ראשי » חדשות » צבא וביטחון

העוני, הייאוש והפייסבוק יצרו חבית חומר נפץ ביו"ש

המבוי הסתום בזירה המדינית, והאופק הכלכלי שלמעשה אינו קיים, דוחקים את הדור הצעיר של הפלסטינים לדרך הטרור. את הלהבה הרוחשת בשטח מלבה כל העת תעשיית הסתה משומנת, שלא רק חמאס טומן בה את ידו. כך הגיע המצב ביו"ש לנקודת פיצוץ

מאז אוקטובר 2015, מערכת היחסים בין מדינת ישראל והפלסטינים רוויה באירועים אלימים, המתרכזים בעיקר באזור ירושלים. גל אלימות זה לא דעך, ומתנהל בעוצמה ובתדירות משתנה, כאשר הרחוב והרשתות החברתיות הפלסטיניות מלבות את עוצמתו בהתכתבות ישירה עם המציאות הפוליטית.

הבחירה בירושלים כזירת המאבק, מעבר להיותה סמל לאומי ודתי, נובעת גם מהעובדה הפשוטה שלרשות הפלסטינית - השולטת בגדה - ולחמאס שמנהל את חיי היום יום ברצועת עזה, אין שום אחריות שלטונית על הנעשה במזרח ירושלים הנתונה תחת ריבונות ישראל. 
 
הצבת המגנומטרים בכניסות הראשיות להר הבית אינן הסיבה המרכזית לפרוץ האלימות. מנקודת מבט פלסטינית, זה היה אירוע סמלי, שאפשר את גיוס הרחוב לפעולה אלימה המגלמת בחובה זעם על רקע מאבק דתי ומחאה לאומית.

למעשה, החל מה-28 בספטמבר 2000, היום בו פרצה אינתיפאדת אל-אקצא, הסכסוך הישראלי-פלסטיני החל לקבל גוון הולך וגובר של סכסוך דתי רעיוני, במקום סכסוך טריטוריאלי בעל גוון לאומי. תפנית זו עוזרת לתנועת חמאס - הפלג הפלסטיני של תנועת האחים המוסלמים - להעצים את כוחה הפוליטי, לפנות למעגלי תמיכה רחבים יותר בעולם הערבי והאסלאמי, ולנסות להחריף את סכסוך הדמים כדי למצב את עצמה כאלטרנטיבה פוליטית לפת"ח.

גל האלימות הנוכחי צמח על רקע עבודה עקבית ורציפה של מערך הסתה מיומן. ההסתה מובלת על ידי תנועת חמאס ברשתות החברתיות ובאמצעי תקשורת ממסדיים. חמאס מתפעלת בצורה עקיפה סוכנויות ידיעות דוגמת סוכנות שהאב, הפועלת מעזה, ושדף הפייסבוק שלה מונה יותר מ-7,000,000 מיליון עוקבים. כמו כן, חמאס  מחזיקה בערוצי תקשורת לוויניים ובאתרי אינטרנט רשמיים.
 
הדור הפלסטיני הצעיר בגדה המערבית ובמזרח ירושלים חשוף לתעמולת החמאס ולא רואה עתיד לפתרון הסכסוך. הוא גדל מגיל צעיר על האתוס הלאומי הפלסטיני שבו המאבק בישראל, בדגש על המאבק המזוין, מהווה את אחד מאבני הדרך המרכזיים בעיצוב הזהות הקולקטיבית והאישית. נרטיב זה עוצב על ידי תנועת פת"ח, אשר היום מנסה לשמר את בכורתה בזירה הפוליטית הפלסטינית אל מול חמאס. המאבק סביב אל-אקצא הפך גם לזירת התגוששות פוליטית בין שתי תנועות.

