סין מסתערת על שוק הגרעין העולמי
בבייג'ין שואפים לקצץ את עלויות ייצור הכורים המודולריים הקטנים, מה שיהפוך אותם לתחרותיים מול אנרגיה גרעינית ממפעלי ענק ומול אנרגיה פחמית. הכורים יוכלו לשמש לייצור חשמל באזורים מבודדים
סין נערכת לעיצוב חדש של כור גרעיני בקנה מידה קטן, שיוכל לשמש לייצור חשמל באזורים מבודדים, על ספינות ואפילו על כלי טיס. זאת כחלק מתוכנית שאפתנית להגיע לשליטה בשוק הגרעין האזרחי בעולם.
'איגוד הגרעין הלאומי' של סין, המצוי בבעלות המדינה, צפוי לטענת החברה להפעיל בתוך כמה שבועות כור קטן ומודולרי שיכונה "הדרקון הזריז" בתוך מפעל ניסוי בפרובינציית האי היינן המרוחקת מלב סין.
שלא כמו כורים בסדר גודל רגיל, שעולים יותר מ־10 מיליארד דולר ליחידה וזקוקים לאזור בטיחות נרחב, הכורים מהסוג החדש מייצרים הרבה פחות פסולת רעילה, ואפשר לבנות אותם בתוך מפעל יחיד. מתכנניהם חוזים שהכורים החדשים, שגדולים מעט יותר מאוטובוס ושאפשר להוביל אותם על גבי משאית, עולים פחות מעשירית מחירם של הכורים הקובנציונליים.
לפי תחזית הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית, תעשיית הגרעין העולמית תזדקק בעשור הקרוב להשקעה שנתית של כ־80 מיליארד דולר בזמן שמדינות יוסיפו להיאבק לעמוד ביעדי האנרגיה הנקייה. סין נחושה לשמור בידיה נתח מכל עסק חדש שיקום בתחום.
"כורים בקנה מידה קטן הם טרנד חדש בפיתוח הבינלאומי של אנרגיה גרעינית – הם בטוחים יותר, ואפשר להשתמש בהם בגמישות רבה יותר", הסביר צ'ן הואה, סגן נשיא 'איגוד האנרגיה הגרעינית החדשה' של סין, חברת בת של 'איגוד הגרעין הלאומי'. בייג'ין מתחרה כעת ברוסיה, ארגנטינה וארה"ב בניסיון להגיע לשיווק מסחרי של הכורים, הכוללים אמצעי קירור סבילים כדי לשפר את בטיחותם.
בעקבות התכת מתחם הכור בפוקושימה שביפן בשנת 2011, תעשיית הגרעין הנבוכה התמקדה בפיתוח כורים בטוחים יותר בקנה מידה גדול בסין ובכל מקום אחר. אבל הכורים מהדור השלישי, כפי שהם מכונים, נפגעו מבעיות מימון ועיכובי בנייה, שהרתיעו את הכול מלבד האומות הנלהבות ביותר באשר לגרעין. האתגרים של מימונם ובנייתם של כורים גדולים ויקרים תרמו לפשיטת הרגל של 'וסטינגהאוס' ויחידת הגרעין ב'טושיבה', וכן לבעיות הכלכליות שגרמו לארגון מחדש ב'ארבה' הצרפתית.
לכורים המודולריים הקטנים יש הספק של פחות מ־300 מגה־ואט – די לספק חשמל לכ־200 אלף בתים – וזאת בהשוואה לג'יגה־ואט אחד לפחות בכורים הרגילים. סין מכוונת להגדיל את יכולת ייצור החשמל הגרעיני שלה ל־200 ג'יגה־ואט עד שנת 2030, וזאת לעומת 35 ג'יגה ואט שייצרה בסוף חודש מארס.
אבל השאיפות שלה מתרחבות גם לעולם כולו: 'איגוד הגרעין הלאומי' ייצר את 'לינגלונג' ("הדרקון הזריז") כדי שיסייע להספק שמייצר הכור 'הואלונג' ("דרקון סין"), ומאז ניהל דיונים עם פקיסטן, איראן, בריטניה, אינדונזיה, מונגוליה, ברזיל, מצרים וקנדה כשותפות פוטנציאליות במיזם. "הכור הגדול יותר הוא 'הואלונג 1', והקטן יותר הוא 'לינגלונג 1'. מדינות רבות מבקשות לשתף פעולה עם 'שני הדרקונים היוצאים אל הים' של 'איגוד הגרעין הלאומי'", אמר במאי סגן נשיא החברה, יו פייגן.
חברות אחרות מנסות לפתח טכנולוגיה דומה. לדברי הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית קיימים בעולם כחמישים תכנונים של כורים מודולריים קטנים. רוסיה מובילה את הדרך בכל הקשור למפעלים צפים, המתאימים לאזורים הארקטיים הנידחים בשטחה, ובספינה שוברת הקרח הגדולה בעולם יצאה לדרך בניית כור כזה.
חברות אמריקניות, ובהן 'וסטינגהאוס' ו'בבקוק אנד וילקוקס', החלו לפתח כורים משלהן, וכן גם חברות הזנק קטנות יותר כמו 'טרהפאוור' שבתמיכת ביל גייטס.
'איגוד הגרעין הלאומי' הסיני עובד כעת על מפעלי גרעין צפים בסמוך לחוף, שהוא מתכנן להשתמש בהם באיים בים סין הדרומי. בנוסף הוא עמל על כורים זעירים, המסוגלים להחליף את מערכות החימום המוזנות בפחם בצפון סין. מדעני החברה גם בודקים עיצובים שאפשר להתקין על כלי טיס.
אוניברסיטת טסינגואה בבייג'ין בונה גרסה משלה, תוך שימוש ב"חצץ" של יחידות דלק מצופות קרמיקה בליבת הכור, מה שמשפר את יעילותו. מדענים בשנגחאי מתכננים גם לבנות פיילוט של כור "מלח מומס" – טכנולוגיה שבאופן פוטנציאלי עשויה להיות זולה ובטוחה יותר, כי הפסולת הגרעינית בה נפלטת בצורת מלחים.
ההצלחה של הכורים הקטנים תלויה גם במשקיעים שיראו כורים גדולים נכנסים לפעולה, וישאפו לבנות על ההצלחה, הסביר כריסטופר לבסק, נשיא 'טרהפאוור'. "אנחנו לא מתחרים בחבר'ה הללו, אנחנו מכים בשבילם שורשים", הוא אמר בפורום תעשייתי בשנגחאי בחודש שעבר.
סין כבר השיגה הצלחה בינלאומית עם כור 'הואלונג', וכיום פקיסטן בונה מפעל המשתמש באותה טכנולוגיה. 'הואלונג' צפוי לקבל אישור רגלוטורי בבריטניה אחרי שסין סייעה לממן את מיזם הגרעין 'הינקלי פוינט' שם, בעלות של 24 מיליארד דולר.
בכירים בתחום מודים שמיזמי אנרגיה גרעינית מתקשים עדיין להתחרות במקורות אנרגיה זולים יותר, כגון גז או פחם. סוכנות האנרגיה האטומית של ה־OECD מעריכה שיהיה צורך לבנות לפחות חמישה כורים מודולריים קטנים במקביל כדי לשמור על עלויות נמוכות.
אך אם לוקחים בחשבון עלויות נמוכות יותר בתחומי האבטחה, הטיפול בזיהום והעיבוד, לפי הסוכנות, כורים מודולריים קטנים הם תחרותיים מול כורים חדשים בקנה מידה גדול – ובמיוחד באזורים נידחים שבהם החלופות הן הארכה יקרה של קווי המתח הקיימים. "בהינתן העיכובים והגידול בהוצאות הקשורות בכורים גרעיניים בקנה מידה גדול ברחבי העולם כיום, העלויות הקטנות, ההון המופחת וזמני הבנייה הקצרים יותר של כורים מודולריים קטנים הופכים אותם לחלופה מושכת יותר", טענה ג'ורג'ינה היידן, ראש תחום האנרגיה המתחדשת ב'בי־אם־איי ריסרץ''.
יזמים אחדים מאמינים שיש לקצץ את עלויות הבנייה הבסיסיות של הכורים בכ־2,000־3,000 דולרים לקילו־וואט, מה שיאפשר להם להתחרות עם כורים גדולים יותר מהדור השלישי ועם מפעלי חשמל מוזנים בפחם בעלי פליטות זיהום נמוכות. "העלות של כורים קטנים מעט גבוהה יותר מאשר הכורים הגדולים כרגע", אמר ל'רויטרס' צ'ן מ'איגוד האנרגיה הגרעינית החדשה' של סין, בשולי ועידת התעשייה בבייג'ין. "אבל אנחנו מאמינים שלצד הפיתוח הנוסף והייצור התעשייתי של הטכנולוגיה הזאת, העלויות יוזלו עוד".
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם