיו כי הימין בשלטון הרבה זמן והציונות הדתית חזקה מאוד, אבל צריך לזכור שזה לא תמיד היה כך. אתה לא יודע איפה תהיה עוד עשר שנים, ולכן חשוב לשמור על שלוש הרשויות".
לאחר שהצעת החוק שלה להארכת חופשת הלידה מ-14 ל-15 שבועות עברה בחודש מרץ האחרון, חשה עזריה את ההשפעה על הנשים שילדו באותה תקופה וזכו פתאום לעוד שבוע עם תינוקן לפני החזרה לעבודה. "בעיניי זו פעולה להחזרת האמון בפוליטיקה, כשאנשים רואים ומרגישים שעושים משהו בשבילם", היא אומרת. "נשים שמעו שדיברנו על הארכת תקופת הלידה וחשבו שזה ייקח שנים, ופתאום זה קרה".
חופשת הלידה לבסוף הוארכה רק בשבוע. זה לא השינוי המיוחל שכולם קיוו לו כשהכרזתם על הארכה.
"היה לנו תקציב של רבע מיליארד שקל. הקמנו צוות עם מומחים לבריאות נשים, מומחית לגיל הרך ומומחית לתעסוקת נשים. כולם אמרו שלכל שבוע בודד יש משמעות להורים ולתינוקות. כשנותנים לכולם, נותנים פחות ממה שרוצים. יש מפלגות שדואגות לקבוצה אחת והן נותנות יותר, אבל זה הורס את החברה הישראלית מבפנים".
בעוד כשבועיים וחצי תיטול עזריה חלק בוועידת 'מקור ראשון' לחברה, כלכלה וחדשנות. הכנס יכלול הרצאות ומושבים שיעסקו בהיבטים כלכליים וחברתיים של המציאות בישראל מזוויות שונות, וישתתפו בו בכירים במשק הישראלי ובפוליטיקה. מבחינת ח"כ רחל עזריה, הכנס הוא סנונית ראשונה למהלכים שהימין בכלל והחברה הדתית בפרט צריכים להוביל, לאחר שנים של היעדרות.
הפאנל שהיא תשתתף בו, לצד ח"כים נוספים ובהם בצלאל סמוטריץ' מהבית היהודי ומיכל רוזין ממרצ, יתמקד במערכי הכוחות בין אליטות חדשות לישנות, והנסיונות וההיתכנות לתיקון. מבחינתה התיקון לא נוגע לשאלה מי היא האליטה, אלא האם היא דואגת רק לעצמה או לכלל החברה הישראלית.
"החלטנו לא לדאוג למגזר ספציפי, וזו החלטה מאוד נדירה בשדה הפוליטי", היא אומרת. "יש שכבה של מנהיגות בציונות הדתית שמאתגרת את העשייה החברתית שלנו, כי הם גורסים שהעדפת חקיקה על פני חופש כלכלי פוגעת בשוק. יש פער בין הציבור הציוני דתי, שכן נמצא בשיעור הגבוה מחלקו באוכלוסייה בתהליכים חברתיים, לבין דמויות המדברות בשמו. השיטה הליברטריאנית, שאומרת שדברים יקרו רק אם נעזוב את האנשים, לא תואמת את המציאות".
את רואה עצמך כנציגת הציבור הדתי בכנסת?
"הזהות הדתית שלי מאוד נוכחת, ובנושאים מסוימים ודאי שאני שם בשביל הציבור הדתי - כמו נושא הכשרות, השבת והסדרת האפשרות לטבילה במקוואות ללא נוכחות בלנית. אבל אני גם רואה את עצמי נציגה של ירושלים ושל המשפחות הצעירות. הציונות הדתית לא יכולה להמשיך להתנהג כמו מגזר. היא צריכה להיות בשדרת ההנהגה המרכזית של המדינה. תם זמנה של מפלגה מגזרית. דתיים ודתיות נמצאים היום בכל המפלגות וכך צריך להיות".