ראשי » חדשות » פוליטי מדיני

בין הר הבית לרבת-עמון: מלך ירדן רוצה להיות המבוגר האחראי

מול מתיחות בעיר העתיקה ותקרית נפיצה בבירת ירדן, העדיף המלך עבדאללה הידברות מול ישראל, ולא נגרר אחרי חברי הפרלמנט שלו. מבחינתו המהלך הצליח עם הסרתם של אמצעי האבטחה בהר הבית

בשעה מאוחרת בלילה שבין ראשון לשני התחילו כלי תקשורת בירדן לדווח על ירי במתחם השגרירות הישראלית ברבת-עמון. הדיווחים היו מעורפלים, ובמשרד החוץ הישראלי נמנעו מלהוסיף פרטים מחשש לחייהם של אנשי הצוות הדיפלומטי. אל מול השתיקה הישראלית, כלי התקשורת בירדן השתוללו והפריחו לאוויר מספרי נפגעים וספקולציות שונות.

בהמשך פרסם משרד ההסברה הירדני הודעה שמגוללת את התרחשות העניינים: מוחמד אל-ג'ואודה בן ה-17 עבד בנגרייה המשפחתית. הוא הגיע לדירתו של זיו, מאבטח ישראלי העובד בשגרירות בירדן, כדי להרכיב בדירה מערכת שינה חדשה שנרכשה מהנגרייה של אביו, לקבל את שכרו וללכת. אל הנער הירדני הצטרף בעל הדירה, איש עסקים מקומי ששמו ד"ר בשאר אל-חמארנה, ושומר הבניין. ואז הסתבכו העניינים.

על פי ממצאי החקירה של הביטחון הכללי הירדני, בעקבות איחור בהשלמת העבודה התגלעו חילוקי דעות בין המאבטח הישראלי לאל-ג'ואודה. בעל הדירה ושומר המבנה צפו באירוע, שהתפתח למריבה של ממש. בשלב מסוים שלף הנער הירדני מברג והחל לדקור את המאבטח הישראלי. האחרון הדף אותו והגיב בירי מנשקו האישי. הנער נפצע, וכך גם בעל הדירה שעמד בסמוך. השניים נלקחו לבית החולים ובו נקבע מותם.

האינסטינקט הראשוני של משרד החוץ בעקבות התקרית היה לאסוף את הצוות הדיפלומטי בשגרירות, ולצאת לישראל מהר ככל האפשר. במהלך ההתארגנות ליציאה הגיעו למקום כוחות הביטחון הירדניים והבהירו כי הצוות הדיפלומטי רשאי לעזוב, אך דרשו לקבל לידם את המאבטח היורה לחקירה. הצוות הדיפלומטי בראשות השגרירה עינת שלאין החליט ללא היסוס להישאר יחד במבנה השגרירות, ולא להשאיר את המאבטח לבדו בידי הירדנים. הגלגלים הדיפלומטיים החלו להסתובב במהירות כדי למצוא פתרון.

האירוע הביטחוני בשגרירות הישראלית בירדן

 

"הבן שלי הלך לעוד יום עבודה", טען זכריה אל-ג'ואודה, אביו של הדוקר הירדני. "ניסיתי ליצור איתו קשר כמה פעמים והוא לא ענה. התקשרתי לשומר של הדירה והוא עדכן אותי על האירוע שהתרחש במתחם. הוא אמר ששני ירדנים נלקחו באמבולנס לטיפול רפואי בבית החולים. שאלתי אותו אם הבן שלי היה שם, והוא ענה בחיוב. כשהגענו לבית החולים הפנו אותנו למשטרה, ושם הודיעו לי שהבן שלי מת".

לכלי תקשורת מקומיים אמר האב כי הוא רואה בבנו "שהיד אצל אללה, שנרצח בדם קר". כשסביבו המון זועם המקלל את ישראל, הוא הקפיד להבהיר כי לא ידע שמזמין העבודה הוא ישראלי. "אני לא מוכר שום דבר לישראלים. אני מכרתי לאזרח ירדני (בעל הדירה, א"ג). הוא התקין את חדר השינה בבית שנמצא מחוץ לשגרירות הישראלית. אם היינו יודעים שמדובר בהזמנה של ישראלים, הוא לא היה הולך לשם. אם היינו יודעים שהם יהודים, לא היינו מכניסים אותם לנגרייה".

המתיחות בהר הבית, שנמשכת זה שבועיים, לא הצליחה להוציא את העולם הערבי והמוסלמי לרחובות. גם בירדן, שיש בה רוב פלסטיני האמור להזדהות עם המפגינים במזרח ירושלים, המשיכו האנשים לעסוק בטרדות היומיום. אך האירוע במתחם השגרירות גרם להפגנות בכיכר א-שרק אל-אווסט בבירה ובקרבת מבנה השגרירות הישראלית ברבת-עמון. המפגינים דרשו להעביר את המאבטח היורה לחקירה, וחלקם תבעו לגזור על הישראלי עונש מוות.

אביו של הדוקר, בן למשפחה פלסטינית שמקורה בחברון, פנה לבית המלוכה וביקש מהממשלה לפעול להסגרת המאבטח לחקירה. "אני מבקש מהמלך ומהממשלה לטפל בעניין. אנחנו רוצים לדעת מה קרה, ולא נהיה מוכנים לקבל את הגופה בלי תשובות ברורות. הבן שלי הוא אזרח ירדני לכל דבר, והפגיעה בו היא פגיעה בממלכה. היום זה הבן שלי, מחר זה אזרח ירדני אחר".

בהמשך קשר אביו של הדוקר בין הדרישה להסגיר את המאבטח, למצב המתוח בהר הבית. בריאיון לערוץ טלוויזיה ירדני אמר: "אם יבטיחו את פתיחת מסגד אל-אקצה ויחזירו את המצב לקדמותו, אני מוותר על תביעותיי ממי שירה בבני. שיחזירו אותו לישראל, אין לי נגדו כלום".

ההפגנות לאחר האירוע בירדן הלכו וגדלו, וההלוויות ההרוגים התפתחו לאירועים גדולים ואלימים. כדי לפזרם השתמשו כוחות הביטחון הירדניים באמצעים לפיזור הפגנות המוכרים לנו מאירועים בירושלים.

האינטרס של בית המלוכה הירדני היה ברור: למנוע התפתחות של הפגנות גדולות יותר בבירה, והסלמה של האירוע במבנה השגרירות. העובדה שאחד הנפגעים הוא בן למשפחה ממקור פלסטיני לא הועילה להרגעת המתיחות הפנימית הקבועה, בין בית המלוכה ההאשמי לפלסטינים המשולהבים על ידי אנשי האחים המוסלמים.
כדי לפתור את המשבר שלח ראש הממשלה הישראלי את ראש השב"כ נדב ארגמן לירדן, כהצעת פשרה לדרישה הירדנית לחקור את המאבטח. ראש השב"כ, מלווה בגורמים משפטיים מישראל, התלווה לחוקרים ירדנים ויחד הם שמעו את גרסתו של המאבטח לאירועים. המאבטח אף שחזר את האירוע לעיני צוות החקירה. ארגמן שב לישראל ממש לפני כינוס הקבינט שדן באירוע השגרירות ובמתיחות בירושלים.

בעת שהותו של ארגמן בירדן התנהלו מגעים בין ירדן לישראל, בתיווכו של ג'ארד קושנר, חתנו ויועצו של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ. בירדן דיברו על דיל שכלל במדויק את דרישת אבי הדוקר - הסרת המגנומטרים בירושלים, בתמורה לשחרור המאבטח הישראלי בלא משפט. בישראל דיברו על קשרים טובים בין הממלכה לירושלים, אבל הכחישו כל דיווח על עסקה כזו. עם זאת, העובדה היבשה היא ששערי הבידוק האלקטרוניים הוסרו בסמיכות לחזרת המשלחת הישראלית לישראל.

הצטברות האירועים הציבה את מלך ירדן, עבדאללה השני, בצומת החלטות משמעותי ביותר. מצד אחד ניצבה פרשיית המאבטח הישראלי, שהצטרפה למתיחות הולכת וגוברת במסגד אל-אקצה. מצד שני ניצבו האינטרסים של ירדן והיחסים הטובים עם ישראל במגוון תחומים, כמו פרויקטים כלכליים משותפים בתחומי הגז והמים, והתיאום הביטחוני והמודיעיני בנוגע למלחמה בסוריה והשפעתה על גבולות שתי המדינות. עבדאללה יצא מלך, במובן המשילותי של הביטוי, והכריע בעד האינטרס הגדול שהוא לפתח את יציבותה של ירדן, ולקדם את ביטחונה ושגשוגה הכלכלי.

בישראל ביקרו את התקפלות ראש הממשלה נתניהו מול הלחצים להסיר את שערי הבידוק האלקטרוניים. אולם ההשלכות האפשריות של ביקורת כזו קטנות למדי, בוודאי מול אלה שמאיימות על עבדאללה. בהתחשב בעובדה שבירדן קיים משטר מלוכני והמלך מוריש את כתרו לבנו, המחיר של ביקורת פנימית עזה מדי עשוי להיות גבוה. במילים אחרות, למלך יש הרבה מה להפסיד מקשריו עם ישראל.

ואכן, פרשיית המאבטח לא הסתיימה בשקט. דיון בפרלמנט הירדני בנושא ירושלים התפתח לעימות פיזי אלים. שר הפנים הירדני ראלב א-זעבי, שמיהר להוציא צו איסור יציאה מירדן לאיש האבטחה הישראלי, ניסה להסביר לעמיתיו מדוע הותר למאבטח לצאת את המדינה ולשוב לישראל. "היינו במבנה השגרירות ובדירה שבה התרחש האירוע, והחוקרים הסבירו לנו שהכול התחיל מכך שהנער דקר את איש האבטחה הישראלית במברג", גמגם השר במבוכה מול חברי הפרלמנט הכועסים. "דיברתי עם כל הגורמים ונחשפתי מעט לפעולות הדיפלומטיות של המלך. אנחנו ממתינים עכשיו לסיום החקירה".

דבריו של השר נתקלו בצעקות באולם הדיונים. "אתם שותפים של נתניהו, תסגרו את השגרירות", צעק חבר פרלמנט, בעודו מנפנף בבקבוק מים ומאיים לזרוק אותו על השר. "ראש הממשלה הישראלי נתניהו קיבל את פניו של המאבטח הישראלי הרוצח. הוא מתפאר בהישגיו מול הממשלה הירדנית", אמר חבר פרלמנט נוסף, והזהיר מפני התלקחות של הרחוב הירדני בעקבות העסקה.  חבר פרלמנט אחר  פרץ בבכי ואמר כי "שחרור המאבטח הישראלי הוא פגיעה בכבודם של הירדנים".
 
בהמשך התלהטו הרוחות עוד, וחברי פרלמנט שהתנגדו לשחרורו של המאבטח הישראלי פוצצו את הישיבה והוצאו מהאולם, לא לפני החלפת מהלומות עם הסדרנים. יו"ר הפרלמנט הירדני עאטף טראונה, שהגדיר את המתרחש "שוק", נאלץ לנעול את הישיבה ולקיים דיון מצומצם יותר.

ברשת אל-ג'זירה שוחחו עם חבר הפרלמנט הירדני פייסל אל-עאואר. המראיין תהה לפשר ההתערבות הבינלאומית שכללה את נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, המלך הירדני וראש ממשלת ישראל, לטובת אדם שירה וצריך להיחקר כחוק. חבר הפרלמנט לקח נשימה עמוקה ואמר בכנות מפתיעה: "תראו, צריך לקחת בחשבון שאנחנו בירדן נמצאים באזור לא פשוט. העניינים בסוריה ובעיראק, העניין הפלסטיני, ובנוסף לכל זה יש גם מתיחות פנימית. צריך לקחת הכול בחשבון לפני שמטיחים ביקורת על החלטות". בהמשך הריאיון יישר חבר הפרלמנט קו עם האג'נדה של הערוץ, הצהיר כי "סגירת שערי מסגד אל-אקצה היא הפשע הגדול שהתחיל את ההסלמה", והמשיך את השיח נגד ישראל.

אופן סיום הפרשה הותיר אופטימיות זעירה וזהירה באשר לקשרים החזקים שבין ישראל לירדן. ההערכה היא שלמרות התקרית, הצוות הדיפלומטי הישראלי ישוב לפקוד את השגרירות ברבת-עמון. לשאלה מתי זה יקרה, קשה להשיב. השגרירות בקהיר, אגב, סגורה כבר יותר מחצי שנה בשל בעיות ביטחוניות. אם וכאשר יהיו אתגרים ביטחוניים בירדן, שתי המדינות הערביות שלישראל יש הסכמי שלום איתן לא יוכלו לממש את הקשרים הדיפלומטיים באופן נאות.

הסרת המגנומטרים משערי הר הבית אמורה הייתה להיות המחט שמפוצצת את בלון המאבק על מסגד אל-אקצה, אבל נראה שהעניין עוד רחוק מלהיפתר. מול הניסיונות הישראליים והירדניים להנמיך את הלהבות, תפס נשיא טורקיה ארדואן את מושכות ההסתה. ארדואן, שלא מזמן יישר הדורים עם ישראל, כרך את זכות קיומה כמדינה לגיטימית בנושא הפלסטיני. "כל מוסלמי צריך לבקר בירושלים ולהגן עליה", אמר. "הסרת המגנומטרים מההר היא צעד נכון אך לא מספק. הלגיטימיות של ישראל הגיונית כל עוד היא מכבדת את הזכויות של פלסטין ושל הפלסטינים. כולם יודעים שההגבלות על מסגד אל-אקצה אינן קשורות לבעיות ביטחון. ישראל מנסה לקחת את אל-אקצה מידי המוסלמים במסווה של מאמצים להילחם בטרור".

בחמאס ארגנו תהלוכה למען מסגד אל-אקצה, ובו צעדו לוחמי הארגון עם דגם קרטון של המסגד. הם קראו לקיים ביום שישי הפגנות זעם, ולהתעמת עם ישראל "למען השמירה על מסגד אל-אקצה".

 
הווקף האסלאמי, זה שמקבל תשלום מממשלת ירדן, סירב לקבל את ההבנות שהממלכה הגיעה אליהן מול ישראל. בהודעה שלא מותירה ספק באשר לעצמאותם, הורו ראשיו להמשיך להתפלל מחוץ למסגד אל-אקצה, ולסרב לבידוק ידני ולשימוש במצלמות המעקב שהציבה ישראל.

"החלטת נתניהו לבדוק את המתפללים באופן ידני איננה מקובלת, והיא גרועה אף יותר מהבדיקה במגנומטרים", אמר השייח' ראאד דענא, מבכירי הווקף בירושלים. שר הדתות והמקומות הקדושים ברשות הפלסטינית, יוסף א-דעיס, הודיע כי גם השבוע יתקיימו תפילות יום השישי מחוץ להר הבית, למרות הסרת השערים האלקטרוניים. הוא קרא להתפלל במקומות הציבוריים בירושלים ובשטחי הרשות. "רק כך נביא לניצחון באל-אקצה", הכריז.

יו"ר הרשות אבו-מאזן הודיע בתחילה כי הפשרה בין ישראל לירדן אינה מקובלת. "רק השבת המצב לזה שהיה לפני 14 ביולי (פיגוע הירי שביצעו שלושת המחבלים מאום אל-פחם, א"ג) תוכל לסיים את המשבר". אולם ביום רביעי הוא קיים שיחת טלפון עם המלך עבדאללה, והמגמה השתנתה. על פי סוכנות הידיעות הירדנית 'פטרה', המלך דרש מהראיס לפעול להרגעת הרוחות בירושלים. עוד אמר עבדאללה שיש לכבד את המציאות ההיסטורית והמשפטית בהר הבית, וכי הניסיונות לפתור את המשבר ולהשיב את המצב לקדמותו, בתיאום עם ישראל, נמשכים. שעות אחדות לאחר מכן נראה שזה הצליח: כלי תקשורת ערביים דיווחו שכל אמצעי הביטחון שהציבה ישראל - לא רק המגנומטרים אלא גם שערי הברזל והמצלמות הוסרו מהכניסות להר הבית.

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg