ראשי » חדשות » צבא וביטחון

מחשש לגרעין ישראלי: מצרים תכננה להשמיד את דימונה

החשש מהסובייטים, המתח טרם המלחמה, וההחלטות שאחריה: הפרוטוקולים מישיבות פורום מטכ"ל לפני ואחרי ששת הימים נחשפים. "אחת המטרות של מצרים יכולות להיות 'מלחמת מנע' במטרה להשמיד את האיום הישראלי", אמר ראש אמ"ן

חמישים שנה לאחר מלחמת ששת הימים, התיר היום (ה') ארכיון צה"ל במשרד הביטחון לפרסם פרוטוקולים מישיבות פורום מטכ"ל, שנערכו לפני ולאחר המלחמה. הפרוטוקולים מלמדים על ההכנות וסיכומי הקרבות, וחושפים בין היתר הערכת מודיעין דרמטית לפיה חששו במצרים כי ישראל תפעיל את תכנית הגרעין שלה.

את ישיבת פורום המטה הכללי ב-19 במאי 1967, האחרונה שנערכה לפני המלחמה, פתח הרמטכ"ל יצחק רבין. "הסיבה להתכנסות ידועה, אין צורך להציגה, היא קשורה במהלך המצרי החריף", אמר רבין לקציני צה"ל הבכירים. "אציג את המחשבות, למה נערך ומהם הכיוונים הנראים להם צריך להתכונן". אחרי דברי הפתיחה העביר הרמטכ"ל את זכות הדיבור לראש אמ"ן האלוף אהרון יריב.

"אין ספק כי הצעדים המצריים האחרונים, מהווים שינוי קיצוני ביותר בקו שהיה נקוט על ידם עד כה", פתח האלוף יריב, שקרא את דבריו מהכתב. "קשה להניח שהמצרים נסוגו מהערכתם הבסיסית, כי אין זו השעה להתמודדות עם ישראל. עם זאת, מעידים הצעדים האחרונים לפחות על נכונות ללכת רחוק מאוד לקראת התנגשות כזו, ואולי אף על נכונות ליזום התנגשות כזו בעצמם".
  
לדברי ראש אמ"ן, מה שעשוי להביא לשינוי המצב, אלו הערכות בצד המצרי לפיהן ישראל עומדת בפני מימוש תכנית גרעינית, וכן ידיעות או הערכות על כוונה לפגוע במצרים. אחת המטרות האסטרטגיות של מצרים יכולות להיות מימוש 'מלחמת מנע' - "במטרה להשמיד את דימונה ואת האיום הישראלי להגיע לנשק גרעיני", טען האלוף יריב. בהמשך סקירתו פירט ראש אמ"ן על פריסת כוחות האויב, וציין כי "לפי הנתונים הקיימים, הצבאים והמדיניים גם יחד, לא נראית כנראה כסבירה אף בעיני המצרים".

הדיון המדובר לא היה ארוך במיוחד, בין היתר הוצגו בו אפשרויות פעולה מצד המצרים, והתנהל דיון קצר בין הנוכחים בחדר. "הגיע הזמן שלא נשלה עצמנו שמישהו יבוא לעזרתנו", קבע הרמטכ"ל. זאת לאחר שיח שהתנהל סביב השאלה האם ישראל תזכה לסיוע אמריקני בשעת הצורך. "אין לנו על מה לסמוך, אלא על עצמנו. אני מציע שכל מי שיבנה על מישהו אחר, יראה עצמו טועה. עלינו להפסיק בזה".
  
הרמטכ"ל רבין ניסה לחדד את פקודיו בדבר האפשרות למלחמה ואמר: "אני רוצה שכל מפקד וכל חייל עד האחרון שבהם, יידעו שנערכים אנו למלחמה. לא אימונים ולא תרגילים. איני רוצה היום להכניס אווירה של פסיכולוגיה, שייתכן שמצב זה יעבור ללא כלום. הצבא צריך לדעת שהוא ערוך למלחמה ובשביל זה נקראו האנשים. העניין הוא הרציני ביותר שאני זוכר מאז מלחמת השחרור".

רבין הוסיף ואמר בסיכום הישיבה, כי אינו יודע מהי הכוונה המצרית. אבל נקודת המוצא הישראלית צריכה להיות הערכות אפשרית למלחמה, והנחה כי ההכנות ייעשו בשקט ובלי כינוסים גדולים מדי שיעוררו חשד. "יש להימנע מפאניקות גדולות מדי", הדגיש רבין.
  

בישיבת המטה הכללי הראשונה לאחר הניצחון, ב-9 ביוני 1967, בירך הרמטכ"ל על ההישג הישראלי והעביר, גם בפעם הזו, את רשות הדיבור לראש אמ"ן שהחל לסקור את מצב האויב. "צריך בכל זאת לקחת בחשבון שרוב הפרטנרים, שזה הערבים, השתתפו במלחמה בת ששת הימים", אמר האלוף יריב. "אין ספק שהם מרגישים שותפות גורל במידה לא מבוטלת ומרגישים יחד באסון הערבי שפקד אותם".

"אין ספק שמה שהיהודים כן או לא יעשו ומידת התקיפות והעמדה שלנו הן לגבי המעצמות ולגבי הערבים תהיה להם השפעה מכרעת לגבי המהלכים והנכונות שלנו לא לוותר - רק זה יכול להבטיח את פירות הניצחון", סיים ראש אמ"ן.
 
יריב ציין כי המדיניות הישראלית תוכל להוכיח לערבים כי אין להם ברירה, והמשיך: "אני לא מניח שיש סיכוי לשלום קרוב מאוד, גם אם יש, תלוי באיזה תנאים. על אחת כמה וכמה אנו צריכים להבטיח שנגמור את העניין בתנאים אסטרטגיים הטובים ביותר האפשריים". הרמטכ"ל רבין המשיך ואמר אחרי כן כי יש לשים לב לכניסה של מי שאינו פלשתיני לשטח רצועת עזה, והוסיף כי תינתן סמכות לאלוף פיקוד דרום להחליט מי הוא פלשתיני ומי לא.

באשר ליהודה ושומרון ועתיד ירושלים אמר הרמטכ"ל כי "היו דיונים תוך כדי המלחמה, הפרנציפ שלהם (הדרג המדיני, י"ע) זה ירושלים מאוחדת, הקמת גדה מערבית שקשורה לישראל כלכלית, ביטחונית עם זכויות להחזיק כוחות בהתאם לצורך. כי הבעיה היא איך לא להגיע לרוב ערבי במדינת ישראל. רצועת עזה לחבר או לא? תלוי", הוסיף רבין. "הממשלה הייתה צריכה להחליט אם מספחים את ירושלים או לא, בינתיים דחו זאת".

קובץ הפרוטוקולים השלישי שנחשף עתה הוא של ישיבת מטכ"ל מה-3 ביולי, בנושא האיום הסובייטי. כאשר בכותרת על סדר היום נכתב "סכנת התערבות סובייטית במזרח התיכון". ראש אמ"ן, האלוף אהרון יריב, פתח את הסקירה שלו ואמר כי באגף המודיעין יודעים מעט מאוד על הרוסים. "אף פעם לא עבדנו איתם, זה לא היעד שלנו. כל קביעת המודיעין הישראלי לא בנויה על זה".
  

לדבריו, בניתוח שעשה הגיע למסקנה יפעילו הרוסים לחץ על ישראל אך לא ברור לו כיצד. "השאלה איזה סוג לחץ ועד הכין, עד איזה מקום? ברית המועצות חייבת לשקול את החרפת המאבק במזרח התיכון שהתבטא בלחץ עלינו גם לאור יחסיה ועמדתה הגלובלית ולבחון כיצד ישפיע הדבר על יחסיה עם ארצות הברית".
 

ראש אמ"ן טען שמתנהלת פעילות הסתה מדינית מצד הסובייטים נגד ישראל, והערכה כי לא יתקפו בפועל. "הרוסים אומרים - היה קרב אבל המלחמה לא נגמרה. ואם באים נספחים רוסים לאנשים שלנו ואומרים 'רבותיי, אל תהיו גיבורים כאלו, עוד לא הסתיימה המלחמה'. אני לא יודע מה זה אבל זה שלב האיומים".

במהלך הדיון הארוך נשמעו שורת הערכות מצד קציני צה"ל הבכירים וכל אחד מהם פרש את משנתו ואת נקודת מבטו על אפשרות התקיפה של הסובייטים, ואם יעשו כן, מה הם מסוגלים ומה יכולה ישראל לעשות. "זו זריקת חיסון שבגלל זה לא נמות", אמר שר הביטחון משה דיין. הוא טען כי ישראל נדרשת להתכונן לאפשרות של תקיפה כזו, ולא לשלול אותה על הסף. "אחר כך אינני יודע, נקבל דלקת צהובה או לא, אבל קודם כל צריך להיות מחוסנים בפני האפשרות הזאת".

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

50 שנה לששת הימים

הניצחונות, הקרבות, האירועים, הוויכוחים והאנשים - 50 שנה למלחמה ששינתה את פני החברה הישראלית

לכל הכתבות של 50 שנה לששת הימים