"אני קוראת לילדים מאומצים – פתחו את תיקי האימוץ"

ח"כ נורית קורן, יו"ר הוועדה המיוחדת לפרשת היעלמותם של ילדי תימן, מזרח והבלקן, קיימה דיון נוסף לגבי הליקויים בסוגיית הירושות. "פתחו את תיקי האימוץ ובדקו האם הינכם זכאים לכספי הירושה של הוריכם הביולוגיים", טענה

שירית אביטן כהן | 19/7/2017 16:25
תגיות: חדשות,ילדי תימן,ירושה
הוועדה המיוחדת לפרשת היעלמותם של ילדי תימן, מזרח והבלקן התכנסה הבוקר (רביעי) לדיון בנושא צווי הירושה. הדיון היה סוער במיוחד, בו השתתפו נציגי משרד המשפטים והאפוטרופוס הכללי, נציגי משרד הבריאות, נציג רשות האוכלוסין, נציגי השירות למען הילד ובני המשפחות שלא הצליחו לקבל את הכספים שהורישו הוריהם, משום שהילדים שנעלמו עדיין כתובים תחת האפוטרופוסיות של ההורים.
 
צילום: דודי ועקנין
ח''כ נורית קורן צילום: דודי ועקנין

ח"כ נורית קורן, יו"ר הוועדה, טענה כי "על פי חוק האימוץ, ילדים מאומצים רשאים לקבל את כספי הירושה מהוריהם הביולוגים ועל כך, אני קוראת לילדים מאומצים – פתחו את תיקי האימוץ ובדקו האם הינכם זכאים לכספי הירושה של הוריכם הביולוגיים".

עוד טענה קורן כי "ייתכן שזו הדרך להביא לאיחוד משפחות. לצערי, רבים מהילדים המאומצים לא מעוניינים לחפש אחר הוריהם הביולוגיים, משום שלא עולה בדעתם כי הם נגזלו מידיהם וכי אינם מודעים לכאב הרב ולחלל הענק שפעור בלב המשפחות. על הילדים לדעת, ההורים שלכם לא מסרו אתכם לאימוץ ולא זנחו אתכם, אלא מנהלים מאבק עיקש במשך עשרות שנים והופכים כל אבן ואבן בכדי למצוא אתכם".
 
צילום: אלדן דוד, לע''מ
העלייה מתימן צילום: אלדן דוד, לע''מ

לפני כחודשיים נערך דיון אחר בוועדה, אז טענה קורן כי תעודות הפטירה, שהונפקו לאחר מסקנות ועדת החקירה שהוקמה לפני עשרות שנים לבחינת האירועים, אינן רלוונטיות לצורכי ירושה - כשהוריהם של הילדים שנטען כי נפטרו הולכים לעולמם. התוצאה היא שחלקו בירושה של הילד שנעלם הועבר לאפוטרופוס הכללי וצפוי להימכר ולעבור לידי המדינה.

"אם הם לא מצליחים לשכנע את הרשם לענייני ירושה שאכן האח נפטר, החלק היחסי של האח עובר לאפוטרופוס הכללי. אם במשך 20-30 שנה הוא לא בא לקחת את הכסף הרכוש נמכר לטובת המדינה", ציינה אז קורן.
 
צילום: פריץ כהן, לע''מ
העלייה מתימן צילום: פריץ כהן, לע''מ

בתחילת השבוע אושרה בוועדת שרים לחקיקה הצעת חוק לפתיחת קברים של ילדים יוצאי תימן, מזרח ובלקן, לצורך ביצוע בדיקה גנטית לקשרי משפחה. מטרת החוק היא לאפשר את חקר האמת לגבי מותם ומקום קבורתם של קטינים יוצאי תימן, מזרח ובלקן אשר הודעה על מותם נמסרה בשנים 1948-1970 לבני משפחותיהם מבלי שהתאפשר להם לזהותם ולהביא אותם לקבורה.

ח"כ קורן, שהגישה את הצעת החוק, דרשה לאפשר למשפחות לפתוח את הקברים, להוציא את שרידי הגופות ולקחת דגימת DNA במימון מלא של המדינה. "עד לפתיחת הפרוטוקולים, משפחות רבות הקשורות בפרשה, כלל לא ידעו על דבר קיומו של הקבר ובפרט על מיקומו. בפרוטוקולים חשפנו תעודות פטירה וציון חלקות קבר. אך כיצד יוכלו בני המשפחה לדעת האם יש אמת בדבר? האם בניהם ובנותיהם אכן קבורים במקום האמור?".
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך