המשטרה שילמה 132 מיליון שקל לאזרחים בגין רשלנות
בשש השנים האחרונות שילמה המשטרה בממוצע כ-22 מיליון שקל מדי שנה, בעקבות תביעות שהוגשו נגדה. בין מקבלי הפיצויים: משפחת פליסיאן, צעיר מירושלים שנורה והפך למשותק והורי ילד שהאחים הפדופיליים סודמי הרגו אותו. המשטרה: מספר תביעות הנזיקין נמוך באופן יחסי
בשש השנים האחרונות, מאז שנת 2010, שילמה המשטרה סכום אסטרונומי של מעל 132,161,197 שקלים - 22 מיליון שקל בשנה - בגין תביעות נזיקין שהוגשו נגדה על רשלנות. הנתון לא כולל את השנה הנוכחית.בשנת 2010 שילמה המשטרה 17 מיליון שקל פיצויים; בשנת 2011 היא שילמה 18 וחצי מיליון שקל; בשנת 2012 זינק סכום הפיצויים ל-28 מיליון שקל. שנה לאחר מכן ירד הסכום ל-19 וחצי מיליון ובשנת 2014 הסכום עמד על כמעט 10 מיליון. ואולם, מי שחשב שמדובר על שינוי גישה, התבדה כאשר ב-2015 שילמה המשטרה מעל 15 וחצי מיליון ובשנת 2016 זינק שוב הסכום למעל 23 מיליון שקלים.
תביעות רשלנות מוגשות נגד המשטרה מדי שנה על ידי אזרחים שנפגעו ממנה. למשטרה יש סמכויות שהעניק לה המחוקק, ובהן סמכות לעכב אדם, לעצור אותו, להשתמש בכוח סביר וכדומה. בשל הכוח הרב שניתן למשטרה עליה להשתמש בו בצורה מבוקרת ורק כאשר אין אלטרנטיבה אחרת.
כאשר אזרח עוכב או נעצר ללא סיבה מוצדקת - הוא עשוי לתבוע את המשטרה על מעצר שווא, שכן במקרה כזה מתקיימת פגיעה בחרותו של הפרט. גם במקרים של מחדלי חקירה המשטרה נתבעת. כאשר אזרח מואשם ובבית המשפט מתברר כי המשטרה התרשלה בחקירה שביצעה בתיק, האזרח עשוי להגיש נגדה תביעה. התרשלות בחקירה היא למשל התעלמות מראיות שהיו מביאות לזיכוי הנאשם.
כמו כן, המשטרה נדרשת לדאוג לביטחון האזרחים, ולא פעם היא מתרשלת גם בכך. אחת הדוגמאות המובהקות היא פרשת חטיפת שלושת הנערים, גלעד שער, נפתלי פרנקל ואיל יפרח.אחד הנערים התקשר למוקד מאה ודיווח על חטיפה אך במוקד התעלמו ותייגו את השיחה כשיחת הטרדה. גם בגין רשלנות מסוג זה נתבעת המשטרה.
כך למשל בשנת 2012 שילמה המשטרה סכום של 7.2 מיליון שקלים לר', צעיר מירושלים לאחר שיואל אלמוג-דנזשווילי, בן 48 מירושלים, שאובחן לאחר המקרה כסובל מסכיזופרניה, יצא למסע הרג ברחובות העיר, וירה למוות באמג'ד אבו-חדר בשכונת קרית משה בירושלים. לאחר מכן הוא ניסה לפגוע בשני עוברי אורח, וירה לעבר ר', שנפצע באורח קשה ונותר משותק. אלמוג-דנזשווילי אובחן כחולה שאינו אחראי למעשיו, לא הועמד לדין ונשלח לאשפוז בבית חולים לבריאות הנפש.
לאחר מסע הירי התברר כי המשטרה התרשלה וכי ביום הרצח פנו שני אזרחים למשטרה, דיווחו על התנהגות מוזרה של המאבטח ועל כך שהוא מאיים על עוברים ושבים בנשק שברשותו. אלא שבמשטרה לא התייחסו ברצינות לתלונה וטרטרו את האזרחים בין תחנות. לאחר שהמאבטח נעצר התברר כי הוא חולה סכיזופרניה ולא ניתן להעמידו לדין.
בשנת 2013 שילמה המשטרה מעל שני מיליון שקלים למשפחה לאחר ששוטר תנועה ומתנדב עצרו רכב ובו אב, אם ושני ילדיהם הקטנים בטענה לאי חגירת חגורת בטיחות. השוטרים התמהמהו ברישום הדוח ואב המשפחה החל לנסוע מהמקום. אז ירה המתנדב לכיוון הרכב ופגע באחד הילדים. גם השוטר החל לירות לכיוון הרכב. כתבי אישום הוגשו נגד השוטר והמתנדב בשל שימוש פזיז ורשלני בכלי נשק ושניהם הורשעו.
בשנת 2014 שילמה המשטרה מעל מיליון שקל בשל שני מקרי התאבדות בתוך תחנת משטרה, אף שהנחקרים היו תחת אחריות השוטרים. המקרה הראשון אירע כאשר אזרח זומן לחקירה בתחנת מעלה אדומים. הוא נשא עמו אקדח ברישיון, אך בתחנה לא הקפידו על הנוהל שיש לקחת מנחקר נשק שמא יפגע בעצמו או בשוטרים. במהלך החקירה הנחקר ביקש לצאת לשירותים ושם ירה בעצמו למוות.
המשטרה שילמה בגין מקרה זה מעל חצי מיליון שקל. במקרה השני נחקרה צעירה בירושלים בתחנת מוריה. הצעירה ביקשה מהחוקרת לצאת לעשן סמוך לחלון, שלא היו בו סורגים אף שמדובר בקומה השלישית. הצעירה עלתה לחלון וקפצה אל מותה. קצין בודק משטרתי קבע שהחוקרת התרשלה בכך שאפשרה לנחקרת גישה לחלון בחקירה. גם כאן שילמה המשטרה מעל חצי מיליון שקל.
ב-2015 פיצתה המשטרה את הורי הילד ליאון קלנטרוב ז"ל בסכום של 1.1 מיליון שקלים. קלנטרוב בן ה-7 נהרג בידי האחים הפדופילים נאור ואדיר סודמי בשנת 2009, במושב בני עייש. לאחר הרצח התברר כי בידי המשטרה היה מידע שלפיו האחים מפתים ילדים קטנים לבוא לביתם ולצפות בסרטים פורנוגרפיים, אך דבר לא נעשה בנושא.
בשנת 2016 פיצתה המשטרה ב-2.2 מיליון את האחים חגי ובנימין פליסיאן. האחים פליסיאן הואשמו ברצח שאירע בברנוער בשנת 2009. הפיצוי כלל תשלום לחגי, שהאישום נגדו בוטל לאחר שהתברר שעד המדינה בפרשה העליל עליו. בהסדר בין משפחת פליסיאן למדינה סירבו נציגי המדינה להודות באחריות לרשלנות כזו או אחרת, כפי שדרשה המשפחה מלכתחילה, אך הכירו בנזק שנגרם למשפחה.
ממשטרת ישראל נמסר בתגובה: מדי שנה מטפלת המשטרה במיליוני אירועים, קריאות ותלונות של אזרחים בישראל. העובדה שמספר תביעות הנזיקין נמוך (באופן יחסי לכמות האירועים), מצביעה בסך הכול על פעילות מקצועית ונכונה ברוב המכריע של המקרים שבהם המשטרה מטפלת בקריאות אזרחים. מטבע הדברים, כארגון אוכף חוק הנמצא בחזית העשייה הביטחונית בישראל, ישנם מקרים שחורגים מהסטנדרטים המקצועיים הגבוהים שמשטרת ישראל מציבה לעצמה. כארגון לומד, מקרים אלו מתוחקרים ומופקים מהם הלקחים הנדרשים בהתאם. כל חריגה של שוטר מהנורמות המקצועיות או הערכיות הנדרשות ממנו, מטופלת אף היא בהתאם, וכפי שניתן לראות בדו״ח זה - ככל שנדרש פיצוי בגין נזק שנגרם לאזרח, אף הוא ניתן בהתאם.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם