רוב הישראלים סבורים: אין להתחשב ביהודי התפוצות בהחלטות דת ומדינה

מסקר בהזמנת שר התפוצות בנט עולה שדתיים-לאומיים וחרדים מתנגדים יותר מחילונים למעורבות הקהילות בחו"ל בנעשה בארץ. ריבלין פרסם הודעה המזדהה עם כאבם של יהודי התפוצות, אך נמנע ממתיחת ביקורת ישירה על הממשלה בפרשת מתווה הכותל והגיור

מקור ראשון
צביקה קליין | 30/6/2017 19:22
תגיות: פוליטי,מתווה הכותל,חוק הגיור
התקשורת בארץ ובעולם סערה השבוע סביב ההחלטה של ממשלת ישראל להקפיא את מתווה הכותל, שמאפשר תפילה שוויונית לזרמים הרפורמיים והקונסרבטיביים. קהילות בעולם, ובעיקר בארה"ב, טענו כי על הישראלים וממשלת ישראל להתחשב ברוב יהודי אמריקה, ש-85 אחוז מהם אינם אורתודוקסים.
 
צילום: יהודה פרץ
''רבים רואים במתווה הכותל עניין יהודי בינלאומי'' צילום: יהודה פרץ

אך מסקר של משרד התפוצות שנערך לפני חודשים אחדים ומתפרסם כאן לראשונה עולה כי דעת הקהל הישראלית חיובית אמנם כלפי יהודי העולם, אך אינה מצדדת בצורך להתחשב בהם בחקיקה בנושאי דת ומדינה כגון גיור ומעמד לקהילה הרפורמית בכותל. לפי תוצאות הסקר, 55 אחוזים מהישראלים חושבים שאפשר להתייחס "במידה מועטה" או "כלל לא" לעמדת יהודי העולם בשאלות דת ומדינה, ואילו 44 אחוזים מהמשיבים סבורים שיש להתחשב "במידה רבה" או "במידה רבה מאוד" באינטרסים של קהילות התפוצות.

הגדרתם הדתית של הנשאלים השפיעה על עמדתם בסקר באופן הפוך: החרדים והדתיים מתנגדים להשפעה של יהודי התפוצות, כנראה בשל החשש מכוחן של הקהילות שאינן אורתודוקסיות בארה"ב. 66 אחוזים מהדתיים-הלאומיים ו-65 אחוזים מהחרדים חושבים שאין להתחשב ביהודי התפוצות בנושא זה, לעומת 54 אחוז מהחילונים. הסקר נערך על ידי חברת 'כלים שלובים מחקרים בע"מ' בקרב אלף יהודים אזרחי ישראל, להזמנת שר התפוצות נפתלי בנט.

חגי אליצור, ראש אגף בכיר במשרד התפוצות, אמר: "בעיניי, 44 אחוזים של ישראלים שמוכנים שיהודים שאינם אזרחים ישפיעו על הריבונות זה יפה, אני מסתכל על חצי הכוס המלאה". לדבריו, "הנתונים אינם עקביים: יש נסקרים שהראו אכפתיות ליהודי התפוצות, אבל אותם אנשים לא בהכרח חושבים שצריך להתחשב בהם בהחלטות כאן בארץ".

אליצור הוסיף כי "כשבאנגליה למשל שואלים מה ההשלכות של מתווה הכותל על יחסי ישראל והקהילה היהודית, הם יגידו שזה אמנם פוגע ביחסים, אך לישראל הזכות להחליט מה לעשות בשטחה. זאת, בניגוד לעמדה של הקהילות בצפון אמריקה, שבהן מרגישים אחרת. בישראל חושבים כמו מרבית הקהילות בעולם שמדובר בנושא ישראלי, אך אחוז משמעותי מאוד רואה בכך עניין יהודי בינלאומי, וזה חשוב".
 
צילום: יונתן זינדל/ פלאש 90
החרדים והדתיים מתנגדים להשפעה של יהודי התפוצות צילום: יונתן זינדל/ פלאש 90
  
אליצור סיפר כי שאלות דומות עלו סביב ההחלטה לאפשר לשני יהודים מהתפוצות להדליק משואה בהר הרצל במסגרת חגיגות יום העצמאות. "השאלה שחוזרת על עצמה היא למי שייך מגרש המשחקים הזה. האם הוא רק של אזרחי ישראל או שמא גם של יהודי העולם? תמיד קל לומר שיש להשקיע בקשר, אל השאלה הקשה היא אם אתה מוכן שיהודי העולם יהיו חלק מהריבונות".

לצד הקפאת מתווה הכותל, ממשלת ישראל אישרה השבוע את חוק הגיור החדש. אליצור העיר על כך כי "עניין זה של התערבות יהודים מהעולם בנעשה בישראל התבטא השבוע בתגובות משני צדי המתרס על מתווה הכותל וחוק הגיור". הוא הדגיש כי "השאלה העוסקת בנושאי דת ומדינה היא מהחשובות בסקר, מכיוון שהיא מנתקת את שאלת התועלת ממדינת ישראל. אין כאן עיסוק בסוגיה 'האם עכשיו יפסיקו התרומות?' - יש כאן עניין שהוא ללא תגמול ישיר".

בתוך כך, נשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין התייחס אמש לראשונה לסערת מתווה הכותל וחוק הגיור. בהודעה שפרסם הזדהה הנשיא עם יהודי התפוצות ועם תחושתם, אך נמנע מנקיטת עמדה בעד אחד הצדדים. בין השאר אמר הנשיא כי "לפני חמישים שנה זכינו לאחד את ירושלים ולשוב לשריד בית מקדשנו, הכותל המערבי. ברגעים אלה היה ברור לכולנו שתקוות העם היהודי התגשמה. מאז כולנו עסוקים יחד בבניין הבית".

ריבלין הוסיף כי "בתהליך הזה אנחנו מתמודדים באופן בלתי נמנע עם מחלוקות קשות בינינו, כואבות ואמיתיות. גם בצער המחלוקת, חובה עלינו לזכור שכולנו משפחה אחת, ולכל יהודי מקום מיוחד בלבו לכותל המערבי, שריד מקדשנו". לדבריו, "מדינת ישראל היא מדינת העם היהודי, והיא תמשיך להיות נאמנה למחויבותה זו. לאחינו יהודי התפוצות מקום חשוב ומשמעותי בעשייה ובבנייה של מדינת ישראל. כך היה וכך ימשיך להיות. אחדות העם היהודי צריכה לעמוד לנגד עיני ממשלת ישראל כל העת".
 

צילום: אייל מרגולין, ג'יני
''נמשיך להיות מדינת העם היהודי''. ריבלין צילום: אייל מרגולין, ג'יני
   
הנשיא ריבלין קיים קשרים מאז שנבחר עם ראשי התנועה הרפורמית והקונסרבטיבית בארה"ב, אך מבדיקת 'מקור ראשון' עולה כי הנשיא לא נפגש עם ראשי הזרמים והארגונים היהודיים בשבוע האחרון, והוא ביקש ללמוד תחילה את הנושא כדי להחליט אם וכיצד להתייחס לסוגיה.

גורם יהודי בכיר שקיבל את תגובתו של ריבלין אמר ל'מקור ראשון': "אני מאוכזב מאוד שהנשיא לא ביקר את התנהלות הממשלה בנושא מתווה הכותל. הנשיא אמר לנו כמה וכמה פעמים בשיחות סגורות שהוא תומך במתווה וחושב שיש לתת לנו מקום תפילה שוויוני". כמו כן אמר הגורם: "ציפינו מהנשיא, אשר מגן על מיעוטים במדינת ישראל, שיעמוד לצדנו ויתבטא בצורה חריפה יותר".

ובתוך כך נמשכת המחאה הנמרצת בתפוצות נגד ביטול מתווה הכותל וחוק הגיור. ראש ארגון הגג של יהודי בריטניה, ג'ונתן ארקוש, אמר כי הוא "שותף לאכזבה העמוקה שהשמיע יושב ראש הסוכנות היהודית נתן שרנסקי בעקבות ההחלטה של ממשלת ישראל להשעות את יישום החלטתה להקים רחבה מכובדת לתפילה בכותל המערבי לכל זרמי היהדות. לצערי הכותל המערבי הפך להיות משחק כדורגל פוליטי ודתי", הוא קבע, "מדובר בחילול השם".

גורמים בסוכנות היהודית מספרים כי התקבלו שם פניות חריפות בנושא גם מברזיל ומאוסטרליה. באתר היהודי-אוסטרלי 'אי-ג'יי-אן' נכתב למשל כי ראש הממשלה בנימין נתניהו "בגד באחדות העם היהודי", ורבים בקהילה מחו ברשתות החברתיות על ההחלטה להקפיא את מתווה הכותל.

ראש המחלקה לפעילות בתפוצות בהסתדרות הציונית העולמית, גוסטי יהושע-ברוורמן, סיפרה: "קיבלנו מכתבים רבים שמופנים לממשלת ישראל, ומעידים על הפגיעה שחשות הקהילות בעקבות שתי ההחלטות, מתווה הכותל והגיור - שהוא דרמטי לא פחות ממתווה הכותל. מתווה הכותל בעיני יהודי העולם הוא סמלי, הגיור הוא בנפשם". להערכתה הנושא ימשיך לעורר גלים: "יש כרגע התכנסויות בקהילות רבות בעולם בניסיון להתמודד עם שתי הסוגיות. כמו שאני חווה את זה, יהיו השלכות מאוד שליליות על היחסים בין ישראל לאותן קהילות".

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך