ראשי » חדשות » פוליטי מדיני

מדוע ערביי ישראל כמעט אינם פעילים בתנועות השלום?

לפי מחקר של מכון 'מיתווים', העמדה הציונית של רוב פעילי השלום היהודים בארץ נחשבת "מדירה" בעיני אנשי המגזר הערבי. חוקרת במכון: "מחנה השלום אינו נגיש, באופן יחסי, לקבוצות מהפריפריה"

בישראל קיימים עשרות אם לא מאות ארגוני שלום וזכויות אזרח. עם זאת, מספר העובדים בארגונים אלו מקרב ערביי ישראל מגיע לכדי אחוז מבוטל בלבד. מכון 'מיתווים' מתעתד לפרסם בשבועות הקרובים מחקר מקיף על מעורבותם הדלה של ערבים-ישראלים בארגוני השלום, וזאת בעקבות ראיונות עם עשרות בכירים ופעילי שטח בקבוצות אלה.

מסקנות המחקר, שהגיעו לידי 'מקור ראשון', הן שקיימים פערים גדולים מאוד – אידיאולוגיים, חברתיים ותרבותיים – בין פעילי השלום וזכויות האזרח בארץ ובין הערבים-הישראלים, שמונעים את השתלבותם בהתארגנויות אלה.
  
ענבל בן-עזר, חוקרת ב'מיתווים' שערכה את המחקר, הגיעה למסקנה שאחד החסמים העומדים בפני הערבים-הישראלים הוא עמדתם הציונית של רוב פעילי ארגוני השלום היהודים, שבקרב ערביי ישראל נתפסת לרוב כ"מדירה". "יש פער באידיאולוגיה ובמניעים (שאינו מאפשר – י"פ) מעורבות בין יהודים לערבים במחנה השלום", כתבה בן-עזר.

היא הוסיפה והסבירה את משמעות ההבדלים האידיאולוגיים. "פערים אלה מתבטאים במיוחד בהתייחסות מחנה השלום לציונות", ציינה בן-עזר, "בעוד שמרבית הפעילים היהודים חשים חיבור לציונות, בעיני הפלסטינים אזרחי ישראל מדובר בתפיסת עולם שמדירה אותם. במקביל, במחנה השלום חסר עיסוק וידע בסוגיות ליבה הנוגעות לציבור הפלסטיני בישראל, דוגמת האופי היהודי של המדינה ויחסה למיעוט הפלסטיני בקרבה".
   
הבדל נוסף שיוצר ריחוק בין ערבים ישראלים לארגוני השלום הוא העובדה שתנועות אלה "אינן נגישות" לאוכלוסיות שאינן נמצאות במרכז הארץ. "מחנה השלום אינו נגיש, באופן יחסי, לקבוצות מהפריפריה הגיאוגרפית והסוציו-אקונומית. הדבר נכון במיוחד לגבי הפלסטינים אזרחי ישראל, וזאת בשל מיקומם הגיאוגרפי, השפה שבה פועלים ארגוני השלום - המילולית והסמלית - הרכב הצוות שלהם והחזון של רבים מהארגונים והתנועות".

כמו כן, בארגוני השלום נוטים להביט על ערביי ישראל כקבוצה "נטולת אחריות", משום שהם אינם לוקחים חלק מרכזי בסכסוך. "העובדה שקהל היעד של רבים מארגוני השלום הוא כיום ברובו יהודי מחריפה מגמה זו", טענה בן-עזר, "למרות שהסכסוך הפלסטיני-ישראלי משפיע ישירות על הפלסטינים אזרחי ישראל, הם אינם לוקחים בו חלק ישיר. לפיכך, ההתייחסות אליהם גם במחנה השלום היא כאל קבוצה נטולת אחריות או כוח להביא לסיומו".

במחקר נכתב עוד כי בקרב היהודים והערבים, גם בתוך ארגוני השלום, קיים חוסר אמון הדדי שמגביר את הקשיים לעבוד במשותף. "בציבור היהודי – ובכלל זה גם בחלקים ממחנה השלום – שורר חוסר אמון כלפי פלסטינים אזרחי ישראל לאור זהותם 'הדו-לאומית'. בנוסף, פעילים יהודים במחנה השלום חוששים מהסיבוך הרגשי והמעשי שהמפגש עם הציבור הפלסטיני בישראל מייצר בהם. זאת, משום שהוא מאתגר את ההנחה שלהם בדבר היכולת לבסס מרקם חיים משותף בתוך ישראל, את הפתרונות המדיניים המקובלים ואת תפיסת הזהות של הפעילים היהודים שמתקשים ליישב את השאיפה למדינה יהודית עם זו הדמוקרטית – אתגר שהפלסטינים אזרחי ישראל מביאים ללב השיח".
  

'מיתווים', המכון הישראלי למדיניות חוץ אזורית, הוא גוף מחקר המזוהה עם השמאל הפוליטי. מסקנות המחקר הן שארגוני השלום צריכים לפעול ברמת התוכן והמבנה כדי לצמצם את הפערים מול הערבים-הישראלים. "מחנה השלום צריך לאפשר לאנשים שבאים עם גישות שונות לציונות לפעול יחד למען מטרה משותפת, להגביר את המיקוד בסוגיות הליבה שחשובות לציבור הפלסטיני בישראל, ובפרט בנושא האופי היהודי של המדינה".

מסקנה מעשית אחת, למשל, היא שארגוני השלום צריכים להפגין שוויון גדול יותר כלפי ערבים-ישראלים. "מחנה השלום צריך לקדם בתוכו חלוקת כוח שוויונית יותר בין יהודים וערבים, לאמץ מודלים ארגוניים מכלילים שמעניקים מקום לזהות הפלסטינית-ישראלית, לייצר הזדמנויות מפגש עם ציבורים הנמצאים במוקדי הכוח בחברה הישראלית, להנגיש פעילויות דרך שימוש בשפה הערבית, לפעול באזורים גיאוגרפיים נוחים יותר לערבים בישראל, לעודד חשיפה של פעילויות המחנה בכלי התקשורת הערבים, ולהרחיב ולהעמיק את רשת הקשרים של המחנה בחברה הערבית בישראל", נכתב בסיום המחקר.

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg