ראשי » חדשות » משפט ופלילים

פסיקת השוויון במזונות: "רעידת אדמה של ממש"

מומחים לדיני משפחה מברכים על החלטת בג"ץ על חלוקת תשלום מזונות על פי יכולות כלכליות בין שני ההורים ("יום חג עבור אבות גרושים"), אך אחרים מזהירים: "יש לדון כל מקרה לגופו"

בית המשפט העליון, בהרכב מורחב של שבעה שופטים, קבע לראשונה היום (ד') אמות מידה בתשלום מזונות במשמורת משותפת, לפיהן הורים לילדים בני שש עד חמש עשרה יהיו חייבים במזונות משותפים בהתאם ליכולותיהם הכלכליות. עד עתה בישראל, הדין האישי לפיו נקבעים דמי המזונות קבע כי האב חייב לזון את ילדיו. לפיכך אפילו אם יש משמורת משותפת, בה ההורים מטפלים בילדים בשוויון מוחלט ומרוויחים סכום דומה, עדיין חוייב האב בתשלום מזונות.
 
"זו תוצאה ראויה וצודקת בשנת 2017 בה אבות לוקחים חלק בגידול הילדים", אומרת עו"ד מאיה רוטנברג שייצגה את אחד האבות הגרושים בעתירה לבג"ץ. "למעשה, היום בית המשפט הפסיק את העוול שנגרם לגברים בשנים האחרונות והחיל את מזונות הילדים גם על האם על פי דיני הצדק היושר וההגינות. צריך ללכת ברוח פסק הדין הזה ולשים קץ לתופעת בית עשיר, בית עני".

עורכי הדין אריאל ממן ורחלי שמעון המומחים לדיני משפחה אומרים כי מדובר ברעידת אדמה של ממש. "בית המשפט העלה על נס את ערך השיוויון ופסק כי לא ייתכן שאבות ישלמו מזונות, על אף מצבם הכללי הקשה ועל אף העובדה שהם מהווים משמורנים לילדים לא פחות מהאישה ולעיתים אף יותר. מדובר ביום חג עבור האבות הגרושים אשר מצבם הכלכלי אינו מאפשר להם לגדל את ילדיהם במשמורת משותפת ובנוסף לשלם מזונות".
  
עו"ד שי מויאל חולק על ההתלהבות וטוען כי צריך לדון כל מקרה לגופו. "מדובר בפסיקה תמוהה מאד, המילים 'משמורת משותפת' אינן מכסות על העובדה כי האימהות הן אלו שנושאות בנטל יותר מהאב גם כשמדובר במשמורת משותפת. בעולם אידיאלי ייתכן ופסיקת בג"ץ הייתה צודקת, אך מכיוון שהעולם אינו אידיאלי טוב היה אם בתי המשפט היו מסתכלים על כל מקרה לגופו ולא היו פוסקים את הלכתם ככלל גורף". 
 

יש מי שחושב שפסק הדין מהווה דווקא תעודת עניות כלפי הרשות המחוקקת "שלא השכילה להקדים רפואה למכה ולא יישמה את המלצות ועדת שיפמן או חוק דומה שמסדיר בחקיקה ראשית את נושא חלוקת המזונות בין ההורים"' כך אומר עו"ד רונן דליהו, מומחה בדיני משפחה המשמש גם יו"ר פורום דיני משפחה בלשכת עורכי הדין. "פסק הדין של העליון נכנס לוואקום חקיקתי ואין בו די כדי לפסוק בסוגיה. ועל הכנסת לגבש עמדה בנושא חלוקת המזונות".
  

עם זאת מצנן עו"ד דליהו במעט את ההתלהבות ומסביר כי כדי שתנאי פסק הדין יחולו חייבים להיות מספר תנאי סף. "על בני הזוג להיות יהודיים; קיימת חלוקה שוויונית של זמניי השהייה; הכנסה פחות או יותר זהה (ממקורות שונים); מדובר בילדים שבין הגילאיים 6-15 (שלא במסגרת גילאים אלה הדין הקיים ממשיך לחול); מדובר רק בחלוקת מרכיבים הכרחיים. מעבר לסכום הבסיסי תהיה התייחסות להכנסה המסוימת של כל אחד מבני הזוג".

עו"ד דליהו מזהיר פני גל של תביעות לביטול הסכמי מזונות בעקבות פסק הדין: "כל אותם מקרים של בני זוג שנפסקו להם מזונות רגילים ללא הפחתה או עם הפחתה קטנה, כעת בגלל המשמורת המשותפת יגישו תביעות לביטול המזונות.  בכל המקרים שהיתה שאלה האם מדובר במשמורת משותפת או לא, כעת יתחילו לריב על חלוקת זמני שהיה שיוויוניים. כך למשל אם האבות יודעים שזה פוטר אותם מתשלום מזונות אז ידרשו חלוקה אחרת של זמני השהיה כדי להיות פטורים ממזונות".

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg