מהדק את הרצועה: קהיר מפנה כתף קרה ליו"ר הרשות
ניסיונותיו של אבו-מאזן לחזור לשלוט בעזה עלולים ליצור משבר הומניטרי והסלמה ביטחונית. מצרים, שמנסה לגשר בין הרשות לרצועה, מציעה להחזיר את מוחמד דחלאן, יריבו המר של היו"ר, אל הפוליטיקה הפלסטינית
440 מיליון שקל. זה הסכום החודשי שהרשות הפלסטינית מעבירה בכל חודש לשלטון בעזה, מאז הקמת ממשלת האחדות הפלסטינית לאחר מבצע 'צוק איתן'. סכום זה הוא אוויר לנשימה מבחינת ארגון חמאס השולט ב-1.9 מיליון תושבי הרצועה מאז 2007. אלא שבתקופה האחרונה נפל דבר, בעקבות בחירתו של יחיא סנוואר למנהיג חמאס בפברואר. חמאס הכריז על ציר עוקף לממשלת האחדות הפלסטינית, בשם 'הוועדה לניהול אזרחי של עזה', והיא למעשה ממשלה פרטית ועצמאית של חמאס ברצועה, במנותק מהרשות הפלסטינית. בכירי חמאס קיבלו דרישות חוזרות ונשנות לבטל את פעילות הוועדה, אך סירבו.
אצל אבו-מאזן וחבריו ברמאללה נדלקה נורה אדומה. אנשי חמאס שולטים ברצועה ומונעים את הכניסה אליה, בעוד שהרשות מממנת אותם מדי חודש. אבו-מאזן יצא למלחמה. הוא הפחית ב-30 אחוזים את משכורות הפקידים ברצועת עזה. עובדי המגזר הציבורי ובהם מורים ורופאים שמקבלים את משכורתם מדי חודש מהרשות הפלסטינית, הגיעו למשוך את הכסף והופתעו לגלות את הקיצוץ. אותם פקידים שנחשבו לכוח קנייה בטוח ולמנוע הכלכלי של עזה, נותרו ללא כסף פנוי. לפני שבועיים הוא ביטל את מימון הרשות הפלסטינית ליציאת חולים מעזה לטיפולים בחו"ל, וביקש להחשיך את הרצועה. השבוע הוא הוציא לפנסיה מוקדמת 6,000 פקידים נוספים.
כספי המסים הפלסטיניים, שמהם מקזזת ישראל כסף לרכישת סולר להפעלת תחנת החשמל בעזה, הוקפאו. אבו-מאזן הורה לישראל לקצץ ב-35 אחוזים את סכום רכישת הסולר, והותיר את תושבי עזה עם ארבע שעות חשמל ביום. התושבים קראו לארגוני זכויות אדם למנוע משבר הומניטרי, ודיברו על מחסור במים זורמים לבתים פרטיים, ביוב שעולה על גדותיו ובתי חולים שדוחים ניתוחים.
גורמים בישראל הבהירו שחמאס אינו מעוניין בהסלמה, אבל הזהירו כי דחיקתו לקיר על ידי הרשות הפלסטינית עלולה לעורר הקצנה ביטחונית. צריך לומר שהאפשרות הזו איננה מטרידה את אבו-מאזן במיוחד.
תוכניתו של אבו-מאזן להפעיל לחץ מסיבי על חמאס, וכך לזכות שוב בשליטה על רצועת עזה, הייתה עשויה להצליח לולא פגעה באינטרס המצרי. עבד אל-פתאח א-סיסי, נשיא מצרים, הבין שכאוס ברצועה עלול לגלוש גם לכיוון דרום ולהחזיר את חמאס לשתף פעולה עם פעילי דאעש בסיני. רמז מצדו הספיק, וחמאס מיהר לגבש משלחת ולשגר אותה לקהיר. בראשה עמד יחיא סנוואר, מנהיג חמאס בעזה, והוא בא במטרה לדון עם ראש המודיעין המצרי בחיזוק הקשרים בין מצרים לחמאס. נציגו של א-סיסי הבטיח לחמאס לפתוח את מעבר רפיח באופן סדיר לאנשים ולסחורות, ולחדש את אספקת החשמל לרצועה ממצרים. בתמורה לקשר עם המצרים, חמאס עשו את הלא-ייאמן והחלו בעבודות עפר להקמת גדר הפרדה בין הרצועה לסיני.
הארגון שתקף באופן נחרץ את תוכניתו של הנשיא המודח חוסני מובארכ להקים גדר ברזל למניעת הברחות, החל בהקמת אזור חיץ בעומק מאה מטרים בתוך השטח הפלסטיני, וגדר באורך 14 קילומטרים בין רצועת עזה לסיני. על פי פרסומי חמאס, אזור הגבול יהיה רצוף במגדלי שמירה ומצלמות מעקב כדי למנוע הברחות נשק וסמים, והסתננויות ממצרים לרצועה ולהפך. "ביטחונה הלאומי של מצרים הוא ביטחוננו, ולא ניתן לאף אחד לפגוע ביציבות הביטחונית בגבול", הכריז תאופיק אבו-נעים, דובר משרד הפנים של חמאס ברצועה.
מעבר להקמת הגדר והתחממות היחסים בין חמאס למצרים, הצעד המכאיב ביותר מבחינת אבו-מאזן קשור ביריבו המר מוחמד דחלאן. גורמים פלסטיניים מסרו בזמנו כי בכיר פת"ח בן ה-55 ניסה בשנת 2010 לאגד קבוצת בכירים שידיחו את אבו-מאזן מתפקידו. אותם גורמים טענו כי דחלאן, אז השר לעניינים אזרחיים, הקים מיליציות חמושות שיעזרו לו לכבוש את הנהגת הרשות, ואף שיגר לאמריקאים מכתב שבו הוא מפרט מדוע אבו-מאזן לא יכול להמשיך בתפקידו. ועדת חקירה שהקים אבו-מאזן מצאה את דחלאן אשם בחשדות. הוועד המרכזי של פת"ח הדיח אותו מתפקידיו בארגון, והוא ברח עם משפחתו לירדן ומשם לאיחוד האמירויות.
אלא שדחלאן לא יושב בשקט, וממקום מושבו הוא מושך בחוטים שיסייעו לו לחזור לחיק הפוליטיקה הפלסטינית. הוא מממן חמושים, בעיקר במחנות הפליטים, המתנגדים למנגנוני הביטחון הפלסטיניים וממתינים לפקודה ממנו לצאת לפעולה. ההדחה מתפקידו בפת"ח לא ביטלה את השפעתו על המתרחש בחברה הפלסטינית, בעיקר ברצועת עזה.
בשנת 2005 היה דחלאן ממונה על מנגנוני הביטחון ברצועה, וכונה בפי רבים 'שר ההתנתקות'. הוא ניהל קשרים עם גורמים ביטחוניים ומדיניים בישראל, והיה אחראי לנושאי ביטחון ברצועה. העברית השוטפת שבפיו הקלה על הקשרים הללו, שחלקם נמשכים עד היום. ב-2015 דווח על כמה פגישות בין דחלאן לאביגדור ליברמן, אז שר החוץ בממשלת נתניהו. שני הצדדים הכחישו את דבר הפגישות, אך גם היום מדברים על דיל שישראל שותפה לו ושבמסגרתו דחלאן יוחזר למרכז העניינים, בעיקר ברצועת עזה, כדי להמשיך לנהל מדיניות של הפרד ומשול בין עזה לרמאללה.
בעוד הקשרים הישראליים מתרחשים מתחת לפני השטח, המצרים מנהלים קשרים עם דחלאן באופן גלוי. "הוא היה מקורב מאוד למשטר מובארכ ונהנה מקשרים טובים עם המשטר הנוכחי", אומר ל'מקור ראשון' גורם מצרי. "דחלאן הוא חוליית קישור וייעוץ בין המשטר המצרי למוסדות פלסטיניים, ומצרים מעריכה את פועלו. מצרים מודעת לקשריו עם חמאס ונעזרת בו בכל הנוגע להסדרי ביטחון ברצועה. מבחינת מצרים דחלאן הוא נכס".
תקופה ארוכה ניסו מצרים וערב הסעודית ללחוץ על אבו-מאזן לסיים את המשבר עם דחלאן ולהחזירו לרמאללה, מתוך מחשבה שדחלאן מסמל את המנהיגות הפלסטינית העתידית. מנגד, בכירים פלסטינים שרואים עצמם מועמדים לרשת את אבו-מאזן התנגדו כמובן לשובו. אחד המתנגדים המרכזיים הללו הוא ג'יבריל רג'וב, המסוכסך עם דחלאן משנות התשעים. בעקבות סירובם לבקשת פיוס עם דחלאן, מצרים מתייחסת לאבו-מאזן ולרג'וב בקור ובניכור. רג'וב הושפל בפומבי וסולק מהמדינה בבושת פנים. הוא ביקש להשתתף בכינוס הליגה הערבית בשארם א-שייח', הגיע במטוס מירדן לקהיר, ושם קיבל הודעה שאינו רשאי לשהות על אדמת מצרים. הוא נאלץ לבטל את השתתפותו ולשוב לרמאללה.
"המצרים לא יכולים לנתק מגע מאבו-מאזן, ויש שיתוף פעולה בתחומים המדיניים", מסביר הגורם המצרי. "אבל הפעילות של אבו-מאזן שערערה את המצב בעזה נוגדת את האינטרס המצרי. בקהיר משוכנעים שדחלאן יכול לתרום הרבה יותר ליציבות הרצועה מאשר אבו-מאזן, ולכן מקדמים את מהלך ההתקרבות בינו לבין חמאס".
על פי גורמים פלסטיניים ששוחחו עם העיתון 'אל-חיאת', בעת שהותו במצרים קיים בכיר חמאס יחיא סנוואר שתי פגישות עם דחלאן, והשניים סיכמו על צעדים לשיפור המשבר הכלכלי ברצועה. על פי העיתון, המטרה הייתה יצירת פיוס בין חמאס לבכיר פת"ח, והכנת הקרקע לחזרתו של דחלאן לתפקיד פוליטי רשמי ברצועת עזה. בכיר חמאס אחמד יוסף הצהיר כי סוכם על הקמת ועדה בהשתתפות אנשיו של דחלאן בעזה, שתנהל את הרצועה. אנשיו של דחלאן כבר מתכוננים.
בראיון לערוץ הטלוויזיה הרוסי בשפה הערבית נשאל חבר הלשכה המדינית של חמאס, מחמוד א-זהאר, בנוגע לתפקידו של דחלאן בהתקרבות בין חמאס למצרים. "אנחנו מקפידים להיות כל הזמן בקשרים עם המצרים, ומנהלים מגעים לגבי פתיחת מעבר רפיח ובנושאים מסחריים אחרים", השיב א-זהאר, וציין כי בין עזה למצרים מתנהל מסחר בשווי שבעה מיליארדי דולרים בשנה.
"יום לאחר הפגישות שהתקיימו בין משלחת חמאס לגורמים מצריים, אנשיו של דחלאן ברצועה התחילו בפעילות", סיפר א-זהאר. "מדובר בכוח שאנחנו לא מתעלמים ממנו. מבחינתנו הם נציגים רשמיים של הרשות הפלסטינית, ובניגוד לאנשיו של אבו-מאזן הם פועלים למען החברה במגוון נושאים כמו הסיוע למימון חתונות של צעירי עזה. אין פה עסקה של דבר תמורת דבר. אנחנו מבקשים לקדם את השיח בין חמאס לנציגיו של דחלאן, שהם נציגים של הרשות הפלסטינית".
יו"ר הרשות אבו-מאזן ידע על הפגישות בין בכירי חמאס לדחלאן, ואף ניסה לסכל אותן. מקורביו אף קיימו שיחות עקיפות עם חמאס כדי לבטל את ההבנות עם דחלאן. מקורות פלסטיניים אמרו לעיתון 'אל-חיאת', כי אבו-מאזן שלח מסרים לחמאס באמצעות גופים שונים, והציע לקיים בחירות כלליות ברצועה ובשטחי הרשות ולהרכיב ממשלת אחדות לאומית, בתמורה לניתוק היחסים עם דחלאן וביטול ועדת הפעולה של חמאס בעזה. ההצעות הללו הועברו לידי חמאס לפני כמה ימים, תוך הבהרה כי אבו-מאזן מוכן לדון על כל סעיף ואף להתגמש.
"אנחנו לא מאמינים להצהרה של אבו-מאזן שיהיו בחירות. מבחינתנו מוחמד דחלאן הוא נציג של פת"ח, ויש אנשים במפלגה שתומכים בו", אמר מחמוד א-זהאר. "ההתנגדות של אבו-מאזן לדחלאן לא אומרת כלום. הוא מבצע פשעים נגד העם הפלסטיני בכך שהוא מונע מפצועים ברצועת עזה להגיע לטיפולים בחו"ל, מעכב משכורות לפקידים וגורם להפסקות חשמל בעזה. אין לנו אמון באנשיו של אבו-מאזן. הם משקרים כדי לנסות להשתלט שוב על רצועת עזה בדרך של מרמה".
התקרבות חמאס למצרים מסבכת את הארגון עם הספונסרית הראשית שלו – קטאר. האמירות הודיעה לחמאס כי היא עוצרת את תמיכתה ברצועת עזה עד לפתרון הפיוס הפנים-פלסטיני. קטאר גם גירשה כמה אנשי חמאס שהיו בשטחה, וצפויים צווי גירוש נוספים.
מחמוד א-זהאר דחה את הדברים והסביר איך חמאס מתנהל בין התמיכה המצרית לבין זו הקטארית. "מבחינה היסטורית מצרים היא שנושאת באחריות לרצועת עזה ולפלסטין כולה. ישראל כבשה את סיני, את רצועת עזה ואת הגדה מידי מצרים. את הקשר בינינו ובין מצרים אי אפשר לנתק".
הוא ביטל את הידיעות שמדברות על גירוש חברי הארגון ואמר כי מדובר באינטרסים זרים. "אנחנו נמצאים בתקופה של כאוס פוליטי שבו כל אחד מעוניין לקדם את ענייניו. ערב הסעודית תיווכה בינינו ובין הרשות הפלסטינית להשגת הסכם פיוס, ועכשיו היא מכריזה עלינו כארגון טרור. הם פשוט רוצים להתקרב לנשיא ארה"ב דונלד טראמפ, השטן הגדול שמעוניין לפצל בין המדינות הערביות".
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם