אנשי קלקיליה: "הפוליטיקאים ידעו את פרטי התוכנית"
התפתחות טבעית של עיר בצמיחה, או התרחבות קרקעית של הריבונות הפלסטינית? אדריכל התוכנית להרחבת קלקיליה, פרופ' ראסם חמאיסי, דוחה את טענות הפוליטיקאים כי לא היו מודעים לפרטיה, וטוען שכל השיקולים נלקחו בחשבון. מתנגדי התוכנית בימין מציגים גרסה שונה
"עושים לפלסטינים דמוניזציה אוריינטליסטית ומנסים להציג אותם כחברה מיושנת, אבל זו אוכלוסייה בוגרת ומשכילה שמעוניינת לחיות בערים מפותחות ומסודרות, ולא עוד בבנייה חסרת סדר, היגיון ותיאום". כך אומר לנו פרופ' ראסם חמאיסי, מתכנן ערים ומעצב התוכנית להרחבת העיר קלקיליה, המעוררת סערה פוליטית וציבורית.
פרופ' חמאיסי, תושב כפר-כנא שבגליל התחתון, הוא ממתכנני הערים העסוקים ביותר ביישובי המגזר הערבי בישראל ובשטחי הרשות הפלסטינית. מאז שנות התשעים הוא הוביל שורה של תוכניות מתאר להתרחבות וביסוס ערים כמו טול-כרם, ג'נין ורמאללה לצד כפרים רבים, והוא רואה שליחות חברתית ומקצועית בהחדרת נורמות בנייה ותכנון מודרניות לחברה הערבית והפלסטינית.
אנחנו נפגשים בחדרו של פרופ' חמאיסי באוניברסיטת חיפה, שבה הוא מלמד גיאוגרפיה עירונית ומנהל מרכז יהודי-ערבי. הוא מתקשה להבין את פשר הסערה שהתעוררה בעקבות פרסום התוכנית להרחבת קלקיליה, ודוחה את טענות הפוליטיקאים ובהם ראש הממשלה בנימין נתניהו, כי לא היו מודעים לפרטיה. התוכנית הופקדה כבר בשנת 2013, הוא אומר, ובהמשך עברה את משוכות הבירוקרטיה של המנהל האזרחי, מתאם פעולות הממשלה בשטחים, אלוף פיקוד המרכז ושר הביטחון. הוא מבהיר כי כל שיקולי הביטחון והסביבה נלקחו בחשבון, ובהם גם העובדה כי העיר העתידית צפויה 'לגעת' בגדר היישובים היהודיים הסמוכים לה. בשלב הנוכחי, שבו היא מועברת לאישור סופי ולביצוע, התוכנית לא הייתה אמורה להפתיע איש, טוען חמאיסי.
כיום מתגוררים בקלקיליה כ-50 אלף תושבים, אך בהתאם לגידול הטבעי היא צפויה להגיע לשנת 2035 עם 80 אלף תושבים, ומכאן הצורך בפיתוח ובנייה. ההתנגדות בימין הישראלי להרחבה נובעת בין היתר מכך שהיא צפויה לנגוס גם בשטחי C הנמצאים בשליטה אזרחית וביטחונית ישראלית, ולהעבירן דה-פקטו לריבונות פלסטינית.
אני מבקש מפרופ' חמאיסי לספר לי כיצד החל תהליך התכנון. "המציאות של קלקיליה מורכבת", הוא משיב. "מצפון ומדרום העיר מוקפת בגדר ההפרדה, ממערב סוגר עליה כביש 6, והכניסה לעיר היא ממזרח. מאז הסכמי אוסלו וחלוקת אזורי השליטה הביטחונית והאזרחית, גדלה העיר והיא מרכז מסחר כלכלי ליישובים הערביים בסביבה. תוכנית המתאר הישנה של העיר כוללת 3,800 דונם המוגדרים שטח A, כך שאין לה ברירה אלא להתרחב על חשבון שטח C.
"בינתיים התושבים לא מחכים להיתרים ולתכנון מסודר, ובגלל הצרכים הם בונים בלי היתרים בשטחים הפרטיים שלהם. בשנת 2012 רצתה העירייה ליזום תכנון כדי להרחיב את העיר בצורה מסודרת. נקראתי לדגל לעיריית קלקיליה, כפי שנתבקשתי במקרים רבים אחרים, כדי לסייע להרחיב את העיר בצורה מושכלת ומתקדמת ולא כמו שבונים עכשיו. נבחרתי להיות ראש צוות התכנון, ועשיתי זאת יחד עם העירייה. לאוכלוסייה הפלסטינית יש עניין לתכנן, ולא להמשיך לבנות בלי מחשבה ותכנון".
חמאיסי מספר על שיתוף פעולה חיובי עם אנשי הדרג המקצועי במנהל האזרחי, האמונים על מתן ההיתרים ותיאום התוכניות לקראת אישור הדרג המדיני, שעודכן מראש על המהלכים. "המנהל האזרחי וממשלת ישראל מבינים שהערים הפלסטיניות צריכות להיבנות בתכנון מסודר ומקצועי, והם ליוו את התכנון בהערות ובהנחיות, תוך בחינת חלופות. כשמעדכנים אותי על שלב סופי של הפקדת תוכניות להתנגדויות ציבור לקראת מתן היתר, ברור שיש כאן הסכמה מלאה של כל הגורמים המקצועיים שהתוכנית היא חיונית בעבור האוכלוסייה בקלקיליה. התוכנית כוללת בנייני מגורים, כבישים ותשתיות, מגרש כדורגל, אזור תעשייה של 200 דונם, גן חיות ועוד. אני פשוט לא מבין על מה המהומה".
שרי ממשלה והיישובים השכנים שלכם טוענים שלא הכירו את התוכנית.
"אנחנו יושבים עם הדרג המקצועי ודנים איתם בפתיחות, בדיוק כמו שאני יושב עם לשכת התכנון המחוזית בצפון ומתכנן תוכניות. ברור שכל מי שצריך לדעת ידע. עם מי אני מתכנן תוכניות? מה, אני עושה מונולוג? תשאל את נתניהו איך הוא לא ידע על זה. אני לא מבין מה הבעיה בתוכנית. הכול בה נבדק ונבחן, והיא צורך חיוני לעיר. לנציגי המתנחלים יש סדר יום של רצון לנצל את ההזדמנות הזאת כדי להרחיב התנחלויות ולקבל תמורה לאישור התוכניות לפלסטינים. קלקיליה היא עיר ואם, ויש לה צורך להתרחב".
הסערה הציבורית סביב התוכנית פרצה בסוף השבוע שעבר בעקבות פרסום בחדשות 2, שבו נחשפה התוכנית לראשונה ונטען כי היא כוללת פוטנציאל בנייה של 14 אלף דירות. בינתיים התברר כי מדובר בכמחצית מהמספר הזה - 6,187 יחידות דיור - כ-1,000 מתוכן נבנו כבר בשטח C שלא כחוק, ובלא הפרעה מצד המנהל האזרחי.
ביום ראשון הפגינו מול קלקיליה תושבים מהיישובים היהודיים הסמוכים, שטענו כי התוכנית גובשה מאחורי גבם. ראש מועצת שומרון יוסי דגן תקף את "מדיניות המקל והגזר" של שר הביטחון ליברמן, שבמסגרתה הפלסטינים מקבלים הטבות בתמורה לשקט ביטחוני. "למה לעזאזל מגיעים גזרים לתושבי קלקיליה, שהוציאה כל כך הרבה מרצחים לכפר-סבא ולתל-אביב?", שאל. "רק לפני חודש הם בחרו ראש עיר מחמאס, למה מגיע להם? בשנתיים האחרונות קלקיליה מפעילה משרפות פסולת לא חוקיות, והעשן שלהן ממלא את צופים, כוכב-יאיר, כפר-סבא וכל המושבים באזור. כעת מכפילים אותה פי אחד וחצי, בלי שום פתרון סביבתי".
"הלכנו על קלקיליה כי זו אחת הערים השקטות בכל גל הטרור", טען מנגד השר ליברמן השבוע, והבהיר שלא ייסוג מהחלטתו. משיטוט קצר בגוגל עולה כי מתחילת 2017 יצאו מהעיר פיגוע דקירה, ניסיונות חטיפה, מטען חבלה שהופעל נגד כוח צה"ל בעיר ועוד. ביום רביעי השבוע נסגרה התוכנית לקבלת הערות הציבור. חלק מהשרים מתחו ביקורת על המנהל וטענו שהתוכנית המדוברת לא פורסמה בעברית בכלי התקשורת לקבלת התנגדויות, אבל במנהל הציגו השבוע פרסומים מהחודשים האחרונים ובהם פירוט התוכנית.
השר זאב אלקין מתנגד לתוכנית בחריפות, וטוען שלא במקרה התוכניות לא הוסברו לקבינט: "מדובר על הכנסת עוד 100 אלף פלסטינים לשטח C שבשליטה ישראלית. זה לא רק עניין תכנוני, וזה לא יכול לעבור בלי קבינט. איפה עוד יש מצב שבשטח C הרשות הפלסטינית מנהלת אוכלוסייה? ראש העירייה הוא איש חמאס, ועכשיו הוא ינהל שטחים בשטח C - המשמעות המעשית היא הפיכת האזור לשטח B (שבשליטה אזרחית פלסטינית וביטחונית ישראלית, י"ק), זה עניין מדיני דרמטי".
ומה בנוגע לטיעונים בדבר הצורך הבסיסי של הפלסטינים בגידול טבעי על אדמה פרטית?
"מעמד הקרקע איננו מביא בהכרח לאישור אוטומטי לבנות, וזה נכון גם לפלסטינים וגם ליהודים. יש קרקעות רבות של יהודים בשטחי B, כמו אדמותיו של משה זר, שלא נותנים לו לבנות בהן אף שהן קניינו הפרטי בטאבו. בוא נסכם שהישראלים יבנו התנחלויות בשטחים של משה זר, ונראה מה יגיד על זה המנהל האזרחי ומתאם פעולות הממשלה בשטחים. הבעלות על הקרקע נוגעת לכך שצריך הסכמה של הבעלים כדי לבנות עליה, אבל ההחלטות על השימוש בה שייכות לריבון.
"בנוגע לזכות הריבוי הטבעית, יש במדינת ישראל המון רשויות שנגמר להם המקום, ואי אפשר כל הזמן להתרחב ולהתפתח לרוחב אלא צריך גם לגובה. גם במרכז הארץ וגם בערים פלסטיניות רבות עושים פרויקטים של פינוי-בינוי בשכונות שלמות ובונים לגובה. יש הרבה מקומות שהבינו שזה הפתרון, אז למה לא בקלקיליה?"
לדברי אלקין, הדיבורים על צרכים טבעיים והתפתחות אזרחית מסתירים מגמה אחרת: "אם היה מדובר רק בריבוי טבעי, אולי היה אפשר להתלבט בעניין. אבל בתוכנית כתוב שהיא בונה על הגירה מחוץ לקלקיליה, ופה לא ברור מה ההיגיון. אם העיר צפופה, למה צריך לעודד הגירה אליה? משמעות התוכנית היא שלוקחים פלסטינים מחברון או שכם ואומרים להם לעבור לקלקיליה לגור בשטחי C. קלקיליה יושבת במקום אסטרטגי, 2 קילומטרים מכפר-סבא ו-12 קילומטרים מקו החוף של הרצליה. אלה המותניים הכי צרים שלנו. אין היגיון ללכת לתוכנית שיותר ממכפילה את קלקיליה. המספרים שזרקו, בין 14 אלף דירות ריאליות ל-6,000 דירות בפועל, הם הערכות לא רלוונטיות, אף אחד לא יכול לחתום מה יהיה המספר הסופי של הבתים שיבנו שם, כחוק ושלא כחוק, ושעלולים לעלות על המספרים האלה".
ההתנגדות לתוכנית מגיעה לא רק מאנשי יו"ש ומשרי ימין, אלא גם מיישובים יהודיים בתוך הקו הירוק. שימי אליאל, ראש מועצת כוכב-יאיר-צור-יגאל, מאשים את המנהל האזרחי בניסיון לבצע מחטף: "זה נפל עלינו כרעם ביום בהיר, וזה הזוי שאנחנו שומעים על זה רק בישורת האחרונה. הבנייה המתוכננת תביא את קלקיליה למרחק של פחות מ-250 מטר מהבתים שלנו, ולהיבטים ביטחוניים בעלי משמעויות מורכבות מאוד. ראינו איך חיים בעוטף עזה. יתרה מכך, אנחנו מתמודדים כבר היום עם חוסר אכיפה של השלכת פסולת בניין, שריפות פיראטיות עם מפגעי ריח ונזקים איומים לסביבה. אני לא מכיר את הבעיות של תושבי קלקיליה, ואני לא צריך לייצר להם פתרונות. ההתנהלות של המנהל האזרחי בשרון המזרחי מעבר לקו הירוק מלמדת שאף אחד לא יודע מה קורה כאן, ומעידה על חוסר אכיפה וטיפול נכון. זו החצר האחורית של מדינת ישראל".
אף שאליאל טוען כי המנהל התעלם משיקולים מרכזיים וכי לא נועצו בפרנסי היישובים הסמוכים, הרי שהליך אישור התוכניות נעשה בליווי צמוד ובהמלצת כלל גורמי המנהל האזרחי ובהם יועצים משפטיים, אנשי סביבה, מפקד פיקוד המרכז ואחרים. עם זאת, גורמים בסביבת שר הביטחון אומרים כי התוכנית אכן לא הייתה מגיעה לשלב הנוכחי ללא הנחיה ודרישה של ליברמן להקל באישורים ליישובים ברשות הפלסטינית, במסגרת מדיניות "המקל והגזר".
לדברי אותם מקורות, ההתנגדות לתוכנית היא "מניפולציה פוליטית זולה. מדיניות שר הביטחון, להיות נדיב למי שבסדר ולכסח מי שלא בסדר, הייתה ידועה. האינטרס הישראלי הוא להרגיע את גל הטרור ולא להביא להתפרצות, והמטרה היא לבדל בין ערים ששולחות טרור ובין כלל האוכלוסייה השואפת לחיים נורמליים. כל הדרגים הביטחוניים אישרו את התוכנית, והניסיונות הפוליטיים לתקוף את הצבא שמבצע את הנחיות הדרג המדיני, דרך הדיבורים על הפקרת הביטחון, פסולים וחסרי אחריות".
בעוד אנשי ימין טוענים כי המנהל האזרחי מקל מאוד עם האוכלוסייה הפלסטינית ומעודד פיתוח התיישבות פלסטינית, פרופ' חמאיסי מצדו משמיע זמירות אחרות. לצד השבחים שהוא חולק לדרג המקצועי במנהל האזרחי, הוא מותח ביקורת על ראשיו: "לצערי העבודה איתם קשה. אני קורא לממשלת ישראל ולפולי לפתוח קצת את השכל. קיימים כפרים פלסטיניים באזור C, שאין להם לאן להתרחב אלא לאזור C. אנחנו 22 שנים אחרי הסכמי אוסלו, היישובים גדלו ואי אפשר לכלוא אותם תחת ההגדרות של אז שנועדו להיות זמניות עד להסכם קבע. במקום לברך על הרצון להסדיר את הפיתוח, אנחנו נתקלים בעיכובים. במנהל לא אשמים, הדרג הפוליטי הוא שחוסם את צורכי הפלסטינים. במקרה שלנו למשל צריך לתת את האחריות לניהול התכנון לידי עיריית קלקיליה. מי שיסללו את הדרכים ויצטרכו לאשר את היתרי הבנייה ולפקח עליה אלה אנשי העירייה, ולכן אני קורא למדינת ישראל לתת להם את הסמכות הפורמלית".
מה לגבי הטענה שאתם יכולים לבנות לגובה?
"חלק מהתוכניות זה גם לבנות לגובה. השטח מחולק כמו כל עיר, במגוון צורות בנייה. הסוד של עיר הוא מגוון הבתים שבונים בה. בקלקיליה הנוכחית, התשתיות לא מאפשרות לבנות לגובה".
בישראל חוששים מהתפשטות יישובים פלסטיניים על אדמה שהיא בשליטת ישראל לפי הסכמי אוסלו.
"60 אחוזים מהגדה המערבית בשליטת ישראל, והשטח המפותח הפלסטיני בגדה המערבית אינו עולה על 10 אחוז. הפוביות האלו לא נכונות. אנשים מתרחבים וכל אחד רוצה להתחתן ולבנות בית וזה תהליך נורמטיבי טבעי. הפחד הזה מנציח את אי-האמון, ואת התוצאות נראה לצערי בדור הבא".
אפשר לומר שאתה למעשה בונה מדינה לפלסטינים?
"אני לא מבין, תענה לי: מה זה הסכמי אוסלו? למה טראמפ יושב עם אבו-מאזן, והקהילה הבינלאומית רוצה לסיים את הכיבוש? ברור שלשם העולם צועד. למה לחכות ולא לנצל את ההזדמנות לבנות את תשתית המדינה הפלסטינית, שתהיה לצד מדינת ישראל. אני אזרח ערבי-פלסטיני בישראל, ואני סוכן שינוי. אולי יאמרו עליי שאני גיס חמישי, אבל זו חובתי המקצועית וגם האזרחית. יש גם עורכי דין ומתכננים יהודים שעוסקים בתכנון הערים הפלסטיניות. באותה מידה אני מתכנן גם את העיר טירת הכרמל בצוות 'ישראל 2020'".
ביום רביעי השבוע נסע פרופ' חמאיסי לקלקיליה ופגש את ראש העירייה האשם אל-מסרי וצוותו. בקלקיליה לא מתכוונים לוותר על ההזדמנות להרחבת העיר. בשיחה עם 'מקור ראשון' אומר אל-מסרי כי "קלקיליה צרה מאוד בשטח A, ואין מנוס מלהתרחב לשטח C". עבד א-סאנע, מנכ"ל העירייה, דוחה את האמירות כי התוכנית נובעת ממניעים פוליטיים: "זו תוכנית שתוכננה ללא כל שיקולים פוליטיים אלא מקצועיים בלבד, יחד עם כל הגורמים המקצועיים שלנו ושל המנהל. אנחנו לא בונים עיר פלסטינית על אדמה ישראלית. זו אדמה פרטית של פלסטינים מקלקיליה, שמנוהלת על ידי המנהל האזרחי רק כי היא יושבת על שטחי C. אנחנו מבקשים רק רישיונות להקים בתים לאנשים, לא מדובר כאן בפרויקט קהילתי או בעיר נוספת".
ואם המדינה לא תאשר לכם את התוכנית החדשה?
"התושבים היום בונים ממילא, ואנחנו לא נעצור אותם. אנחנו מספקים מים, חשמל ופינוי אשפה ליותר מ-1,000 בתים בשטח C שנבנו שלא כחוק. אין לנו כל ברירה אלא להמשיך לבנות שם".
ביחידה לתיאום פעולות הממשלה בשטחים אמרו השבוע בתגובה לטענות: "צר לנו על הבחירה לתקוף את המנהל האזרחי, המבצע את תפקידו בהתאם להנחיות הדרג המדיני ומקדם תוכניות לרווחת כלל תושבי האזור, יהודים ופלסטינים כאחד".
במתפ"ש מסבירים כי "ועדות התכנון של המנהל פועלות על פי כלל הליכי התכנון הנדרשים, ובהם פרסום תוכניות בנייה בעיתונות הישראלית והפלסטינית, בעברית ובערבית, כדי לאפשר לכלל האוכלוסיות להתנגד. התוכניות מפורסמות באתר מנהל התכנון, בחלונות קבלת הקהל של המנהל האזרחי ומועברות לאישור הדרג המדיני. תוכנית המתאר של קלקיליה מתבססת על גידול טבעי בלבד של תושבי העיר, ועברה את האישורים וההתניות של גורמי הביטחון המוסמכים".
בתגובה נכתב עוד כי "בתוכנית מתוכנן שיקום של אתר סילוק הפסולת הפיראטי בקלקיליה, אשר המנהל האזרחי ביצע נגדו בחודשים האחרונים פעילות אכיפה יזומה לכיבוי שריפות ונחסם נתיב הגישה אליו. המנהל האזרחי פועל בשיתוף 'הקרן לניקיון' למימון שינוע פסולת העיר עד לשנת 2019, ובמהלך שנים אלו יקודם פתרון קבוע. נדגיש כי בהתאם להסכמי הביניים למנהל האזרחי סמכויות אזרחיות ותכנוניות בשטחי C בלבד, ובתוכנית המתאר של קלקיליה אין שינוי בהגדרת הקרקע".
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם