עם ועדה: הקשר העמוק בין הדרוזים לישראל
בפיגוע בהר הבית, שבו נהרגו שני שוטרים מהעדה, בא לידי ביטוי הקשר בין העמים. בשנים האחרונות יש מי שמנסים לערער את הפטריוטיות של המגזר ולעודד סרבנות גיוס, בסיוע ארגוני שמאל וגורמים מעבר לים
הפיגוע שהתרחש בהר הבית בשבוע שעבר הבליט שוב את ברית הדמים בין הציבור היהודי למגזר הדרוזי. שני השוטרים שנרצחו במקום הקדוש, רס"מ האיל סתאוי ורס"מ כמיל שנאן, מצטרפים לרשימה ארוכה של לוחמים דרוזים שנפלו על הגנת מדינת ישראל.
הרוב הגורף של הדרוזים בישראל מזדהים עם המדינה באופן מוחלט, תומכים בשירות צבאי ובכוחות הביטחון, ומביעים שביעות רצון גבוהה מהיותם תושבי המדינה. פרופ' גבריאל בן־דור מאוניברסיטת חיפה בודק מדי שנה את "מדד החוסן הלאומי" של החברה הישראלית, באמצעות ניתוח התחושות ושביעות הרצון במגזרים השונים. על פי סקר העומק שלו, הדרוזים הם המגזר שמביע את שביעות הרצון הגבוהה ביותר מהיותם אזרחי מדינת ישראל.
התוצאות החוזרות על עצמן מדי שנה - למעט שנת 2012, שבה התרחש משבר עם הציבור הדרוזי סביב ענייני קרקעות והרס בתים - מלמדות על עוצמת החיבור וההזדהות של הדרוזים עם מדינת ישראל. פרופ' בן־דור הציג את מחקרו האחרון בכנס הרצליה, והראה שבמדדים של "אמון" ו"תחושת ביטחון והזדהות עם המדינה" הדרוזים עוקפים את היהודים. "הם יותר פטריוטים וגאים במדינת ישראל מהיהודים עצמם", אמר. "הם מאמינים יותר בבית המשפט העליון, במוסדות הביטחון ובמוסדות הפוליטיים".
עם זאת, בשנים האחרונות גוברים הניסיונות לחבל בברית בין יהודים לדרוזים באמצעות עידוד בדלנות ואנטי־ישראליות בקהילות הדרוזיות. המאמצים הללו נעשים על ידי מפלגות ופעילים פוליטיים, ארגוני שמאל אנטי־ציוניים, כנסיות נוצריות וגופים בינלאומיים המתערבים באופן בוטה בנעשה בתוך החברה הישראלית.
בשנה שעברה, למשל, הסתובבו שלושה ישראלים ברחבי ארה"ב, אחד מהם סרבן שירות דרוזי, והסבירו לקהלים שונים מדוע הם מסרבים לשרת בצבא הישראלי. כאשר ח'אלד פרג', מייסד ארגון הסרבנות הדרוזי 'אורפוד', ביקש להסביר לקהל האמריקני את עמדתו, הוא העניק פירוש מקורי לאהדה שזוכים לה אישים כמו מח"ט גולני לשעבר רסאן עליאן, מסמלי מבצע 'צוק איתן'. לדבריו, המדינה והתקשורת הישראלית פועלות לנתק בין הדרוזים לפלסטינים על ידי הבלטה של לוחמים דרוזים כמו עליאן.
"בצוק איתן, המפקד של חטיבת גולני, אחת מחטיבות העילית של צה"ל, היה דרוזי", אמר פרג'. "הוא נפצע קל יחסית בלחימה, והתעקש לחזור ולפקד על חיילים. הוא היה הגיבור של אותו מבצע. הוא פיקד על הקרב בסג'עיה, שהיה ממש טבח. שמו רסאן עליאן, והוא סלבריטי בישראל. אם תנסו לזכור שם של מפקד יהודי אחד מאותה מלחמה, אני לא חושב שתצליחו. אבל את הבחור הזה כולם זוכרים. למה? כי לישראל טוב להראות דבר כזה לפלסטינים כדי להרחיב את הפער וללבות שנאה, ומצד שני להגביר את הסולידריות בין יהודים לקהילה הדרוזית. החיילים והמפקדים הדרוזים כל הזמן בחדשות".
לצדו של פרג' ישבו יסמין יבלונקו, פעילת ארגון בשם 'מסרבות' שהצטרפה לקמפיין האנטי־ישראלי, ומארגנת המשלחת סהר ורדי. השלישייה הזו חרשה את ארה"ב כדי להפיץ את משנתה ולגייס תרומות להרחבת פעילות הסירוב בקרב צעירים דרוזים ויהודים.
'אורפוד', "סרב" בערבית, הוא ארגון חדש יחסית המזוהה עם מפלגת בל"ד. הארגון מעניק תמיכה וליווי לסרבנים דרוזים ומקיים שיחות והרצאות בנושא עם צעירי המגזר. אנשי 'אורפוד' מסרבים לשוחח עם "תקשורת ציונית", אך בראיונות לאתר 'הטלוויזיה החברתית' אומרים הפעילים כי הם רואים עצמם כפלסטינים שזהותם נלקחה מהם. ארגון סרבנות דרוזי נוסף הוא 'ועד היוזמה הדרוזית' המזוהה עם מפלגת חד"ש.
מקומו של הציבור הדרוזי בסכסוך הישראלי־פלסטיני נתון בוויכוח, וחלק ניכר ממנו מתבטא בסוגיית השירות הצבאי בצה"ל וכוחות הביטחון. יותר ויותר ארגונים פועלים בשנים האחרונות לעודד את תופעת הסרבנות בקרב הדרוזים. למאמץ שותפים ארגוני סרבנות יהודיים, וגם המפלגות הערביות החלו להתמקד במגזר הפטריוטי ביותר במדינת ישראל. בכפרים הדרוזיים נערכות שיחות הסברה עם צעירים, ובהן נטען כי הצעירים הדרוזים עוברים "שטיפת מוח" על ידי הציונים. פעילים דרוזים מארגוני סרבנות מטיפים לצעירים כי הדרוזים הם "חלק מהלאום הפלסטיני", וכי הציונות "חטפה" אותם בפעולות כוחניות של הפרד ומשול.
תנועת 'אם תרצו' חשפה לאחרונה את פועלו של ארגון 'בלדנא' ("ארצנו") המזוהה עם מפלגת בל"ד. אנשי 'בלדנא' נאבקים נגד גיוס לצה"ל בקרב ערבים ישראלים, ומציגים את המתגייסים כבוגדים בעמם. בשנתיים האחרונות הם החלו לפעול בקהילות הדרוזים. לפני שנה וחצי קיים הארגון סמינר ברוח הסרבנות לצעירים דרוזים בדליית אל־כרמל, ובהמשך סיירו המשתתפים בחורבות כפר ערבי שניטש במלחמת השחרור.
'בלדנא' לא לבד, ולצדו פועלים ארגונים נוספים במטרה לקדם סרבנות במגזר הדרוזי, בהם ארגוני שמאל כמו 'יש גבול', 'פרופיל חדש', 'תראבוט', 'הטלוויזיה החברתית' ו'רשת מסרבות', המתאם בין הארגונים. פעילי הארגונים הללו מלווים סרבני שירות ומחבקים אותם. הסרבנים הופכים ל"גיבורי תרבות", ושמם מועצם על ידי הארגונים ומקודם ברשתות החברתיות.
גם חברי הכנסת הערבים תומכים בסרבני השירות. דוגמה בולטת הייתה הקמפיין המתוקשר סביב הסרבן הדרוזי עומאר סעד, נגן כינור מהכפר מע'אר. מהרגע שסעד הכריז על סירובו להתגייס לצה"ל, הוא נישא על כפיים בידי ח"כים ערבים וארגוני שמאל שמטיפים לסרבנות. בתחילת 2013 הוא התייצב בכנס שנערך בנצרת. חברי הכנסת של חד"ש ישבו בשורות הראשונות יחד עם ראש העיר דאז ראמז ג'ראיסי. סעד הוציא מכיסו את צווי הגיוס שקיבל, קרע אותם לגזרים וזכה למחיאות כפיים סוערות, כולל מהח"כים של חד"ש דב חנין ומוחמד ברכּה, ומראש העיר גראיסי.
כאשר סעד נכנס לכלא 6 בעקבות סירובו, פעיל השמאל ישי מנוחין ארגן למענו הפגנות מדי שבוע מחוץ לכותלי הכלא. פרויקט 'הטלוויזיה החברתית', ערוץ תקשורת אלטרנטיבי שמעלה כתבות וידאו לרשת ובאותן שנים קיבל מימון מהקרן החדשה לישראל, הכין כמה כתבות אוהדות על הסרבן הכלוא ועל סרבנים דרוזים אחרים. בחו"ל הריצו קמפיינים וגייסו תרומות למענו, וסעד הפך לגיבור בחוגי השמאל הרדיקלי.
קמפיין דומה נערך גם למען הסרבנית תאיר קמינר, ובימים אלה מתקיים מסע תמיכה בצעירה נועה גור־גולן. הארגונים פועלים להקל על הסרבנים את ההתמודדות עם הכלא הצבאי ומנסים להפוך אותם לגיבורי תרבות בחוגי שמאל בארץ ובעולם, מתוך שאיפה שישפיעו על צעירים נוספים לסרב להתגייס.
בשנת 2013 התקיימה בכפר מע'אר - כפרו של השוטר האיל סתאוי ז"ל שנהרג בהר הבית - פגישה בין פעילי שמאל ופעילי סרבנות דרוזים. הפגישה התקיימה בביתו של הסרבן עומר סעד, שאביו, זאהר א־דין, נמנה על פעילי חד"ש. מטרת הפגישה הייתה לייצר שיתוף פעולה ותוכנית עבודה בין ארגוני השמאל לארגוני הסרבנות הדרוזיים, ובעיקר להרחיב את הפעילות.
בפגישה השתתפו ארגוני סרבנות רבים, עם נציגות בולטת לפעילי מפלגת חד"ש. בין המשתתפים היו עו"ד נועה לוי, מספר 7 ברשימת חד"ש לכנסת; פרופ' גדי אלגזי, מראשי קבוצת 'תראבוט' של חד"ש; פעילי 'ועד היוזמה הדרוזית' המסונף לחד"ש; פעילים של המפלגה כמו נעם קמינר, דודה של הסרבנית המפורסמת תאיר קמינר; פעיל מרצ גדעון ספירו, הורים של סרבנים ועוד. המשתתפים דנו בדרכים להרחיב את ממדי הסרבנות בציבור הדרוזי, עניין שלכאורה מהווה עבירה על החוק האוסר עידוד סרבנות.
כפי שעולה מפרוטוקול המפגש שהגיע לידינו, בתחילתו הדגיש סאמר סוויד, איש חד"ש ומאנשי ארגון הסרבנות 'ועד היוזמה הדרוזית', שיש ליצור סולידריות בין סרבנים דרוזים ליהודים - כפי שקיימת סולידריות יהודית־דרוזית בצבא.
"לקשר בין הדרוזים לסרבן היהודי יש תפקיד", אמר. "היהודים הולכים עם הדרוזים לצבא, ולכן חשוב שהסרבנים הדרוזים ידעו שגם בסרבנות אנחנו יחד. הסרבן היהודי הוא בעל כוח שכנוע וכוח תמיכה גדול עבור הקהילה הדרוזית, ולכן היום הזה הוא מבורך".
פעיל נוסף בארגון, ג'יהאד סעד, ביקש להפיץ את בשורת הסרבנות בכפרים. "אנו הנאבקים כאן הננו אחים לנשק", אמר. "את הדברים שאנחנו אומרים פה תפקידנו להעביר הלאה לחברינו ולאחינו משתי הקהילות. אני רואה את היהודי כאדם, וחשוב שתתחברו אלינו, ונלך ברחובות יחד, ביישובים שלנו שבהם מכירים אותנו, כמו גם ביישובים שלכם". נועה לוי מחד"ש הייתה ממארגנות מכתבי הסרבנות של בוגרי יחידת 8200 וסרבני שירות מילואים. היא ביקשה לחבר בין סרבנים יהודים לדרוזים, ו"להגיע לעוד אנשים".
סהר ורדי מ'רשת מסרבות' הביעה שאיפה לייצר תנועה של בני נוער לפני גיוס. היא בישרה למשתתפים על כך שחומר משפטי המסייע לסרבני שירות תורגם לערבית. "אני רוצה לארגן קבוצה של בני 16 עד 19, יהודים ודרוזים, שישבו יחד ויחליטו על ניסיון לתנועת סירוב משותפת, שתיתן אנרגיה לפעולה חזקה וציבורית".
הסרבן עומאר סעד טען במפגש כי כדי להגיע למספר גדול של סרבנים, "אנחנו צריכים לספר לאנשים את החוויות שלנו. באמצעות החוויות שלנו אפשר להגדיל את מספר המעורבים במאבק". עומאר גם קיים: מאז קמפיין הסרבנות שהוא עמד במרכזו הוא מרבה לדבר בפני צעירים מהמגזר הדרוזי והערבי. לא פעם התלווה אליו יו"ר הרשימה המשותפת ח"כ איימן עודה.
במסגרת ההחלטות באותו מפגש נקבע כי יש להקים צוות פעולה של סרבנים ותיקים ועכשוויים, שיתכננו קמפיינים ודרכי מאבק. "מטרת המפגש היא למצוא דרכים להגיע לעוד צעירים, לשלב אותם במאבק פוליטי שיגבשו בעצמם".
הוחלט להקים עבור צעירים דרוזים מסגרת של "העברת ידע וכלים לגבי סירוב: איך לקבל פטור, ומהן ההשלכות של הימנעות מגיוס"; והוחלט לקיים משמרות משותפות של סרבנים דרוזים ויהודים ותומכיהם בכיכרות הכפרים ירכא ובית־ג'ן, משום ש"הנוכחות של סרבנים יהודים מחזקת מאוד את הצעירים הדרוזים בהחלטתם לסרב. התחושה היא שהיהודים והדרוזים יחד בגיוס, והם צריכים להיות יחד גם בסירוב". מאז נוספו עוד סרבנים דרוזים, אך לא ברמת קמפיין מסיבי כמו זה שזכה לו עומאר סעד.
בשנת 2015 הוקם ארגון חדש, "מסרבות - רשת סרבנות פוליטית", שתפקידו "לקשר בין כל הקבוצות, הארגונים והיוזמות, להציע שיתופי פעולה ולאפשר לפעילים מעוניינים ותומכים פלטפורמה לפעילות פוליטית של סירוב והתנגדות", כפי שכותבת נועה לוי בביטאון חד"ש 'זו הדרך'. את הארגון מתפעלות לוי וסהר ורדי, במטרה להביא את הסרבנים לקדמת הבמה הציבורית בישראל ובעולם.
ורדי הייתה פעילה בעבר בארגון 'אנרכיסטים נגד הגדר' וב'ועד הציבורי נגד הריסת בתים' מייסודו של פרופ' ג'ף הלפר. פרופ' הלפר פיתח תיאוריה שלמה על הסכנה שמדינת ישראל מהווה עבור העולם החופשי, בגלל תעשיית הנשק המפותחת שלה. לשיטתו, כלי הנשק המתקדמים שישראל מוכרת מעניקים לה שליטה במדינות רבות, ובזכותם היא נהנית מפריבילגיות רבות המאפשרות לה בין היתר "לתחזק" את הכיבוש. גם ורדי מחזיקה בעמדה זו, ובהרצאות שונות היא טוענת שמבצעי צה"ל בעזה נועדו לתרגל ניסויים צבאיים עבור תעשיית הביטחון הישראלית, כאשר עזה מהווה מגרש ניסויים ענק.
בהמשך הצטרפה ורדי לארגון הנוצרי AFCS, המשתייך לזרם קטן בנצרות, הקווייקרים, שחבריו מצאו לנכון לעסוק בהגדלת הסרבנות במדינת ישראל. ורדי מייצגת את הכנסייה הקווייקרית בישראל. הקווייקרים תומכים בארגוני סרבנות ומסייעים לסרבנים ישראלים, יהודים ודרוזים כאחד, ומארגנים למענם מסעות הסברה בחו"ל.
הקווייקרים דוגלים באי־אלימות, אך ההטיה שלהם נגד ישראל מביאה אותם להיות שותפים נלהבים למהלכים אנטי־ישראליים מובהקים. הם תומכי BDS מוצהרים, ושותפים גם לקמפיינים התומכים בשיבת הפליטים הפלסטינים. בין היתר הם תורמים לעמותת 'זוכרות' הפועלת להנצחת ה"נכבה" ולמען מימוש "זכות השיבה".
הקווייקרים מזרימים כספים לארגונים ולפעילים העוסקים בסרבנות בישראל. בין היתר הם תורמים למיזם 'הטלוויזיה החברתית', המפרסם כתבות וסרטונים רבים המאדירים סרבנים וסרבנות. הם תומכים בארגון הסרבנות 'פרופיל חדש', ובאתר הארגון אף נטען כי הם סייעו לשמיניסטים הישראלים שחיברו את מכתב הסרבנות בשנת 2014.
אנשי הארגון הנוצרי מתערבים גם בנעשה בתוך הקהילות הדרוזיות בישראל, והם שהוציאו לפני כשנה את ורדי ופרג' לקמפיין הסברה בקהילות נוצריות ברחבי ארה"ב. "AFSC זיהה את המיליטריזציה של החברה הישראלית כמניע מתמשך של הסכסוך בין הישראלים לפלסטינים", כתבו הקווייקרים בעיצומו של הקמפיין לשחרורו של הסרבן הדרוזי עומאר סעד.
"אנו מאמינים עמוקות כי יש לשנות את המערכות שמקבעות את האלימות. לפיכך אנו תומכים בסרבנים מצפוניים ובאלה המתנגדים לשירות צבאי כמו עומאר, כדי לתמוך בחלופות לשירות צבאי ולדחוף לסיום הכיבוש ולהפסקת הסיוע הצבאי של ארה"ב".
הבשורה הטובה היא שכל המאמץ הזה לא ממש קוצר הצלחות. למרות הקמפיין הנרחב עם השותפים הרבים בארץ ובחו"ל, ארגוני הסרבנות עדיין רחוקים מהישגים משמעותיים ומהישגים בכלל. "הדרוזים נמצאים היום בשיא הפטריוטיות", קבע פרופ' בן־דור בכנס הרצליה. עם זאת, כל מי שמייחס חשיבות לחיבור של העדה הדרוזית למדינת ישראל ולגיוס בני העדה לצה"ל ולכוחות הביטחון, לא יכול להתעלם מהניסיון הבוטה לקעקע את הברית הוותיקה בין יהודים לדרוזים.
ארגון 'אורפוד' ו'ועד היוזמה הדרוזית' סירבו להגיב לכתבה. עו"ד נועה לוי, פעילת 'רשת מסרבות', אמרה כי ארגונה איננו הם אינם מעודדים סרבנות. "אנחנו מספקים סיוע, מייצגים ותומכים באנשים שבוחרים בעצמם לסרב אידיאולוגית ולשלם על זה מחיר.
התופעה של אנשים שאינם הולכים לצבא קיימת כך או אחרת, והיא גדולה מאוד. אצל אנשים שהם פעילי שמאל, מתנגדים לכיבוש, זה קורה יותר. מה שאנחנו עושים כפעילים הוא להגיד לאותם אנשים שהחליטו לסרב, תשתמשו ברגע הזה שבו אתם עוברים על החוק ומקבלים עונש. תשתמשו בפוטנציאל הזה על מנת להגיד מסר. אנחנו אומרים להם החלטתם לסרב ולעשות בלגן, בואו נלמד להשתמש בזה ולהוציא את הדברים החוצה. זו המטרה שלנו ושל הרבה פעילים בחד"ש, לתת לציבור הזדמנות לשמוע אותנו".
אקו"ם