ראשי » חדשות » בעולם » אירופה

כדי להתגבר על הטראומה: איטלקים מלמדים מהגרים מאפריקה כיצד לשחות

חוויות המסע מהיבשת השחורה לאירופה הותירו צלקות נפשיות בקרב צעירים רבים שמתקשים להתאושש

עבדולי ג'לו גר לחופי סיציליה, אבל עד לאחרונה התמלא אימה כשהביט בים התיכון. מימי התכלת הזכירו ליליד גמביה בן ה־17 את מסעו מלוב בשנה שעברה, כשיצא בדוגית עמוסה באמצע הלילה והפקיר את עצמו לרחמי הא־ל. "לא יכולתי להתרחק במים, כי אם הייתי הולך רחוק מדי אולי לא הייתי שב", סיפר ג'לו. "הייתי חושב על דברים רעים".
     
כעת הוא שוב טובל את בהונותיו במים, אחרי שהצטרף לשיעורים בבית ספר מקומי שמכין את תלמידיו לחיים בים. אימוני השחייה והחילוץ שהוא עובר נועדו לשכך את הטראומה של המסע שגבה את חייהם של 2,300 מהגרים ופליטים רק השנה.

בזמן שאיטליה נאנקת תחת עולם של אלפי המהגרים – 7,000 בני אדם בחלק השני של השבוע הזה לבדו – יותר ויותר איטלקים לוקחים את העניינים לידיהם. פנסיונרים מבוגרים פתחו את דלתות בתיהם למהגרים, וכנסיות קלטו ילדים. המכון הטכני הימי בעיר החוף הנוקשה מסינה מנסה לסייע לצעירים המצולקים רגשית להתגבר על פחדיהם מהמים באזור שבו מרבית המשרות קשורות לשהות בים.

היוזמה נולדה בזמן שהחברה האיטלקית מפקפקת יותר ויותר באשר לרצון לקלוט עוד מהגרים אחרי שנים רבות של קליטה ללא מעצורים. בבחירות המקומיות שנערכו בחודש שעבר, כמה פוליטיקאים ידידותיים למהגרים איבדו את כיסאם. כעת מנהיגי איטליה מציעים לאסור על ספינות חילוץ לעגון בנמלי המדינה. הם חברו למשמר החוף של לוב כדי ליירט מהגרים בים ולהשיבם למדינה מוכת הסכסוך שבה מהגרים רבים – שחלקם הגדול הגיעו ממדינות אפריקה שמדרום לסהרה – סבלו לדבריהם מפגיעות, ניצול ושעבוד.

קבלת הפנים הצוננת מפעילה לחץ גדול עוד יותר על מאמצים כמו אלה שבמסינה, עיירת נמל במרחק יריקה מלבה של איטליה.

התוכנית, שיצאה לדרך בחודש מאי, מכוונת ללמד עזרה ראשונה וכישורי חילוץ וצלילה לכתריסר צעירים בני עשרה, שמתגוררים יחד במעונות בזיליקת די סנט־אנטוניו במסינה. כל הנערים מקורם במדינות אפריקניות שמדרום לסהרה. חלקם ברחו ממלחמות, אחרים נמלטו מעוני. כולם עברו את המסע המדכא דרך לוב, שבה מהגרים רבים נכלאים, סובלים אלימות ונאלצים לעבוד בכפייה.
  
בני הנוער הם המהגרים הפגיעים ביותר באיטליה: הם מנותקים ממשפחותיהם, ונאלצים לשאת ולתת עם מבריחי גבול ורכוש ולהתעמת עם סכנות גדולות בגיל שבו מרבית הצעירים האמריקאים מודאגים מנשף סוף השנה. קטינים ללא ליווי היו השנה 14 אחוזים מכל המהגרים שהגיעו לאיטליה דרך הים, לפי נתוני משרד הפנים האיטלקי. בסך הכול הגיעו לאיטליה יותר מ־83 אלף איש במחצית הראשונה של 2017 – עלייה של 19 אחוזים מהתקופה המקבילה אשתקד. יותר מ־600 אלף פליטים מצאו את דרכם לארץ המגף בארבע השנים האחרונות.

"בגמביה לא הייתי הולך לבית הספר. לא הייתי עושה דבר. תמיד היו שם בעיות", אמר ג'לו. הוא סיפר על מסע ארוך דרך סנגל, מאלי, בורקינה־פאסו, ניז'ר והמדבר הלובי, שבסופו הגיע לטריפולי בשנה שעברה. אמו עיוורת ואין לו בני משפחה אחרים. הוא מתכנן להפוך לשחקן כדורגל מקצועי באיטליה, ולשלוח כסף הביתה.

בטריפולי עצרו אותו הרשויות, והשליכו אותו לכלא. "בבית הסוהר היה קשה מאוד. תמיד הכו אותי, לא יכולתי לישון. לא היה די מזון", סיפר ג'לו. לאחר חודשיים הצליח לברוח.

המדריכים האיטלקים אמרו ש לא רצו לשבת ללא מעש בזמן שיותר ויותר מהגרים זורמים לעירם. "הייתה להם חוויה טראומטית במים. יש לנו חופים רבים, והים משמש לנו מקור לכסף ולמשרות", אמר ג'וזפה פינצ'י, ממדריכי הצלילה. "חשוב לתת להם דימוי טוב של הים. רבים מהם מפחדים ממנו מאוד".

לפינצ'י יש רק מעט סבלנות לאופן שבו מנהיגי איטליה מתחבטים בסוגיית ההגירה. "הבעיה הזאת נמצאת כאן ועכשיו, היא החיים האמיתיים", הוא ציין. "הפוליטיקאים מדברים ומדברים. הם מדברים במשך שנים, ובינתיים אנחנו צריכים לחיות".
 

    
לאחר הבחירות המקומיות בחודש שעבר, נראה שהכוחות המתנגדים להגירה באיטליה עולים. אפילו מנהיגים שבעבר ניצבו באופן רשמי במרכז נעו בחדות ימינה בניסיון ללכוד במפרשיהם את הרוח הנוכחית.

ראש הממשלה לשעבר מתאו רנצי, מהמרכז־שמאל, כתב בתקציר ספר שפורסם החודש: "אין לנו חובה מוסרית לקבל לאיטליה אנשים שמצבם גרוע משלנו". דבריו עוררו סערה במפלגה הדמוקרטית השלטת, שהוא צפוי להוביל בבחירות שייערכו לכל המאוחר באביב הבא.

מנהיגים איטלקים הציעו קוד התנהגות לספינות החילוץ שמפעילים ארגונים לא ממשלתיים: בין השאר הוצע לקבוע ירי נורים בשעות הלילה כאיתותים לספינות מהגרים פוטנציאליות שאבדו בלב ים, או הוצאת סיורים למול החוף הלובי. אך לטענת הרשויות האיטלקיות, פעולות כאלה משחקות לידי המבריחים.

הכללים החדשים צפויים לעלות השבוע לדיון עם ארגוני הסיוע. אבל קבוצות כגון 'אמנסטי אינטרנשיונל' או 'משמר זכויות האדם' (Human Rights Watch) אמרו שהכללים יסכנו עוד את חייהם של הפליטים.

הממשלה האיטלקית גם חתמה על הסכם להחזרת מהגרים רבים לחופי לוב, במהלך שנמתחה עליו ביקורת חריפה מצד ארגוני זכויות אדם. הם הצביעו על התנאים העלובים במדינה האפריקנית.

רבים מבני הנוער בתוכנית השחייה אמרו שחשו מנוצלים בשני צדי הים התיכון. "אנשים גזענים כאן. אם יש ספסל ואנשים לבנים יושבים עליו וגם אתה מתיישב, הם יקומו", סיפר ריצ'רד אמגה (17), שסיים מסע בן 19 חודשים ממולדתו גאנה ועד לאיטליה. לדבריו, הוא אולץ לעבוד בכפייה בחקלאות בלוב לפני שברח והצליח להגיע לספינה.
 

 
בכירים בסוכנות הפליטים של האו"ם אמרו שארצות אירופה צריכות לעשות יותר כדי להקל את העול שמוטל על איטליה, הן באמצעות קבלת מבקשי מקלט רבים יותר והן בסיוע למדינות המוצא של המהגרים. בשונה מהמהגרים שזרמו ליוון בשנת 2015, שרבים מהם סורים, עיראקים ואפגנים, רבים מהפליטים בנתיב האיטלקי עוברים צפונה מסיבות כלכליות. השנה היו ניגריה, בנגלדש, גינאה, חוף השנהב, גמביה, סנגל ומאלי מדינות המקור העיקריות של מהגרים, לפי נתוני משרד הפנים האיטלקי.

"איטליה לא נמצאת במצב חירום", אמרה קרלוטה סאמי, דוברת סוכנות הפליטים של האו"ם, היושבת ברומא. "אבל אם בכל שנה תהיה עלייה של 10, 15 או 20 אחוזים, באמת נצטרך מנגנון", לדבריה, לשליחת מבקשי מקלט למקומות אחרים באירופה.

בבית הספר לצלילה, לפחות אחד התלמידים מקווה שיום אחד יהפוך למציל. בחודש יוני שעבר, לקראת חצות הלילה, דוגית הגומי של הוברט יצאה לדרך מחופי לוב כשעל סיפונה 140 בני אדם. אחרי פחות מ־300 מטרים המנוע החל להשתנק, והם נאלצו לחתור לחוף בידיהם בלבד, לדברי הוברט. בכאוס שנוצר החלו הנערים ליפול מהסירה. ביניהם היה אחד מחבריו הקרובים של הוברט, מוסא, שלדבריו טבע למוות.

כעת הנער הגרום בן ה־17, שברח ממולדתו חוף השנהב כשהיה בן 11, אחרי שמורדים רצחו את הוריו, אומר שהוא רוצה להפוך למציל. למען ביטחונו הוא ביקש לא לפרסם את שם משפחתו.

אחרי שעזב את חוף השנהב הוא שהה שנתיים במאלי עד שהחשש מארגון הטרור בוקו חראם אילץ אותו להמשיך במסעו. הוא שהה עוד שנתיים בטריפולי, סיפר הוברט, כולל ארבעה חודשים נוראיים בכלא. "לא היה שם דבר לאכול, זה היה נורא. פעם ביום הם היו נותנים לנו כיכר לחם זעירה, שחולקה בין שלושה אנשים", סיפר הנער.

איטליה, לדבריו, היא הקלה. "אני אוהב את מה שאנחנו עושים כאן", הוא אמר. "מעולם לא שחיתי. פחדתי. הייתי עומד על החוף, אבל לא נכנסתי פנימה. זה גרם לי לזכור הכול. אם אוכל לשחות, זה יוכל לסייע בעתיד להציל אנשים".

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg