ראשי » חדשות » משפט ופלילים

עתירה ראשונה לבג"ץ נגד הקמת הישוב החדש עמיחי

פרסום ראשון: ראש מועצת הכפר הפלסטיני ג'אלוד ועמותת "יש דין" דורשים לבטל את תחום השיפוט של הישוב המיועד למפוני עמונה, כיוון שהוא כולל בתוכו מובלעות של אדמה פלסטינית פרטית. לטענתם, לא ניתנה לבעלי הקרקע אפשרות להביע את עמדתם לפני תחילת העבודות

ראש מועצת הכפר הפלסטיני ג'אלוד ועמותת "יש דין", עתרו היום (חמישי) לבג"ץ נגד מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית והמועצה האזורית מטה בנימין, בדרישה שבית המשפט יורה על הפיכת הליך קביעת תחומי השיפוט של התנחלויות בגדה המערבית לפומבי ושקוף. העתירה גם דורשת לבטל את תחום השיפוט של הישוב עמיחי שמיועד למפוני עמונה, שכולל בתוכו מובלעות של אדמה פלסטינית פרטית. מדובר למעשה בניסיון לבטל את תחום השיפוט של עמיחי, כיוון שהוא כולל מובלעות של אדמה פלסטינית פרטית, בטענה כי לא ניתנה לבעלים אפשרות להביע את עמדתם לפני ההכרזה על הקמת הישוב.

בסוף חודש מרץ האחרון אישר הקבינט המדיני-ביטחוני את הקמת היישוב החדש למפונים באזור עמק שילה. לאחר האישור ברכו התושבים על ההחלטה והחליטו ששמו היישוב החדש יהיה עמיחי. בתחילת חודש פברואר האחרון ערכה המשטרה את פינוי היישוב עמונה. אלפי תומכים הגיעו לחזק את התושבים, ורוב היישוב פונה בדרכי שלום. עם זאת כמאה צעירים התבצרו כשהם כבולים בשלשלאות בבית הכנסת ביישוב, ופינוי המתחם לווה בעימותים קשים. 
 
תושבי עמונה התייחסו בזהירות להתחלת העבודות, ואמרו: "אנו מברכים על תחילתן של העבודות ומתפללים להתקדמותן ללא הפרעות וללא עצירות. הציבור כולו מצפה מראש הממשלה שלא לאפשר לשום גורם עוין, בין גורמי שמאל ובין גורמי משפט או פקידות, לעצור את העבודות. אסור לתת להצלחה הזו - הקמת יישוב חדש ביו"ש - להפוך לכישלון ולפארסה. הציבור כבר שבע אכזבות. האחריות היא על כתפי הממשלה והעומד בראשה.
תושבי עמונה חיים ללא בית כבר חמישה חודשים, והעבודות שהחלו היום הן פתח תקוה לעתיד. יישוב שנהרס חייב לקום מחדש, והבטחות צריך לקיים".

בעתירה נטען כי החלטות בנוגע לקביעת שטחי שיפוט של רשויות ישראליות "נעשות במחשכים ללא ידיעת הציבור, ולכן אין כל אפשרות לדעת מראש על כוונה להרחיב או לקבוע תחומי יישוב עבור התנחלויות קיימות או יישובים חדשים". לטענת העותרים, לא אחת שטחי שיפוט אלה כוללים גם אדמות פרטיות של פלסטינים שנתפסו לצרכים צבאיים או הופקעו לצרכי ציבור. עוד נטען בעתירה כי נוהל קביעת יישובים ישראליים כולל בהגדרה של "אדמות ציבור" גם אדמות פרטיות של פלסטינים שהופקעו לצרכי ציבור או שנתפסו לצרכים צבאיים, תוך פגיעה בקניין הפרטי.

לפי העותרים, בשל התנהלות המפקד הצבאי, פלסטינים שנפגעים כתוצאה משינוי שטחי השיפוט, שלרוב גדולים בהרבה מההתנחלויות שבתוכם, אינם יכולים לדעת על כוונה כאמור לשינוי תחום השיפוט, ולהציג את עמדותיהם בפני הרשויות, טרם קבלת ההחלטה. זאת, בעוד שכאשר שטח שיפוט מועבר ממועצה ישראלית אחת לתחום של מועצה אחרת, דווקא כן מתקיים הליך המאפשר את השמעת עמדות הציבור לפני קבלת ההחלטה.
 
 
לעתירה מצורפת מסמך שחשף מכון "עקבות", ממנו עולה כי כבר ב-1981 הוחלט לייעד את כלל האדמות הציבוריות בגדה המערבית עבור מועצות אזוריות ומקומיות ישראליות. במסמך, שכותרתו: "הכללת אדמות מדינה, אדמות יהודים ואדמות רכישה לתחום שיפוט מועצות אזוריות", נקבע כי תחומי השיפוט של המועצות הישראליות יכללו את כל אדמות המדינה, אדמות היהודים ואדמות רכישה שבתחום המועצות; כמו כן יכללו בתחומי השיפוט אדמות שנמצאות בחזקת הממונה על הרכוש הנטוש והממשלתי, כולל נכסי נפקדים.

"ייעוד אדמות ציבור לשטח המוניציפאלי של ההתנחלויות או מועצות אזוריות משפיע באופן ניכר על חיי התושבים הפלסטינים ופוגע בזכויות האזרח הבסיסיות שלהם" נטען בעתירה. "על פלסטינים נאסר להיכנס לתחומי יישובים ישראליים ולתחומי שיפוט. כמו כן, נחסמות בפניהן דרכים רבות, ובמקרים רבים אדמותיהם נכלאות בתוך גבולות תחומי השיפוט באופן שיוצר מובלעות שגישה אליהן מחייבת תיאום מראש וקבלת אישורים, גישה שבמקרים רבים גם כרוכה בחיכוכים עם תושבי ההתנחלויות, ואנשי הביטחון של ההתנחלויות".


היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg