שנתיים

איראן 2.0: כוח אזורי במזרח התיכון במקום גרעין

ההערכות הן שאיראן תשמור על הסכם הגרעין למרכיביו, למרות התחלפות המשטר בארה"ב. הפוקוס של טהרן עובר לשליטה אזורית: הגברת המעורבות בסוריה, יצירת מוקד השפעה בעיראק ליום שאחרי דאעש ונוכחות במפרץ הפרסי באמצעות החות'ים בתימן

יוחאי עופר | 20/7/2017 17:30
תגיות: צבא וביטחון,שנתיים להסכם הגרעין,איראן
שנתיים אחרי שהמעצמות הגיעו להסדר בנושא הגרעין מול איראן, ושנה וחצי מאז נכנס ההסכם לתוקף בפועל (ינואר 2016) ההערכות הן כי בטהרן מקפידים על המתווה שסוכם וכן על המרכיבים הגרעיניים בתוכנית, ועומדת בתנאים ובפיקוח שנקבעו במסגרת ההסכם.

גם שהיו חריקות, דוגמת חידוש 'חוק הסנקציות' בקונגרס האמריקני בסוף שנת 2016, ניתן לזהות כי המסגרת הזו נשמרת, וזאת למרות שמדובר היה בצעד שעורר שאלות לא מעטות באיראן והבנה לפחות מצדם כי ההחלטה האמריקנית היא סוג של הפרת ההסכם עליו חתמו המעצמות ופגיעה בכללי המשחק.
 
צילום: Getty Images
גישה חופשית לפקחי האו''ם. בניין הכור הגרעיני בבושהר צילום: Getty Images

לאחר שדיברו האיראנים בינם לבין עצמם ודנו בסוגיה, נותר ההסכם על כנו ובישראל גוברות ההערכות כי אין איזו כוונה מצד משטר חמינאי להפר את מה שנשמר עד עתה. כזכור, באותו הסכם שנחתם בווינה, נקבע כי פקחים בין לאומיים יהיו בעלי יכולת גישה חופשית לכל מתקן כדי לבדוק בזמן אמת מה קורה בו, ומצלמות מעקב הוצבו גם כן כחלק מההסדר.

ניתן לזהות אמנם שמירה על 'המרכיבים הגרעיניים בתוכנית' כיוון שפרטי ההסכם נגעו בעיקר להעשרה או מספר הצנטריפוגות, אך במקביל פועלת איראן להאדיר את כוחה במזרח התיכון - אחת מתוצאות הלוואי מהן הזהירו בישראל, לפיה האיראנים יגבירו את העיסוק שלהם במקומות שאינם אסורים בפועל לפי ההסכם, אך משפיעים משמעותית על המזרח התיכון.
 
צילום: אי-פי
הדגש מופנה למזרח התיכון. נשיא סוריה בשאר אסד ונשיא איראן, מחמוד אחמדינג'אד צילום: אי-פי

כך למעשה מתקדמים בטהרן בפיתוח רקטות, וגם אם לא גבר העיסוק שלהם בפיגועים בפועל קשה שלא לשים לב לחיזוק המשמעותי שהם מעניקים לארגוני טרור, דוגמת חיזבאללה ובעיסוק הרב שלהם בלחימה באזור. ניסיון לייצוב משטר אסד, מעורבות בלחימה בעיראק וניסיון לגבש השפעה על המשטר, ובשנתיים האחרונות סביב הנעשה בתימן וההתקוממות השיעית במדינה (חות'ים) וניסיון להקים מליצית דוגמת חיזבאללה.

כחלק מהניסיון לחזק את כוחם, המהלך בתימן נועד למשל לאיים על הסעודים בקרבות הפנימיים על השליטה והדומיננטיות בין המדינות, ובמקביל למהלומות הללו גם להשתלט על מיצר באב אל-מנדב ששולט על חלק גדול מתעבורת הנפט והסחורות, ומהווה נקודת אחיזה משמעותית בים האדום. כאשר מביטים בישראל על איראן, לא רואים 'טרור' ממש אלא בעיקר פעילות צבאית והגברת השליטה בשטח - לא טרור במובן של טרוריסטים שעושים פיגועים, אלא רצון להגיע למעמד של מעצמה אזורית, מהלך עם משמעות גדולה הרבה יותר מטרור.
 
צילום: EPA
איתות חמדינות המפרץ. מורדים חות'ים בתמיכת איראן בתימן צילום: EPA

הדגש של איראן מופנה לכיוון הזה כאמור ולא מעט מהכסף הולך לשם כאשר בסדרי העדיפות, בלי נקודת המבט הישראלית עומדים הרצון לשמור על ההתעצמות של חיזבאללה, והגברת העיסוק בעיראק, סוריה ותימן. הסוגיה הפלסטינית-ישראלית למשל מעסיקה את חמניאי ואנשיו בעיקר בשיח סביב הנושא ותמיכה בעיקר בג'יאהד האסלמי פלסטיני (גא"פ) ופחות בחמאס, לפחות לפי שעה.

התעשייה הצבאית האירנית עליה דיבר ראש אמ"ן, אלוף הרצי הלוי בכנס הרצליה, בכל מה שקשור בחיזבאללה, היא ענפה ורחבה ומעבירה אלפי טונות של אמל"ח מתקדם מדי שנה גם לסוריה ומייצאת במאות מיליוני דולרים סחורות לעיראק. 'משמרות המהפכה' ו'כוח קודס' אלו הכוחות שאמונים על הנושאים הללו, ובהקשר הישראלי ברור שיום אחד יוכל אותו אמל"ח בדרך כזו או אחרת להיות מופנה לשטח ישראל.
 

צילום: איי.פי
צעדת הנשק של איראן צילום: איי.פי

כחלק מההסכם הושהו הסנקציות הכלכליות על איראן אמנם אבל הסוגיה הזו מטרידה ביותר את היושבים בטהרן. אמנם הסיכום מול המעצמות החזיר את הזכות לשוב ולמכור נפט ולסחור בעולם, בניסיון לגרוף שוב סכומי כסף גדולים, אך התמונה הרחבה עוד לא ורודה כמו שציפו לה. השיקום הכלכלי לא מתקדם בקצב שציפו, והממשלה באיראן בראשות הנשיא רוחאני שנבחר לא מזמן עוסקת רבות בכלכלה ובניסיון להרחיב שוב את היקף הסחר.

במערכת הביטחון סבורים כי הסוגיה הזו אינה פשוטה בעיקר מסיבות שנוגעות לפעילות השוק העולמי, אך לא רק. ממשלות באירופה והממשל בארצות הברית שרואים את הניסיון האיראני להיות משפיעה ודומיננטית כל כך באזור, לא רוצים לחזק ולהעצים את הניסיונות הללו. קצב אספקת ומכירת הנפט חזר להיות כפי שהיה טרם הסנקציות, אך במבט צופה פני עתיד ההערכות הן פחות אופטימיות באשר ליכולות להגדיל את רמת ההכנסות והיקף השוק.
  
צילום: AP
למרות ההיתר למכירת הנפט, המצב הכלכלי עדיין לא התייצב. באר נפט באיראן צילום: AP

סוגיית הגרעין אינה בראש סדר היום המקומי, אלא הסוגיות הפנימיות-מדינתיות. את השיפור היחסי בכלכלה בהשוואה לתקופת הסנקציות לא מרגישים האזרחים כי הכסף הזה מושקע בניסיון להפוך למעצמה אזורית, ובחימוש הכוחות הלוחמים בשלל המוקדים: החל מסוריה ועד תימן.

כאמור,  בישראל סבורים כי אין לאיראנים סיבה להפר את ההסכם כאשר עיקר הכוח מושקע בניסיון לייצר לעצמם מעמד משמעותי במזרח התיכון והשאיפה לשמר את המעמד שכבר יצרו לעצמם בחלק מהמדינות אליהן נכנסו. זו מבחינתם הזדמנות לפרוע עכשיו לטווח ארוך את ההשקעות הגדולות שלהם במוקדי הלחימה ולהשתקע עוד באותם מקומות.

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך