ראשי » חדשות » פוליטי מדיני

כ"ץ: "צריך להחליט שאף יישוב לא יפונה, ולהחיל ריבונות"

ההתנגדות הנחרצת לתוכנית להרחבת קלקיליה, הביקורת החריפה על שר הביטחון, המהפכה בתחום התחבורה אחרי שמונה שנים במשרד, והשאיפה לבנות אי מול חופי עזה. ריאיון עם שר התחבורה והמודיעין ישראל כ"ץ

שרי הקבינט הכחישו השבוע מעל כל במה כי הכירו ואישרו את התוכנית להרחבת קלקיליה על שטחי C ב-14 אלף יחידות דיור נוספות. היחיד שעמד מאחוריה הוא שר הביטחון, אביגדור ליברמן, שטען כי חבריו מגלגלים אחריות לדרג הצבאי וכי התוכניות הונחו לפניהם במלואן. גם ראש הממשלה, בנימין נתניהו, שנחלץ בסוף להגן על הדרג הצבאי שקידם את הבנייה, אמר כי הוא לא זוכר שאושר מספר גדול כזה של דירות. חבר הקבינט ושר התחבורה ישראל כ"ץ, שנעדר מקרב הגרסאות בין חברי הקבינט, מצייר לראשונה בהרחבה את התהליך שהוביל לאישור התוכנית הנרחבת, ומסביר מדוע לדעתו התוכנית אינה צריכה להתממש.
 
"היו דיונים לא פעם ולא פעמיים, כבר לפני שנתיים, על האפשרות לתת לפלסטינים לתכנן או להלבין בנייה בשטחי C. בכל פעם היו מי שנתנו הסברים למה זה חשוב, אבל בשורה התחתונה הקבינט התנגד וזה לא אושר. לאחר מכן התמנה ליברמן כשר הביטחון, ושמחנו על המינוי כי האלטרנטיבה הייתה שהמחנה הציוני ייכנס לממשלה.

רוני מילוא תוקף את הליכודניקים בערוץ 20:
 

"ואז ליברמן הודיע בכלי התקשורת על תוכנית 'המקלות והגזרים', ללא שקיבל לכך אישור מוקדם מהקבינט. לאחר מכן הייתה ישיבת קבינט נוספת שבה השתתפתי, ובה התברר שהתוכנית עוסקת בבנייה בשטחי C - ללא שום פרטים. בישיבה נמתחה ביקורת מצד חלק מהשרים, אבל ראש הממשלה אמר לנו 'שר הביטחון לא היה מודע שהקבינט החליט נגד, והוא כבר התחייב על זה'. זו אמירה שנאמרה, ואני זוכר אותה. אני בטוח שלא היה פירוט בישיבה הזו, ובטח לא של תוכנית דרמטית ומפורטת של קלקיליה.

"הייתה עוד החלטה בעניין הבנייה שהקבינט אישר אחרי ביקור טראמפ, ואחרי מחשבה רבה תמכתי בה בשלושה תנאים: סמכות התכנון והבנייה באזור C נשארת בידי ישראל גם באזורים שיש בהם בנייה לא חוקית. שנית, מדיניות בנייה ישראלית בלי הפרדה בין הגושים ליישובים שמחוץ להם. ושלישית, שיש לנו הגנה מוחלטת של האמריקאים במועצת הביטחון".

אף שכ"ץ מסרב לאשר את הדברים, נראה כי יש בסיס לטענות חבריו לסיעה על כך ש"הדרג הצבאי מושך את הדרג המדיני באף", כאשר תוכנית קלקיליה צומחת ללא ידיעת חברי הקבינט. השר שב ומבהיר כי התוכנית מעולם לא הוצגה בפניו, ובטח שלא אושרה על ידו. "לא דיברו על קלקיליה בשום שלב. אמרו שההקלות שאישרנו יצמיחו אולי 1,100 בתים בשטחי C, ואני עומד מאחורי האישור שלנו לדבר הזה".
 
את האצבע המאשימה הוא מפנה כלפי שר הביטחון. "פתאום מופיע שר הביטחון בתקשורת עם תוכנית 'המקלות והגזרים', ואחר כך מגיחה תוכנית קלקיליה שהיא הדבר הכי דרמטי שקרה כאן מאז הסכמי אוסלו. 14 אלף יחידות דיור באזור C, זה לא קצה קצהו של המחוות שאישרנו לטראמפ. אני מעולם לא עודכנתי בתוכנית הזאת. באותה ישיבת קבינט שאני השתתפתי היא לא הוצגה בפניי, ובוודאי שלא אישרתי ולא תמכתי בה. אם זה היה בישיבה שלא הייתי בה, לא סביר בעיניי שלא עודכנתי עליה לאחר מכן".

נראה שהצבא דוחק אתכם פעם אחר פעם להצביע על תוכניות שאתם לא מעוניינים בהן.

"עזבו את הצבא, קל להכניס אותם לשם. ליברמן במקום לענות מכניס את הצבא, ואז תוקף שיוצאים נגדו. זו לא המערכת הצבאית שמביאה תכניות, זה שר הביטחון שמביא תוכניות".

לא מכעיס אותך שתוכניות כאלו עולות כל פעם מחדש? אין לך טענות כלפי מערכת הביטחון?

"למערכת הביטחון יש עמדות בתחום הביטחוני, הם מציבים אותן והממשלה מקבלת החלטות. מי שהביא תוכניות לדיון בכל פעם הוא ראש הממשלה האחראי על סדר היום של הקבינט אבל את התוכנית של הגזרים והמקלות ראש הממשלה לא הביא ולא יזם אלא שר הביטחון שהודיע עליה בתקשורת לפני שהביא את זה לקבינט ובניגוד להחלטת הקבינט. קלקיליה זה לא גזר, זה שוט גדול מאוד על מדינת ישראל".

כ"ץ לא חוסך בביקורת על ליברמן. "בסוף האיש שרוצה לבדוק בפוליגרף את השרים, מספר מה היה כתוב בפרוטוקולים החסויים שאנחנו עוד לא ראינו. לא ארחיב על דיוני הקבינט, אבל בתקופה שבה מדברים על הסדרת הקבינט צריך להקפיד שסדר היום יהיה ידוע לחברים. ודאי בנושאים שהם יותר מדיווח שוטף ובעלי משמעות מדינית מרחיקת לכת".

האם תצביע נגד התוכנית אם היא תוצג שוב בקבינט?

"אני מתנגד לתוכנית הזו מכל וכול, ובוודאי לא אתמוך בדחיקת ודחיפת קלקיליה לתוך מדינת ישראל. אני הייתי הראשון שהתריע על הנושא הזה של בנייה פלסטינית בשטחי C. זה אחד הדברים הבעייתיים ביותר שיכולים לקרות. במסגרת הסכמי אוסלו ישראל והפלסטינים חתומים על כך שאזור C הוא בשליטה מוחלטת של מדינת ישראל. הנכס הזה בתוכנית הנוראית שרבין השאיר, אסור לפגוע בו. זה האזור שהכי צריך לשמור עליו, וזה המקום שבו ההתיישבות הישראלית יכולה להתפתח. ברגע שהפלסטינים מצליחים לקבל שטחי C לשליטתם, אין להם שום אינטרס להיכנס למשא ומתן, והחלק החיובי של אוסלו הופך לעפר".
 

מה דעתך על הצעת ליברמן לבדוק את השרים בפוליגרף?
  
"בתור אחד שלא מדליף, אני מתנגד בצורה תקיפה לפוליגרף. שרים לא צריכים לעמוד לשיפוט של פוליגרף, כי זה כלי שמקבל משמעות פוליטית כאשר יוחלט מול מי להפעיל אותו ומול מי לא. אם מישהו לא מסוגל לשמור את סודות המדינה, שלא יהיה בקבינט. כשר לענייני מודיעין שחשוף לסודות המסווגים ביותר, הרבה יותר משר הביטחון, מעולם לא הדלפתי פסיק אחד. הכנסת המכשיר הזה היא דבר פסול לחלוטין, שיחליש את הקבינט".

על רקע סערת קלקיליה, שר התחבורה מזכיר את התוכנית שהוא מקדם לסלילת הכבישים העוקפים ביהודה ושומרון, שתעלה להצבעת ממשלה. "בימים אלה מתקיימים דיונים על התוכנית שתרמתי לה באמצעות קבלת החלטת ממשלה עקרונית על מימון והשלמת כבישים עוקפים מעבר לתוכנית החומש. הכבישים האלו מהווים עורק חיים להתיישבות, ואני מקווה ששלושה כבישים שרבין לא השלים אני אצליח להשלים את סלילתם".

לאחר שהתוכנית תאושר תקציבית, השלמתה אמורה להתבצע בתוך שלוש שנים. לדברי כ"ץ נדרשים 600 מיליון שקלים למימון כביש מודיעין עילית-לפיד, כביש עוקף חווארה,  כביש עוקף אל-ערוב, ובנוסף שיקוע ציר קלנדיה.

במהלך הריאיון עם כ"ץ במשרד התחבורה, מתקיימת בגן הוורדים הפגנת מחאה של תושבי בית-אל על הבנייה הדלה שאושרה לאחרונה על ידי נתניהו ביישוב. עם פרסום אישורי הבנייה בתחילת החודש ביקר שר התחבורה את ראש הממשלה וטען כי הוא מאשר בנייה ב"מכסות". "הבטיחו לנו בקבינט שהוסכם עם האמריקאים שאין שום מכסות על בנייה, ושלא מורידים יישובים", הוא אומר. "דובר שניקח בחשבון מגבלה אמריקאית על שטח אבל לא על כמות, וחשבנו שיהיו לנו כמה שנים טובות לבנות עשרות אלפי יחידות דיור בתוך תחומי השיפוט של היישובים".

בכל זאת, כעת הוא נסוג חלקית מהביקורת. "הדברים יימדדו בטיב המילוי", הוא אומר, ומתכוון לאופן שבו תבוצע החלטת הקבינט בנוגע לבנייה נרחבת ביישובים. "העיקרון שמנחה אותי הוא לא להתווכח עם ארה"ב, וכן לאפשר להתיישבות להתפתח".

המחוות של ליברמן לפלסטינים והבנייה הדלה מבשרים על הסדר מדיני קרוב?

"אני לא רואה היתכנות כרגע להסדר כולל עם הפלסטינים או לנורמליזציה מלאה עם מדינות ערב, בלי קשר לסוגיה הפלסטינית. אני מכיר את כל מה ששר הביטחון מכיר, וכשהוא אומר שיש הסדר בפתח אני לא מקבל את זה. בכל מקרה, על ישראל לחתור לעבר נורמליזציה מדורגת עם מדינות ערב".

כ"ץ פסימי בנוגע להיתכנות הסדר גם בעתיד הרחוק. "עם אבו-מאזן אני לא רואה גם עשרות שנים קדימה שיהיה שלום. אנחנו לא נוותר על המקומות הקדושים, על הביטחון, על ירושלים ועל ההתיישבות, והוא לא יוותר על זכות השיבה. הממשלה צריכה לקבל עכשיו שתי החלטות - האחת שאף יישוב ישראלי ביו"ש לא יורד ממקומו. ראש הממשלה כבר אמר את ההחלטה הזו בעל פה גם לאמריקאים, וזה צריך להתקבל בהחלטת ממשלה. ככה אין ויכוח על הבנייה. צריך להבהיר שדיבור על גושים הוא טיפשי ושזה לא יהיה לעולם. ההחלטה השנייה היא החלת ריבונות".
 

מה לגבי היוזמה של השר בנט להצריך רוב מיוחד בכנסת לכל החלטה עתידית על ירושלים?

"דיברתי על הרעיון הזה כבר לפני שנים. בנט ישב כאן, במשרד הזה, כשעוד לא היה בפוליטיקה, והסברתי לו מה אני חושב על הסוגיה הפלסטינית. גם את ההצעה שדורשת רוב מיוחד בעניין ירושלים כבר הגשנו בעבר, ואת החלת הריבונות הישראלית בשטחי C. לפני עשר שנים, במלאות ארבעים שנה לשחרור העיר, הגשתי חוק שמטרתו לצרף לירושלים את גוש עציון, ביתר עילית, מעלה אדומים. לא הצלחתי להעביר אותו אז. היום, במלאות חמישים שנה לאיחוד העיר, ביקשתי מיואב קיש להגיש אותו שוב. המטרה היא להפוך את העיר לירושלים רבתי, עם או בלי החלת ריבונות". על פי הצעת כ"ץ יצורפו לבירה תושבי גוש עציון, מעלה אדומים וביתר עילית, ובמקביל תוקם רשות מוניציפלית לשכונות הערביות שמעבר לגדר. "כך אני לא מצרף פלסטיני אחד לירושלים, אבל נותן לפלסטינים להקים רשות מקומית שתטפל בבעיות שלהם. במקביל אני מצרף 150 אלף בוחרים ומציל את הרוב היהודי בעיר".

תוכנית נוספת שכ"ץ מקדם היא בניית אי מלאכותי מול חופי עזה. למרות האנרגיות שהוא משקיע בהתנעת הרעיון, הוא טרם הצליח לרתום אליו את ראש הממשלה. ובכל זאת, נראה כי הוא לא מתכוון להרים ידיים. בין היתר מעידה על כך העובדה שבלשכתו במשרד התחבורה תלויה תמונת הדמיה של האי המדובר. "בתקופת ההתנתקות הייתי חבר בממשלה ופעלתי נגד התוכנית, הבאתי משאל חברים לליכוד וכפיתי את זה על שרון שלא כיבד את ההחלטה", הוא מבהיר כדי שלא יחשדו בכוונות שהביאו אותו להציע את בניית האי. "בסוף נסוגנו לחלוטין ונשארנו אחראים על שני מיליון איש. ממשחררים ומתיישבים הפכנו לכובשים אחרי ההתנתקות. כשהיינו בחבל עזה זה היה שלנו ואמרנו שזה שטחים מוחזקים שלא היו שייכים למישהו אחר לפני, אבל כשנסוגנו בפועל הודינו שזה לא שלנו ואנחנו סוגרים אותם היום רק משיקולים ביטחוניים".

הקמת אי לחמאס היא לא כשל מוסרי ופרס לטרור?

"כשמשפחות אורון ושאול ביקשו לצמצם את האספקה לעזה אמרו להם שזה יוביל לאסון הומניטרי והתלקחות, אבל כשאבו-מאזן מבקש לצמצם את החשמל ישראל נענית לו. זה כשל מוסרי. משרד הביטחון מעביר אלף משאיות ביום, חשמל, מים ודלק ישירות לחמאס והם מחזיקים את גופות החיילים, מייצרים טילים וחופרים מנהרות - זה כשל מוסרי. האחריות היא שלנו והכשל המוסרי הוא שלנו. זה נורא לספק תחמושת לאויב שלך. זה כמו שהאמריקאים יספקו לדאעש את הדברים האלה. למשפחות אתה אומר לא ולאבו-מאזן כן?"
 

אין זו הפעם הראשונה שכ"ץ מותח ביקורת על החלטות נתניהו בנושא. גם בוועידת השלום של עיתון 'הארץ' הוא הביע את מורת רוחו מכך שראש הממשלה לא מאמץ את יוזמתו לפתרון מול עזה וחמאס. "אני מציע להשתחרר מאחריות עליהם ולשמור על הביטחון. אי אפשר לתת להם נמל בעזה. הרעיון שלי הוא להקים אי בטווח טריטוריאלי ושם יהיה נמל. אני כשר תחבורה יודע לעשות את זה, וזה לא יעלה לנו שקל אחד. יהיו באי נמל פרטי, מתקני ייצור חשמל וגז, מתקן להתפלת מים ומתקנים לוגיסטיים, והוא יחובר בגשר לעזה".

לפי התוכנית, ישראל תפקח על הים והנמל, ועל הגשר יוצב כוח בינלאומי שיפקח על הסחורות המוכנסות לרצועה. כ"ץ מדבר על אי שיעניק לתושבי עזה מוצא כלכלי לעולם וישחרר את ישראל מאחריות עליהם, אך בפועל מטרתו היא לנתק את עזה מיהודה ושומרון. "נסגור את המעברים לעזה ונקים גבול. בלי פועלים מעזה, בלי ביקורי קרובים. זה מהלך שישלים את ההתנתקות בהיבט החיובי היחיד שהיה לה".

לדבריו, המערכת הביטחונית תומכת כולה בתוכנית, למעט שר הביטחון וראש הממשלה שלא הביע תמיכה מוצהרת ברעיון. "בשבילי אבו-מאזן וחמאס זה אותו דבר. יש לי אחריות היסטורית לתקן ולקבל החלטות. לתוכנית שלי יש משמעות אידיאולוגית - להפריד בין עזה לבין יהודה ושומרון. העובדה שישראל לא ניצלה את הסכסוך בין הרשות לחמאס במשך כל השנים, היא כישלון היסטורי מחפיר. ברגע שהרשות תהיה דומיננטית, אבו-מאזן ידרוש שוב מעבר בטוח בין יו"ש לעזה. כשאוסלו יקום לתחייה, יחד עם הבדואים בנגב - כל המעבר הזה ייצור קרע במדינת ישראל. הרי אין לנו שום יומרה להתיישב שם. ישראל בפועל עוזרת לחמאס ובונה איתו בעזה את בית הכלא הגדול בעולם".

המתיחות והחיכוכים הגוברים בין מפלגות הקואליציה מייצרים לאחרונה תחושה של בחירות באוויר. שלטי החוצות "נטו כחלון", המסרים הממלכתיים של ח"כ יאיר לפיד והניסיון של בנט לשבור ימינה מול נתניהו מלמדים על תסיסה בזירה הפוליטית. "אין שום סיבה להקדים את הבחירות", אומר כ"ץ. "לא נקבל קואליציה יותר טובה מזו, עם המחנה הלאומי-דתי. לא יכול להיות מצב טוב יותר לממשלה מהמצב שבו אנחנו נמצאים כיום".

אתה יודע על כוונה של השר גלנט לעבור מ'כולנו' לליכוד בבחירות הבאות?

"אני ביחסים טובים איתו ולא מודע לכוונה פוליטית שלו, כזו או אחרת. ברגע שיגיע מועד הבחירות, מותר לכל אחד לקבל החלטה שהוא עובר. בניגוד לאחרים, אני מעולם לא עזבתי את הליכוד ולא מתכוון לעשות כך. מה שאני יכול להגיד זה שבליכוד לא יהיו שריונים לאף אחד. האיחודים והשריונים לא הוכיחו את עצמם ורק פגעו במחנה הלאומי".
 

תוכל להתייחס לחקירות ראש הממשלה?

 "אני מקווה שלא יוגש כתב אישום. יש לי אמון בו ואני מצפה שימשיך לתפקד. מערכות אכיפת החוק צריכות לסיים את עבודתן במהירות ולאפשר לו לתפקד לפי המנדט שקיבל".

ובכל זאת, מה יקרה ביום שאחרי נתניהו בליכוד?

"כשיגיע אותו יום שבו נתניהו יפרוש, אני בהחלט מתכוון להתמודד על ראשות הליכוד וראשות הממשלה, ואני משוכנע שאקבל את תמיכת מרבית חברי הליכוד ובהמשך גם של הציבור. כפי שאמרתי גם לפני החקירות, אני לא מתמודד מול נתניהו אלא אחריו. יש לי את הבסיס, הניסיון והרקורד לעשות את זה. בשונה ממפלגות אחרות, בראשות הליכוד היו עד עכשיו ארבעה מנהיגים שהיו גם ראשי ממשלה, ואני מתכוון להיות החמישי בעזרת השם".

המתחים ששררו בין השניים בעבר נרגעו בחודשים האחרונים. "היחסים עם ראש הממשלה היום תקינים", אומר כ"ץ. "אני אדם עם עמדות ויש דברים שאנחנו רואים אחרת, אבל אני פועל בצורה ממלכתית. כשר לענייני מודיעין אני שותף עם נתניהו בפורום מצומצם שחברים בו רק הוא, אני ונציגי השב"כ והמוסד. יש שותפות בקבלת החלטות, ולשם אף אחד לא מביא פוליגרף ואין בעיות".
 
כ"ץ מתייחס בביטול לחילופי ההאשמות בינו ובין נתניהו בשנה שעברה סביב עבודות הרכבת בשבת, ולניסיונות המפלגות החרדיות בשבועות האחרונים לבקר אותו שוב בנושא. "זו הייתה מהמורת שווא מומצאת", הוא מבהיר. "החוק מגדיר שעות עבודה ומנוחה, ושר העבודה אחראי על זה. בבתי החולים בשבתות מתנהלת עבודה חיונית ולא רק ניתוחי חירום, גם אם השר הוא חרדי. אני אדם מסורתי, בוגר ישיבת אור עציון של הרב חיים דרוקמן, והערכים היהודיים הם הבסיס לפעילות שלי. המצע שלי זה התנ"ך".

לדבריו, בשמונה שנות כהונתו כשר התחבורה מופעלים עליו לחצים כבדים לאפשר תחבורה ציבורית בשבת, ובימים אלו אף הוגשה עתירה לבג"ץ נגדו בנושא. "אני עומד בלחצים האלו כל השנים מתוך אמונה בשימור הסטטוס-קוו. אם מישהו רוצה לטעון שמאשרים עבודה רק בתנאי פיקוח נפש, צריך לשנות את החוק, אבל אף אחד לא פועל לכך. אי אפשר להתיר תחבורה ציבורית בשבת על פי החוק, ובאותה מידה חוק שעות עבודה ומנוחה מאפשר עבודה שלא רק בתחום פיקוח נפש. גפני תקף אותי לאחרונה שוב בנושא עבודות הרכבת, והפעם אייכלר ומוזס התווכחו איתו. רק אתמול קיבלתי טלפון מח"כ כהן מש"ס שהתקשר לחזק את ידי. יש שם פוליטיקה. צריך לנהוג בתבונה. כמו שאמר עליי מוזס לאחרים - אני שומר על המסורת ואני שר טוב".

רשימת ההישגים של השר בתחום התשתיות ארוכה. שלוש קדנציות רצופות אפשרו לו להתניע מהלכים ולחנוך פרויקטים שהיו תקועים במשך שנים במשרד שבו השר התחלף כל שנתיים. כ"ץ, שנותר במשרד התחבורה, יודע היום לברך על כך. "שרים שנמצאים בתיקים ביצועיים צריכים להמשיך בהם לאורך זמן כדי לממש מדיניות שהם רוצים בה. בשמונה שנים הובלתי מהפכה אמיתית, ובתמיכה חוצת מפלגות. תשתיות, שמיים פתוחים, הרפורמה במחירי התחבורה הציבורית, הרכבות. מעבר למילים בסוף זה הרקורד, ויבחנו אותי במעשים. אני מביא תעודה משמעותית שהציבור מעריך אותה. השאיפה שלי היא שכראש ממשלה אמשיך ללוות את התחום הזה".

את הביקורת שהוא סופג בנושא נתיבים לתחבורה הציבורית ובעניין "כבישי הדמים" משייך השר לארגונים המזוהים עם השמאל. "בשנים האחרונות התנהל נגדי מסע ממומן על רקע פוליטי. נלחמתי שנים על כביש 38 שהיה כביש אדום כדי שיהיה כביש בטוח, והשקעתי בו 800 מיליון שקלים. גם בכביש לערד ובצומת גולני. ביטלנו את הסיבוב המסוכן בקסטל בדרך לירושלים. אנחנו משקיעים השקעות חסרות תקדים. אחרי ליצמן אני השר הכי פופולרי, וזה לא פשוט לשר תחבורה. עשיתי שינוי גדול מאוד. מעמדו של המשרד בעלייה כי רואים כאן מהפכה. אין כאן פרויקט אחד שהיה קורה בלעדיי. שרים לא נכנסו למאבקים שאני נכנסתי אליהם כמו הרפורמה בנמלים ועבודות הרכבת בתל אביב".
 

מאז 2012 ישנה עלייה במספר ההרוגים בתאונות הדרכים. מדוע זה קורה ומה אתה עושה בעניין?

"מ-2009 עד היום יש ירידה של 30 אחוז בהרוגים בתאונות. ב-2012 הייתה ירידה גדולה, ואחריה עלייה. היה כאן משבר בתחום האכיפה שמשטרת התנועה והמשרד לביטחון פנים נערכים לטפל בו. אם אין תחנות משטרה במגזר הערבי למשל, ונהגים צעירים משתוללים ברחובות, הם פוגעים בעצמם ובאחרים. בתשתיות אנחנו עושים מעל ומעבר, אבל תרבות הנהיגה כאן היא חמורה ביותר. יש את המגזר הערבי שהנתונים שם מזעזעים, יותר מחמישים אחוז מההרוגים הם צעירים ערבים. מדובר במכת מדינה שצריך להתמודד אתה. משרדי הממשלה ואני צריכים לעשות הכול כדי לצמצם את תאונות הדרכים. אני בטוח שנצליח ליישר את הגרף כלפי מטה ולהוריד אותו. 'אור ירוק', שהפך לארגון פוליטי לכל דבר, אומר ששר התחבורה אשם שאין ניידות. זו דמגוגיה. זה בכלל לא באחריותי. הם אומרים שאין תשתיות, אבל כל המדינה רואה שיש תשתיות. כביש 6, 431 - יש בהם הכי הרבה תאונות דווקא במקומות הכי רחבים ובטוחים. אני לא מוריד אחריות אבל היא צריכה להיות מוגדרת".

חלק מהפתרונות שהשר מנסה לקדם הם אלקטרוניים. "אנחנו מכניסים מכשירי התראה כמו של מובילאיי, שיכולים להציל חיים. השלב הבא הוא הרכב האוטונומי, ואז נושא התאונות יהפוך לשולי. בעוד חמש שנים הרכב הזה יתחיל לנוע כאן, והשאיפה תהיה אפס תאונות דרכים".

בראש השנה הקרוב מתכנן השר כ"ץ לגזור את הסרט בתחנת הרכבת החדשה בכרמיאל, ובפסח הוא מתכונן לחנוך את תחנת הרכבת בירושלים לאחר נסיעת הרכבת הראשונה מתל-אביב לבירה בתוך 30 דקות.

למרות ההישגים ואהדת הקהל, כ"ץ חש כי הוא לא זוכה להכרה תקשורתית. "מה לא עשו לי בחודשים האחרונים? מה לא כתבו נגדי על כביש מספר 1? היום אני מקבל תגובות מאותם אנשים, שמרגישים בשינוי בעצמם כשהם נוסעים בכביש המורחב. אני מרגיש שאני משנה את המדינה. לא באתי לחיים הפוליטיים בשביל להרוויח כסף. אני רואה את עצמי כשליח העם היהודי, כשאלפי שנות היסטוריה מלוות אותי. יש לי את המשימות שלי, ויש לי תחום שאותו פיתחתי במיוחד וישפיע על המדינה למשך שנים".

בהכנת הכתבה השתתף אריאל כהנא

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg