
הדרוזים רוצים להיות חלק שווה ומלא בחברה הישראלית
אל מול שתיקת הח"כים הערבים, הישראלים נתנו חיבוק חם לעדה הדרוזית לאחר רצח שני השוטרים. אבל הברית בינינו לא מסתכמת רק בשכול, אני מבקש שלא תשכחו אותנו גם בנושאים שקשורים לחיי היום יום
סוף שבוע קשה עבר על העדה הדרוזית מאז יום שישי בבוקר, רגע היוודע נפילתם של שני השוטרים בני העדה, האיל סיתאוי וכמיל שנאן. אני מכיר אישית את שתי המשפחות. חברי שכיב שנאן, אביו של כמיל וח"כ לשעבר במפלגת העבודה, איש שוחר שלום שהיו לו את כוחות הנפש לעמוד מעל ארון בנו ולדבר על דו-קיום ולבקש כי בנו יהיה אחרון החללים.את עפיף סיתאוי, אביו של האיל, ביקרתי לפני כשנה וזכיתי להכיר את משפחתו הנפלאה. האיל התחתן רק לפני מספר חודשים ובנו הבכור נולד לפני כשלושה שבועות. כעת יאלץ בנו התינוק לגדול מבלי להכיר את אביו הגיבור. שני גיבורים נפלו במקום קדוש, בעודם עומדים עם גבם להר הבית משום שלא האמינו כי רוצחיהם מוגי הלב יכולים לצאת מתוך המתחם הקדוש. שלושה מחבלים שפלים ופחדנים ירו בהם מאחור ללא קרב.
תיעוד נטרול המחבלים בהר הבית
ירי בגב במקום הקדוש ביותר ובשם האל, האם זו היא דתו של אלוהים? זו בשום אופן לא הדת של האלוהים שלנו, של בני האדם. ההסתה הדתית ולא רק הפוליטית מובילה לרצח וזה מה שקרה הפעם. יש לנקוט ביד הקשה ביותר כלפי המסיתים כדי שאיש לא יעז אפילו לצייץ דבר הסתה. הגיע הזמן שהמדינה תגן על עצמה ועל אזרחיה למען עתידה.

ח''כ חמד עמאר
צילום: הלל מאיר/ TPS
המנהיגות הערבית ברובה נהגה באופן מגונה. במקום לגנות את הפשע הנתעב הם מילאו את פיהם מים. זוהי פחדנות, זוהי אינה מנהיגות. האם הם מפחדים שיאבדו קולות? על מנהיג להנהיג ולא להיות מובל בידי קיצונים ומוסתים, הם צריכים להתבייש. על מנהיג להיות קודם כל אדם ובן אנוש ולצערי בינתיים הם לא הוכיחו שהם כאלו. אם אלו המכונים ההנהגה הערבית היו מגלים מעט אומץ ואנושיות, הדבר היה מרגיע את הרוחות. בשתיקתם הם ממשיכים ללבות את האש ואת ההסתה. אני פונה להנהגה הערבית: אסור שדו-קיום יהיה חד צדדי!

משפחתו האבלה של השוטר שנרצח בפיגוע בהר הבית, האיל סתאוי
צילום: גיל אליהו, ג'יני
אני קורא לבני העדה הדרוזית לגלות איפוק על אף הכאב הנורא, כי אנו קורצנו מחומר אחר, חומר אנושי הדוגל בשלום ואהבת האדם. אסור להגרר למעשים לא חוקיים. אני דורש מהמשטרה ומכל זרועות הביטחון לעשות את כל האפשר על מנת שמקרים כאלו לא ישנו.
חשוב לי לפנות לציבור הישראלי - העדה הדרוזית קיבלה מכם חיבוק גדול וחם מאד בעקבות האירועים הקשים. אני מבקש מכם כי ברית האחים בינינו לא תסתיים בשכול ובשורות כוחות הביטחון. בני ובנות העדה רוצים להיות חלק מהחברה הישראלית באופן מלא ושווה וממלאים את כל החובות. אני מבקש מכם שלא תשכחו אותנו גם בחיי היום-יום וגם בנושאים שאינם חיים ומוות, כמו דיור, שילוב בשירות הציבורי ובתעסוקה.

הלוויית השוטר כמיל שאנן
צילום: הרצי שפירא
לא נותר לי אלא להצטרף לקריאתו של אביו של כמיל שנאן הגיבור ולקוות כי שני הלוחמים האמיצים הללו אכן יהיו הקורבנות האחרונים ושלא נדע עוד צער. ולהנהגה הערבית אני חוזר ואומר: דו-קיום ושכנות טובה לא יכולים להיות עניין חד-כיווני.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg