ראשי » חדשות » בארץ

גננות מתלוננות: משרד החינוך מקשה עלינו

גננות שסיימו את ההתמחות שלהן לאחרונה, סיפרו ל-360 על הקשיים בשיבוץ הגנים בהן יעבדו, והמרדף אחרי מקום העבודה. "בשביל מה למדתי ארבע שנים? עצוב שככה נראית מערכת החינוך שלנו"

גננות מתחילות, המועסקות בגנים של משרד החינוך, מתלוננות על תנאי עבודה קשים. בין הקשיים שהן נתקלות ישנן שיבוצים מאוחרים, חוסר וודאות ומרוץ אחר עבודה לעתים במקומות מרוחקים ממקום מגוריהן. כך שבנוסף לעבודה הקשה והאחריות הכבדה שנושאות הגננות על כתפיהן, הן צריכות להתמודד עם שיבוצים בגנים מרוחקים ושיבוצים שעליהם מודיעים להן לעתים כמה ימים לפני תחילת שנת הלימודים, זאת במקרה שהן הצליחו להשיג שיבוץ.
 
שני (השם שמור במערכת) סיימה השנה את הסטאז' שלה וסיפרה ל-360 על תחושת התסכול וחוסר הוודאות: "בשנה שעברה רק באזור אוגוסט ידעתי שיש לי עבודה. כל מי שאין לה קביעות במערכת, לא יודעת מה יהיה איתה בכל שנה. הייתי גננת משלימה בגן של מישהי שאמרה לי שאין לה מושג מה יהיה איתה בשנה הבאה. זה חוסר ידיעה מטורף ואתה כולך תלוי במפקחת. את יכולה להיות עובדת מעולה, יש לי המלצות מהורים ומהסייעת שהייתה מאוד מרוצה ממני אבל זה פשוט לא מעניין אף אחד, המפקחת היא זאת שמחליטה".

"כשאת מתקשרת למפקחת, קודם כל היא לא עונה, אם היא עונה זה נס מוחלט. אז לפני כמה זמן החלטתי להגיע והיא אמרה לי 'בעזרת השם תהיה עבודה' שאלתי אותה 'את יודעת מתי?' והיא אמרה לי 'אני לא יודעת כלום'", הוסיפה שני לגבי הקשר עם המפקחת. "אני לא באה אליה בטענות כי העבודה שלה מאוד קשה. לכל מפקחת יש מאה גנים לפקח עליהם ובכל גן יש כמה אנשי צוות והעבודה מאוד קשה אבל אנחנו בחוסר ידיעה מטורף, לי אין מושג מה אני עושה בשנה הבאה".

"הרבה פעמים צריך לבדוק אם בכלל יש אפשרות להגיע למקום שבו שיבצו אותך. אותי שמו כמה פעמים בירושלים במקום נידח והייתי צריכה לצאת עם שני ילדים בשעה שש וחצי מהבית כדאי להגיע לגן", המשיכה שני.
 
שני הסבירה מה לדעתה גורם להתנהלות הכושלת: "זה לא הגיוני שמפקח אחד יפקח על כל כך הרבה גנים, זה המון עבודה. והתקשורת עם המפקחים היא בלתי אפשרית, זה לא יתכן שאני צריכה להגיע עד למשרד החינוך כדי לקבל עבודה. אם יהיו יותר מפקחים הם יוכלו לתת יותר יחס אישי. גנים זה לא בית ספר שאתה יודע שתדבר עם מנהל בית הספר ופה אתה תעבוד".

גם מיכל (השם שמור במערכת) היא גננת נוספת שגם סיימה את הסטאז' שלה בשנה. היא מספרת על  חוויה לא נעימה שגרמה לה לאכזבה רבה מהמסגרת: "הלכתי לפיקוח באזור ירושלים וחוץ ממפקחת אחת שנפגשתי איתה, שאר המפקחות אמרו לי שאין לי מה לבוא לראיון, ושאשלח קורות חיים. כבר שלחתי קורות חיים ואף אחד לא התייחס. התקשרתי למפקחות כל הזמן, הגיע חודש יולי ואין לי מושג מה קורה אתי וזה היה נורא מתסכל". 

"בלית ברירה סגרתי עם מפקחת לעבוד בגן מאוד מרוחק, והייתי צריכה להתחייב שיש לי רכב. זה היה ממש יום לפני תחילת הלימודים. בשעה שש בערב, קיבלתי תשובה שזה סגור ואני מתחילה לעבוד יום למחרת בשני גנים. בשעה עשר בלילה קיבלתי טלפון ממפקחת אחרת, שדיברתי איתה בטלפון, היא ידעה מי אני ואמרה לי שיום למחרת אני צריכה לפתוח גן", המשיכה מיכל. "הגעתי בבוקר לא מוכנה לכלום, וגם הגן לא היה לקבל את הילדים בכלל. פתחתי שנה כשידעתי על כך בעשר בלילה וגם לא היה ציוד בסיסי".
 

בהמשך התבשרה מיכל שבניגוד למה שנאמר לה כשפתחה את הגן, היא תאלץ לעזוב כי הגננת שאותה החליפה חוזרת לתפקיד: "בסוף הסתבר שאחרי כל מה שעברתי זה רק זמני. המפקחת הוציאה אותי ממקום עבודה שהיה לי בטוח לשנה שלמה. הייתי בהלם שלא נאמר לי שזה זמני. שבועיים שיחקו אתי משחקים ולא ידעתי אם אשאר בגן או לא, ואני לא מאשימה את המפקחת כי זה לא היה בידיים שלה".

מיכל הביעה את האכזבה שלה ממערכת החינוך, שלטענתה מקשה על הגננות הצעירות: "בשביל מה למדתי ארבע שנים? עצוב שככה נראית מערכת החינוך שלנו. לא פלא שהכל רקוב, כי הפיקוח קלוקל וכך גם כל ההתנהלות. אני יודעת שלהרבה מהחברות שלי קרו מקרים דומים, וחבל. כי אפשר למנוע מראש את כל אי הוודאות הזאת והיחס הלא יפה הזה. אני עוקבת בפייסבוק אחרי קבוצה של גננות וכולן פשוט כותבות שהן עוברות לגנים הפרטיים כי זה פשוט לא שווה את זה".

ממשרד החינוך נמסר: "שיבוץ הגננות נעשה בזמן ומבעוד מועד, בהתאם לנוהל ולצרכי המערכת, כבכל שנה, ללא כל בעיה. על פי הנוהל, שיבוץ הגננות בגני הילדים מתחיל ב15.7 ונוהלי השיבוץ וההנחיות מתפרסמים בחודש מאי".

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg