ראשי » חדשות » בעולם » אמריקה

בזכות צבא ארה"ב: זן נדיר של פרפר משגשג

אזורי האימונים הנרחבים של צבא ארה"ב מאפשרים את שרידותם של בעלי חיים בסיכון, כולל הפרפר הקטן, שגודלו כ-2.5 סנטימטרים

בצל מכונות המלחמה האדירות, פרפר זעיר ונדיר פורח. באופן מוזר, אמרו הערב (יום א') מומחים, דווקא צבא ארה"ב צריך לקבל על כך את הקרדיט.
 
קלופריס אירוס (Frosted Elfin), שמרפרף בעזרת מוטת כנפיים של כ-2.5 סנטימטרים, מצא לו בית בכמה מתקנים ביטחוניים בגלל האופן שבו הצבא מנהל את השטחים הפתוחים שלו, הסבירה רובין ניוור, ביולוגית לזנים בסיכון בשירותי הבר והדגים בארה"ב. "אימונים צבאיים דורשים שטחים נרחבים, כך שבסיסים אלה הם כמה מאזורי הבר הגדולים האחרונים שלנו", אמרה ניוור.

הפרפר החום הקטן נצפה בבסיס חיל האוויר ווסטאובר ובקמפ אדוארדס במסצ'וסטס, בפורט מק'קוי שבוויסקונסין, בפורט ברג שבצפון-קרוליינה ובשמורת הצבא המדינתית של ניו-המפשייר, היא אמרה.

המכנה המשותף לבסיסים אלה הוא האופן שבו הם מנהלים את גידול הצמחייה בשטחיהם באמצעות שרפות מבוקרות, שיוצרות תנאים מושלמים לצמיחת תורמוסים ואינדיגו, שני צמחי הבית של הפרפר הקטן. בעל הכנף הקטן נצפה לראשונה בווסטאובר שבצ'יקופי, מסצ'וסטס, לפני בערך עשרים שנה, הסביר ג'ק מורירטי, מנהל ההנדסה הסביבתית של הבסיס.

בקרת צמחייה הולמת חיונית לביטחונם של מטוסי התובלה הענקיים מסוג "סי-5" של הצבא בזמן שהם נקראים לטוס. אם העשבייה נקצרת נמוך מדי, היא מושכת אליה ברווזים ושחפים, מה שמעלה את הסיכון לפגיעות בציפורים באוויר. אם נותנים לו לצמוח לגובה, תרנגולי הודו, צבאים וצבועים נכנסים לתמונה. תורמוסים ואינדיגו הם שניהם בגובה הנכון.

אף שהיו דיווחים אנקדוטיאליים על נוכחותם בעבר, הפרפרים הקטנים נצפו באופן רשמי בקמפ אדוארדס ובקייפ ג'וד רק הקיץ, הסביר ג'ייק מק'קומבר, מנהל המשאבים הטבעיים של המשמר הלאומי של צבא מסצ'וסטס. "זה היה מרגש למדי", הוא אמר, "שטחי העשבייה שלנו נמצאים באזור המטה, כך שזה כנראה השטח העמוס ביותר בבסיס". האזור שימש לסידור ציוד ארטילריה ואימוני מסוקים.

טים וילדר, ביולוג הזנים הנכחדים של בסיס פורט מק'קוי, סיפר שאף שהם נמצאים בשטח כבר שני עשורים, אוכלוסיית הפרפרים הקטנים "התפוצצה" ב-60 אלף הדונמים של הבסיס. ספירה שנתית מצאה בערך 130 מהחרקים בבסיס זה באביב, המספר הגדול ביותר שלהם מאז שהחל הסקר בשנת 2009.

קלופריס אירוס – שאזורי המחייה שלו משתרעים מניו-אינגלנד לפלורידה, ואפילו מערבה עד טקסס – אינם נמצאים ברשימה הפדרלית של זנים נכחדים, אבל ניוור אמרה כי הם נמצאים בדרך לשם. כמה מדינות כבר תייגו אותם כ"מוגנים", והם נעלמו לחלוטין ממדינות אחרות.

התקווה כעת היא מה שנלמד על אוכלוסיית הפרפרים – ועל מגוון רב נוסף של חרקים, ציפורים, עטלפים וצבים נדירים שמשגשגים בבסיסי צבא – יוכל לסייע ללימוד מחוץ לשערי הבסיסים. "הצעד הבא כעת הוא לנסות למצוא כיצד נוכל לעבוד עם השותפים האחרים שלנו מלבד הצבא כדי להגביר את מספרי הזנים הנדירים בשטחים אחרים", סיכמה ניוור.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg