ארדואן מוציא תסכול על ישראל ומבעיר את המזרח התיכון
אחרי ניסיונות פיוס כושלים במפרץ, ברוגז גרמני וכתף אירופית קרה, מה נותר לארדואן לעשות? להשתלח בישראל ולנסות להצית את השטח. מי שלא היססו להביע הבנה פומבית לצורכי הביטחון בהר הבית היו הסעודים
לא, זה לא היה חום יולי-אוגוסט. גם לא הסוכרת שיצאה מאיזון. נשיא טורקיה ארדואן ניצל השבוע את הופעתו בפרלמנט הטורקי כדי להשתלח בישראל בנאום שהיה על גבול האנטישמי.
דווקא בשיאם של הניסיונות להרגיע, בשלב שבו משטרת ישראל כבר הייתה עסוקה באיסוף המגנומטרים ומצלמות האבטחה, פתח ארדואן את הפה. "כאשר חיילים ישראלים מזהמים את אדמת אל-אקצה במגפיים צבאיים ושופכים דם באמתלות שוליות, הסיבה לכך היא שאנו, המוסלמים, לא עשינו די לממש את תביעותינו על ירושלים", התלהם הנשיא הטורקי.
ואם לא די בכך, בניסיון ברור להלהיט את הרוחות הוא גם קרא למוסלמים ברחבי העולם להשתתף באופן פעיל בהגנה על מסגד אל-אקצה. "מי שביכולתם לבקר באל-אקצה הקדוש חייבים לעשות זאת, ומי שאינם יכולים, עליהם לשלוח סיוע לאחינו הנמצאים שם", אמר.
ההתלהמות של ארדואן מגיעה אחרי שבוע דיפלומטי מתסכל במיוחד בעבורו. בראשית השבוע יצא ארדואן למסע דילוגים בין מדינות המפרץ, בניסיון להביא לסיום המשבר בין בעלת בריתו קטאר ובין מדינות המפרץ. כזכור, לפני כחודשיים הודיעו סעודיה, איחוד האמירויות, מצרים ובחריין כי הן מנתקות את קשריהן הדיפלומטיים והכלכליים עם קטאר עקב תמיכתה המתמשכת בטרור. בין הדרישות שהציבו בפני קטאר על מנת להסיר את המצור מעליה נכללות הפסקת מימון הטרור, סגירת רשת אל-ג'זירה והתרחקות מאיראן.
עד כה סירבה קטאר להיענות לדרישות בטענה שמדובר בפגיעה בריבונותה. טורקיה, החולקת עם קטאר תמיכה בארגון 'האחים המוסלמים', עמדה בראשית הדרך לצדה, ואף חוקקה חוק מזורז בפרלמנט לשליחת חיילים טורקים לבסיס צבאי טורקי בקטאר. המעשה הזה גרם לכך שמלכתחילה לא היה שום סיכוי שטורקיה תיתפס כמתווך הוגן בסכסוך. למרות זאת בחר ארדואן השבוע לנצל את מעמדו כנשיא התורן של ארגון המדינות האסלאמיות, ויצא לסבב בין מדינות המפרץ.
בדיעבד, גם העיתוי לא היה משהו. בארמון בריאד היו עסוקים השבוע בהכנות לקראת יציאתו של המלך לחופשה במרוקו, תוך מינוי בנו הנסיך מוחמד בן סלמן לנהל את העניינים בהיעדרו, ורמז להעברת התפקיד המלכותי בבוא העת. אז הסעודים אמנם קיבלו את ארדואן באדיבות, אך הוא חזר לאנקרה בידיים ריקות.
המחיר שטורקיה משלמת על מדיניות התמיכה של ארדואן בקטאר אינו פשוט. עם פרוץ המשבר הודיעה סעודיה לטורקיה על ביטול עסקת-ענק להזמנת ארבע ספינות מלחמה לחיל הים הסעודי, בשווי שני מיליארד דולרים. יתרה מכך, לטורקים יש סיבות להניח שיחסי הסחר שלהם עם סעודיה עתידים לסבול גם הם. בטורקיה בונים כבר תקופה ארוכה על סעודיה כמקפצה לשווקים של מדינות המפרץ. כעת החלומות הללו יצטרכו אולי להידחות.
כישלונו של ארדואן בסיורו במפרץ לא היה היחיד השבוע. בין טורקיה לגרמניה שורר מתח חסר תקדים, בעקבות מעצר עיתונאים ופעילי זכויות אדם בעלי אזרחות גרמנית בטורקיה. קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל אף החליטה לעכב עסקאות נשק לטורקיה, וגם סבב השיחות הקרוב עם האיחוד האירופי אינו מבשר טובות מבחינת ארדואן. המשא ומתן על צירוף טורקיה לאיחוד נראה רחוק מאי פעם. גם מנופי הלחץ שהיו לטורקיה על אירופה בעיצומו של גל הפליטים בשנה שעברה, כבר אינם חזקים כשהיו.
לא מן הנמנע שבניסיון לכסות על כישלון נסיעתו החליט ארדואן ללבות את האש בנאום אל-אקצה, אף שתוכנו יכול בקלות להיחשב הפרה של הסכם הפיוס בין ישראל לטורקיה.
זו הפעם השנייה בתוך פחות מחודשיים שארדואן מעלה את הרעיון לכבוש את ירושלים באמצעות נהירה המונית של תיירים מוסלמים לישראל. בראשית מאי פתח ארדואן באיסטנבול את 'פורום אל-קודס ווקף הבינלאומי', בקריאה למוסלמים שלא להיכנע לניסיונותיה של ישראל לטענתו לשנות את הסטטוס-קוו במסגד אל-אקצה. הוא נתלה אז בחוק המואזין כעילה. "לא נאפשר להשתיק את התפילות בשמי ירושלים", אמר. מסקנתו כבר אז הייתה: "אנחנו כמוסלמים צריכים לבקר במסגד אל-אקצה לעתים קרובות יותר. כל יום שבו ירושלים תחת כיבוש הוא עלבון בעבורנו".
בניגוד לפעם הקודמת, השבוע לא עברו בירושלים בשתיקה על נאומו של ארדואן. "דבריו של ארדואן הזויים, מופרכים ומעוותים", נכתב בהודעת משרד החוץ בירושלים. "מוטב לו שישכיל לעסוק בבעיותיה של מדינתו ובקשייה. ימי האימפריה העות'מאנית חלפו להם. מי שחי בארמון זכוכית, מוטב שלא יטיל אבנים".
בניגוד לארדואן, שעסוק בבליץ נגד ישראל, ההתנהלות הסעודית הייתה משב רוח רענן. ביום שלישי שעבר פרסם העיתון הסעודי 'אילאף' כי המלך סלמן פנה לארה"ב בניסיון לפתור את המשבר בעקבות רצח השוטרים בהר הבית, וביקש מהאמריקאים לגרום לישראל לפתוח את מסגד אל-אקצה לתפילה. בתגובה העביר ראש הממשלה נתניהו מסר למלך סעודיה כי הסטטוס-קוו בהר הבית לא ישתנה. המגנומטרים, אמר, הם חלק מאמצעי אבטחה שגרתיים במקומות קדושים שנועדו להילחם בטרור. הוא אף הזמין בכירים סעודים לבקר במסגד אל-אקצה ולהתרשם בעצמם מהמצב.
והסעודים הבינו. מכה עצמה מרושתת ב-50 אלף מצלמות, וכל עולה לרגל לעיר הקדושה לאסלאם עונד אזיקון אלקטרוני כחלק מאמצעי האבטחה בממלכה. בריאיון לביטאון חמאס אמר הגנרל הסעודי אנואר אושקי, המקורב לארמון בריאד, כי "המטרה של הצבת גלאי המתכות היא להגן על מסגד אל-אקצה ועל חופש הפולחן", וכי "סעודיה איננה רואה בעיה בצעדים הללו ועל הפלסטינים להסכים להם".
בניגוד לסעודים שהחזיקו יד על הדופק והגיבו בצורה מהירה ואלגנטית להתפתחויות בהר הבית, דווקא הירדנים - שיש להם מעמד מחייב בהר - נאלמו דום. המלך עבדאללה בחר לא להתערב, לפחות לא בשלבים הראשונים.
בירושלים תוהים עדיין על פשר התנהגותו של המלך עבדאללה. האם הייתה זו דרכו להגיב להתנהלות הסעודים בעניין, ולאותה הנחיה שהעביר בית המלוכה הסעודי לאימאמים שלו, שלא לתמוך בעמדה הפלסטינית? ההוראה הזו גרמה לפחות לאימאם אחד במכה לומר שההסדרים בהר הבית הם עניין ישראלי פנימי. ואם כך, האם תגובתו של המלך הייתה לתת לעניינים על הר הבית להשתולל?
ואולי היה פה גם אלמנט של ריחוק. ייתכן שהחופשה בהוואי עמעמה את תחושת הדחיפות והמלך איחר להבין את חומרת המצב, או שהוא פשוט החליט לתת לנתניהו להזיע. לדברי מקור שליווה את האירועים בירדן, "גם כאשר פרצה הפרשה בשגרירות, המלך לא היה בדיוק זמין. בירושלים נזקקו להתערבות מסיבית של הבית הלבן כדי להכניס אותו לפעולה".
לדברי אותו מקור, "המצב בירדן כרגע מורכב מאוד. אם פעם הודעת המלך הייתה חותמת את פרשת הירי בשגרירות, קרי דבר המלך ואין בלתו, היום המצב רחוק מלהיות כזה. הירדנים איבדו את הפחד. יש להם ביקורות בצרורות. הודעת של המלך כי המאבטח הישראלי הותקף לא הספיקה, ונדרש גיבוי מהמוחבראת (שירות המודיעין) הירדני. העובדה הזאת אומרת הרבה מאוד".
בבלוג שלו באתר 'המרכז הירושלמי לענייני צבא ומדינה', כותב המזרחן פנחס ענברי שפרשת השגרירות באה למלך הירדני בעיתוי רגיש במיוחד. "בין הממשלה הירדנית לבין השבט הגדול, חוויטאת, מתנהל עימות קשה", הוא מציין. מדובר בשבט שאנשיו הגיעו לירדן במהלך המרד הערבי הגדול בשנים 1916-1918 וקשורים בטבורם להיסטוריה ההאשמית. על הענף הפלסטיני שלו נמנים אישים בכירים כמו סאיב עריקאת וחאלד משעל. דווקא עם השבט הזה מתנהל כעת עימות קשה מאוד. זאת לאחר שבן השבט, איש כוחות הביטחון, הורשע ברצח שלושה חיילים אמריקאים שהגיעו לאימונים משותפים בירדן. בעקבות ההרשעה יצאו בני השבט להפגנות ענקיות, חסמו דרכים ואיימו להגיע לבירה רבת-עמון בטענה שמערכת המשפט הירדנית הייתה נתונה ללחצים אמריקאיים להרשיע את בן השבט החף מפשע לדעתם.
"הממשלה מטפלת בשבט חוויטאת בכפפות משי כי בניו נמנים עם עמודי התווך של כוחות הביטחון הירדניים", אומר ענברי. "כעת עליה להסביר להם כיצד היא משחררת ללא משפט איש ביטחון ישראלי שהרג שני ירדנים, בעוד היא מחזיקה באיש ביטחון ירדני שכבר נשפט ולשיטתם חף מפשע". אז אמנם פרשת השגרירות הגיעה לסיום מהיר וחיובי, אך למלך נותר להתמודד עם הקשיים מבית.
מבחינת ישראל יש חשיבות רבה לסיומה המהיר של הפרשה ולשמירה על מסגרת יחסים תקינה בין ישראל לירדן. ביטחונה של ירדן ויציבותה הם אינטרס ישראלי מובהק, גם כשכנה שיש עמה הסכם שלום וגם כמדינת חיץ מזרחית לישראל. לשתי המדינות אינטרסים חופפים בדרום סוריה, ועל סדר היום המשותף יש כמה פרויקטים חשובים ובהם הובלת הגז לירדן ומיזם תעלת הימים.
חוץ משאלת הר הבית, על סדר יומן המשותף של שתי המדינות עומד כרגע המצב הרגיש לאורך גבולותיהן עם סוריה. בראשית יולי הודיעו רוסיה וארה"ב כי הגיעו להסכם הפסקת אש בדרום סוריה, שיכלול אזורי חיץ בגבול בין סוריה לירדן ובין סוריה לישראל. ישראל וירדן היו שותפות לשיחות, שבמהלכן דרשה ישראל כי אזורי החיץ ישמשו להרחיק את איראן, חיזבאללה והמיליציות השיעיות מקו הגבול עם ישראל וירדן. ישראל אף הבהירה לאמריקאים כי היא מסתייגת מכך שכוחות רוסיים יאכפו את הפסקת האש באזורי החיץ סמוך לגבולה.
במהלך הדיונים אמרו גם נשיא רוסיה פוטין וגם מזכיר המדינה האמריקאי טילרסון לנתניהו כי הם מבינים את עמדת ישראל ויתחשבו בדרישותיה. אך לאחר שישראל נחשפה לנוסח הסכם הפסקת האש, התברר כי האמריקאים והרוסים כמעט לא התחשבו בעמדותיה. למעשה, ההסכם אינו מתחשב לא באינטרסים הישראליים ולא באינטרסים הירדניים, ואף מכיל פוטנציאל להיווצרות איומים חדשים. בדיעבד התברר שירדן קיבלה את ההסכם כמות שהוא.
כעת צריך לראות מה יקרה בימים ובשבועות הקרובים. האם תסתמן היום רגיעה בסביבת הר הבית, איך תתנהל ירדן בנושא, ואיזו מציאות תתפתח בעקבות הסכם הפסקת האש בדרום סוריה.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם