"מדינת ישראל נוסדה בגלל הפרשה הזאת"
בעיר סט שבצרפת נערך טקס לציון שבעים שנה לצאת הספינה "אקסודוס" מהנמל המקומי. "זה מיזם חינוכי לדורות הבאים", אמר נציג הקהילה היהודית
כ-4,500 יהודים נאספו לפני שבעים שנה על אוניית קיטור ישנה ורעועה בנמל הצרפתי סט, לחופי הים התיכון, שנועדה לצאת למסע שיסייע להקמת מדינה יהודית עצמאית.
הבוקר (יום א') ציינה העיר הצרפתי את הניסיון הנועז להגיע למה שהייתה אז פלסטינה, שהייתה תחת שליטת הבריטים. הטקס התקיים בנוכחות כמה מניצולי המסע, וכן הרב הצרפתי הראשי חיים קורסיה.
"זו הפעם האחרונה שיש לנו ניצולים, עוד עשר שנים כולם ייעלמו", אמר פרדי דרן, נשיא שותף של "ועדת אקסודוס" ונציג הקהילה היהודית בסט, ליד מונפליה. "גילינו שבסט ובאזור כולו, מחצית מהאוכלוסייה לא מכיר את האירוע, שיש לו השפעה משמעותית על ההיסטוריה של המאה העשרים", הוא אמר, והסביר שטקס הזיכרון הוא "מיזם חינוכי לדורות הצעירים".
זעקתם של נוסעי הספינה נחקקה בזיכרון באופן דרמטי בסרט שנשא את שמה משנת 1960, שביים אוטו פרמינגר ושכיכב בו פול ניומן.
"הכניסה לספינה הייתה כמו העפלה להר סיני", סיפר בטקס יצחק רומן, שאביו היה על סיפון הספינה.
בליל 10-11 ביולי 1947, ספינה מוזרה למראה שהייתה מוצפת באנשים – רובם ניצולי מחנות הריכוז הנאציים – החלו לעשות באטיות דרכה מחוץ לנמל, כשבאופן רשמי יעדה הוא קולומביה.
המבצע אורגן על ידי ארגון המחתרת ההגנה, שרכש ממגרש מתכות את הספינה בעלת התחתית השטוחה, שבמקור נועדה רק לניווט על פני הנהר. לאחר מכן הביא אותה בחשאי לחופי הים התיכון. בה בעת, הארגון החל להביא לסט אלפי יהודים שביקשו להיות עולים על גבי למעלה מ-170 משאיות.
"אם לא היינו מחליטים במהירות להעמיס את כל 4,554 בני האדם הללו, היו לנו בעיות רציניות", סיפר ראש שיירת המשאיות, אחד מחמישה תושבי סט באותה עת שלקח חלק בטקס הזיכרון היום. "ההגנה עמדה מאחורי המבצע החשאי, ומעט מאוד אנשים בסט ידעו מה מתרחש", הוסיף גוסטב ברוגידו, נשיא האגודה ההיסטורית של סט.
רוב התושבים היו מרוכזים במתחרי ה"טור דה-פרנס", בזמן שמרוץ האופניים עבר בעיר ב-10 ביולי. "הם נדהמו לראות את כל האנשים הללו מגיעים ל'מול סנט-לואיס' כשהם לבושים בבגדי חורף באמצע הקיץ", סיפר עוד ברוגידו, שהתייחס למזרח של הנמל המקומי.
הנוסעים, שייצגו מגוון לאומיות וכללו בערך 1,700 נשים ו-950 ילדים, דחסו את עצמם על גבי הסיפון של הספינה, שאז עוד הייתה ידועה בשם "הנשיא וורפילד".
המטרה הייתה לפרוץ את הסגר הבריטי על ההגירה לפלסטינה, שבה התנועה הציונית קיוותה להקים מדינה יהודית. שמה של הספינה שונה ב-16 ביולי ל"אקסודוס 47", בהתייחסות לשמו הלועזי של ספר שמות. מעל התורן הונף דגל המגן דוד.
יומיים מאוחר יותר ספינה של הצי הבריטי שעקבה אחרי "אקסודוס" תפסה אותה כמה תריסרי קילומטרים מחופי פלסטינה, בעימות שהביא למותם של שני בני אדם. "מפקד הספינה ביקש מהם לעצור את הלחימה. 'המשימה שלי היא להביא יהודים לישראל בחיים, ולא כשהם מתים'", אמר בעברית בטקס יוסי ביור, שהיה בן 15 כששהה על סיפון המדינה.
הנוסעים נאספו והועברו לספינת כלא שעשתה את דרכה לחוף הצרפתי. הם סירבו לרדת ממנה, וכמה שבועות לאחר מכן הובלו להמבורג שבגרמניה, באזור שבשליטת הבריטים שבו הושמו ניצולי השואה במחנות. "התנאים היו נוראים. לא היו לנו דרגשי שינה, וכולם ישנו על הרצפה", נזכר ביור.
הפרשה הזאת עוררה זעקה עולמית, ורוב הנוסעים נקלטו מאוחר יותר בקפריסין, שהייתה אז מושבה בריטית, והם לא הגיעו לישראל עד שהכריזה על עצמאות ב-1948. "הודות לאודיסיאה שעברה הספינה הזאת מסט – ואולי בגללה – מדינת ישראל נוסדה כמה חודשים לאחר מכן", אמר ברוגידו, שהדגיש את השפעת האירוע על הצבעת האו"ם לחלק את פלסטינה בנובמבר 1947.
אקו"ם