חוק הפיקוח על הצהרונים אושר במליאה
כבר בשנת הלימודים הקרובה ייכנסו לתוקף חוק הפיקוח על הצהרונים, שיקבע מחיר מרבי ותקן להפעלתם, וחוק הקמת מועצת הגיל הרך. "סוף לעושק ההורים, ידענו שמפעילי הצהרונים גוזרים קופון לא קטן"
המליאה אישרה היום (ד') בצהריים, שעות לפני סיום מושב הקיץ, שני חוקים שיהפכו את חיי הילדים והוריהם לטובים יותר. חוק הפיקוח על הצהרונים שהובילו ח"כ יעקב מרגי ויפעת שאשא ביטון וחוק הקמת מועצת הגיל הרך של ח"כ מנואל טרכטנברג אושרו ברוב גדול, וצפויים להביא בשורות כבר בשנת הלימודים הקרובה. על פי חוק הפיקוח על הצהרונים, שר החינוך יפקח על הנעשה בהם וכן יקבע את התנאים והתקן הנדרשים ממלאי תפקידים בו. נוסף על כך, לראשונה ייקבע מחיר מרבי לצהרונים בישראל, ועושק ההורים באזורים שונים ברחבי הארץ יגיע לסיומו.
יו"ר ועדת החינוך התרבות והספורט, ח"כ יעקב מרגי, אמר לאחר אישור החוק: "לא אחת אנחנו מנסים להביא תיקונים ואנחנו מרגישים לחצים. עמדנו עם אוזן קשבת אך לא נתנו ללחצים לעקר את חוק ממהותו. הצעת החוק מקובלת גם על המתנ"סים. שר החינוך יוכל לפטור מהפיקוח צהרונים פרטיים שלא מממומנים ישירות או בעקיפין על ידי המדינה. קבענו סטנדרט וקבענו לו מחיר. אם ההורים ירצו תוספות הם יצטרכו לשלם עליה תוספת".
ח"כ יפעת שאשא ביטון אמרה כי "זהו חוק חשוב. מחאת הצהרונים לא נפלה על אוזניים ערלות. ההורים אמרו שעושקים אותם. ידענו שמי שמפעיל את הצהרונים גוזר קופון לא קטן. ככל שהעמקנו הבנו שהורים רבים מממנים פעילויות אחרות שהם לא לוקחים בהן חלק. עבדנו חודשים ארוכים כדי להבטיח שזה יקרה בשנת הלימודים הקרובה".
שאשא ביטון ציינה עוד: "בשבועות האחרונים יש תופעה מוזרה וקצת הפוכה, אנחנו מקבלים לחצים מהשטח שניסוג או נחריג, והכול קורה דרך ההורים שרוצים לשלם יותר. הלחץ הזה לא ראוי, לא מכבד, ופוגע בהורים".
ח"כ רחל עזריה בירכה גם היא על החוק, ואמרה כי "יש פה רגע מרגש. חוק שני הקשור לגיל הרך. הגיל הרך פעם לא היה רלוונטי. בירושלים כבר עשינו את זה בעבר. צריך לשים לב לגיל הזה, וצריך לשים לב להורים. תוך כדי המחאה אמרו ממשרד האוצר שהם רוצים לתת משהו לגיל הרך ולא יודעים מה לתת. בכנסת הזו יש סדרת חקיקות בגיל הרך, ובהורות ושוק העבודה. השיא הוא 'נטו משפחה', איך אנחנו מסייעים למשפחות אפילו ללא מחאה".

יו"ר פורום ועדי ההורים היישוביים שפעל לקידום החוק אמר כי "היום אושר במליאת הכנסת החוק לפיקוח על הצהרונים. לראשונה, מדינת ישראל לוקחת אחריות על תלמידי הגנים ובתי הספר, גם אחר הצהריים. המדינה תפקח על התוכן, הצוות, התזונה ומרכיבים נוספים, ובנוסף תפקח על המחיר שאותו נדרשים ההורים לשלם. כמו כן, המדינה מסבסדת חלק מהעלות שמהווה נטל לא קל למשפחה בשירות החשוב הזה. החל משנת הלימודים הקרובה, הצהרון מוכר רשמית כצורך בסיסי שאינו מותרות. הסדרת נושא הצהרונים הוא צעד ענק ומשמעותי לקראת מימוש יום הלימודים הארוך, ולשם אנחנו מכוונים".
בנוסף עברה גם הצעת החוק שיזם ח"כ מנואל טרכטנברג בעקבות הדו"ח שפרסם. על פי הצעת החוק תוקם מועצה לתחום הגיל הרך שתפעל במסגרת משרד החינוך ותהיה אחראית על ריכוז התחום. התחום יכלול בין היתר את ההיבט החינוכי, הרפואי, הטיפולי והסוציאלי. יו"ר ועדת העבודה הרווחה והבריאות, ח"כ אלי אלאלוף, אמר כי "קבלת הצעת החוק הזו צריכה להיות חג אמתי למדינה, כי סוף סוף הגיל החשוב של הילד המדינה לוקחת עליו אחריות. החוק בא לתקן לקונה של שבעים שנה. אף אחד מהמשרדים לא רצה לקחת עליו אחריו".
יוזם החוק, שנתקל לא פעם בניסיונות לעכב את החקיקה דווקא על ידי משרד הרווחה, זכה לבסוף לגיבוי של השר חיים כץ. "אני נרגש מאוד. זה הנושא שעליו השקעתי את מרב המאמצים מאז כניסתי לכנסת, השינוי החברתי הגדול שאליו כוונה הזעקה במחאה מתחיל ועובר דרך השקעה מסיבית בגיל הרך. זה השלב שבו נקבעות היכולות של האדם ונקבע הפער או שוויון האפשרויות. הילד הפעוט הוא כחומר ביד היוצר בידינו, בידי המדינה להרחיב ולא לקצר".
שר החינוך נפתלי בנט בירך על שני החוקים, ואמר: "אנחנו ממש כולם ביחד וזה אושר גדול. להגיע לרגע שבו נסתכל על הילד בצורה הוליסטית. ילד לא יודע שיש משרדי ממשלה, ילד כשהוא חולה לא יודע שיש משרד בריאות ומשרד חינוך. בד"כ כאשר יש פגיעה בסמכויות המשרד אנחנו מתנגדים, הפעם אני השתכנעתי שאם נסתכל בצורה הוליסטית יהיה יותר נכון, החיים לא מבדילים בין דיסציפלינות".