נערכים לעימות: "עסקנו לראשונה בפינוי יישובי מאורגן"
תוכנית "מלונית" לפינוי אוכלוסייה אזרחית מאזורי עימות הוצגה לרשויות קולטות ונקלטות. "המדינה וצה"ל מבינים כיום היטב את חשיבות אופציית פינוי אזרחים באופן מסודר", טען ראש המועצה האזורית שער הנגב
רשות החירום הלאומית (רח"ל) בשיתוף משרד הפנים, מרכז המועצות האזוריות ומרכז השלטון המקומי, קיימו ביום רביעי מפגש ארצי לרשויות קולטות ונקלטות - שהתמקד בתוכנית הארצית "מלונית" לפינוי אוכלוסייה אזרחית מאזורי עימות, בתקופת הסלמה משמעותית ומלחמה.
קריית שמונה, מלחמת לבנון השנייה
צילום: EPA
אלון שוסטר, ראש המועצה האזורית שער הנגב, אמר ל-360 כי חל שיפור משמעותי במוכנות להרחקת האוכלוסייה האזרחית בזמן מלחמה. "אחרי 9 שנים של קיץ 2008, עסקנו בפעם ראשונה בסוגיית ההתכנסות הקהילתית ופינוי מאורגן של יישובים צמודי גדר בזמן עימות. בכל התקופה הזאת לא הצבא ולא מערכות השלטון האזרחיות היו חלק מהרעיון הזה", סיפר.
שוסטר הוסיף כי המדינה מבינה היום את החשיבות בתמיכה ביישובים: "מדינת ישראל וצה"ל מבינים כיום היטב את חשיבות אופציית פינוי אזרחים באופן מסודר. אזרחים בזמן חירום צריכים לשמור על עצמם ועל יקיריהם, והקהילות והרשויות נבחנות במהירות החזרה לתפקוד. לכן, אני יחסית מרוצה מהמציאות של קיץ 2017, המוכנות הקונספטואלית גבוהה".
ירי ארטילרי של צה''ל לעבר מטרות בלבנון
צילום: אנצ'ו גוש-ג'יני
מיה זילברבוש, עו"ס קהילתית במרכז החוסן שער הנגב, ורכזת ההתנדבות של המועצה, הסבירה ל-360 כיצד תתבצע תוכנית הפינוי בשער הנגב. התוכנית "מלונית" מיועדת ליישובים שנמצאים 0-4 ק"מ מהגבול. בשער הנגב ישנם שבעה ישובים שיפונו בעת חירום - חמישה ישובים הנחשבים צמודי גדר: נחל עוז, כפר עזה, מפלסים, ארז וניר-עם, ושני ישובים הנחשבים סמוכי גדר: גבים ואור הנר.
צוק איתן
צילום: AFP
זילברבוש סיפרה עוד כי לפי התוכנית תושבי קיבוץ נחל עוז יתפנו לאורים, תושבי כפר עזה יתפנו לגבעת חביבה, תושבי קיבוץ ניר עם יעברו לרמת רחל, תושבי קיבוץ ארז ינועו לצובע, תושבי קיבוץ גבים יגיעו למזרע ולקיבוץ אור הנר יהיה מקום לפינוי שהוא כרגע בבדיקה. לקיבוץ מפלסים מחפשים כעת מקום מותאם לפינוי.
לאחר שתיארה את כל התרחישים האפשריים לפינוי, הסבירה זילברבוש כי הקיבוצים מוכנים וערוכים לפינוי בכל עת: "ברמה המקומית בכל יישוב יש תיק פינוי, שכולל את רשימת כל התושבים שנמצאים בו, והצרכים המיוחדים שלהם. בכל מקום יש צוות חירום יישובי שמסייע בכל נושא הפינוי ויש מטה יישובי, שיוצא יחד עם הקהילה למקום הפינוי ומנהל שם את חיי הקהילה.
"באופן כללי הדברים כיום הרבה יותר מוסדרים, לפני זה לא ידענו מול מי אנחנו עובדים. כרגע אנחנו יודעים שאנחנו פועלים מול משרד הפנים. הקשר בין המקום הקולט לנקלט היה עד עכשיו ברמת קיבוץ מול קיבוץ, והיום אנחנו עובדים מועצה מול מועצה. במילים אחרות, הכול מוסדר ברמות גבוהות בהרבה יותר ממה שהיה בתקופת 'צוק איתן'".
אקו"ם