השליטה של חמאס באמצעי התקשורת הבלתי ממסדיים מצטרפת ליצירת מערכת ההסתה המתוחכמת שלה בשיתוף פעולה מלא עם הפלג הצפוני של התנועה האסלאמית, הקוראת בשנים האחרונות להיאבק בכל דרך בניסיונות הישראליים לייהד את ירושלים. לצד היעדרותו של אופק מדיני ומשבר כלכלי ברשות הפלסטינית, נוצר הרקע לפרוץ גל האלימות במזרח ירושלים וסביב הר הבית. גל אלימות זה מוזן על ידי המשבר החברתי-חינוכי ועל ידי העוני הרווח בשכונות ובמחנות הפליטים של מזרח ירושלים, אשר ברחובותיה מסתובבים אלפי צעירים חסרי מסגרת חינוכית פורמלית.

בני הדור הצעיר הם הקהל שאליו מכוונת מערכת ההסתה את מסריה. הנופך הדתי של המאבק יוצק תוכן ומשמעות לאלימות שאותה הם מפעילים. הנופך הדתי חוצה גם את המעגלים של הרחוב הפלסטיני, ויכול להניע צעירים פלסטינים וערבים למעשי טרור. בהקשר זה יש לציין שתומכי האחים המוסלמים החלו, ביחד עם ארגונים פלסטינים נוספים, לארגן הפגנות ועצרות מחאה בערים שונות באירופה. פעולות אלו עשויות להצית מעשי איבה כנגד מוסדות חינוך וייצוג ישראליים ויהודיים מעבר לים.
 

למשבר הנוכחי יש קווי פעולה ייחודים. חמאס והתנועה האסלאמית, שני גורמים חצי מדינתיים, הצליחו לייצר סדר יום שבו הן מעצבות את המציאות וקוראות תיגר על כוחן המדיני של המדינות הריבוניות. כך הן מנסות לגייס לצדן את העולם הערבי. הרחוב הפלסטיני יוצר דינמיקה משלו, שאינה מקבלת את ההסכמות שהושגו בין ההנהגות המדיניות המעוניינות בהרגעת הרוחות. בין היתר זהו מרד פוליטי של הדור הצעיר כלפי ההנהגה הפלסטינית הוותיקה.

מבחינה היסטורית, הצבת גלאי המתכות בכניסה להר הבית אינה מהווה תקדים, שכן במסגדים נוספים ברחבי העולם נערכת בדיקה ביטחונית על ידי גלאי מתכות ורשתות של מצלמות אבטחה. אם כי יש לציין כי שם הבדיקה הביטחונית נעשית על ידי מדינות מוסלמיות ריבוניות הרוצות לספק תחושת ביטחון לאזרחיהן המוסלמים, גם כאלה המשתייכים לקבוצות מיעוט - דוגמת המיעוט השיעי בכווית, שהיה חשוף להתקפות על ידי גורמים המזוהים עם הפונדמנטליזם הסוני.
 
בעצם דחיית הבדיקה הביטחונית על ידי הרשויות הישראליות, רוצה החברה הפלסטינית לקרוא תיגר על הריבונות הישראלית במזרח ירושלים ובהר הבית. כאן צריך לבדוק האם גלאי המתכות ואופי הבדיקה הופכים בשל המצב הביטחוני שנוצר מניסיון למצוא פיתרון ביטחוני טקטי - לנטל בזירה המדינית הרחבה יותר.

המשך העמקת אופיו הדתי של הסכסוך משרת קבוצות קיצוניות, המעוניינות להביא להמשך ההסלמה ולייצר מציאות שבה הסכסוך הישראלי-פלסטיני יהפוך למלחמת דת. במציאות של מזרח תיכון משתנה, בו האינטרס בין ישראל והנהגת המדיניות הסוניות המתונות הולך ומתרחב, אסור לתת לקיצונים להשיג את מבוקשם.

ד"ר עידו זלקוביץ' הוא ראש חטיבת לימודי המזרח התיכון במכללה האקדמית עמק יזרעאל ועמית מדיניות במיתווים - המכון הישראלי למדיניות חוץ אזורית.

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg