ראשי » חדשות » בעולם » המזרח התיכון

עיראק מלקקת את פצעיה ומנסה לאחות את השסעים בחברה

בעיר ששוחררה באחרונה מידי דאעש מבקש פייסל ג'בר להנציח את זכרן של תרבויות מגוונות מהעבר, אך כוהני הדת מתעקשים לבנות מחדש דווקא את המסגדים

פייסל ג'בר עצר וחקר חשודים בהשתייכות לדאעש במהלך הקרב על מוסול. כעת הוא יוצא למאבק חדש, שעשוי להיות גורלי באותה מידה לעתידה של העיר.

הגיאולוג בן ה-47 מנסה לשחזר את האתרים ההיסטוריים שניזוקו במהלך שלוש שנות שלטונו האכזרי של דאעש בעיר שבצפון עיראק. באמצעות הקמתם מחדש של בניינים ישנים, לדבריו, הוא מעניק למוסול מחדש את נשמתה וזהותה מלפני המלחמה, וכך הוא מקווה גם לשקם את החברה השבירה בעיר.
 
אבל התעוררותה מחדש של מוסול עשויה לקחת שנות דור, אם בכלל, וג'בר אינו בטוח כיצד מוסול וערים ועיירות עיראקיות אחרות שנכבשו מחדש בידי כוחות הממשל ייראו לאחר מכן. אופן בנייתה מחדש של מוסול יסייע לקבוע אם מנהיגי עיראק יכולים להביא שלום למדינה המוכה בג'יהאד ובשפיכות דמים מגזרית זה עשור ויותר.

"דאעש ניסה להרוס את זהותה של מוסול באמצעות השמדת כל דבר בה, והפיכתה לסרט בשחור-לבן", אמר ג'בר לסוכנות הידיעות 'רויטרס'. "אני מנסה לאחד את העיר שלי, ואולי את המדינה כולה".

לפני המלחמה הייתה מוסול העיר השנייה בגודלה במדינה, והיא נודעה במגוון תושביה, בשמרנותה הדתית ובלאומניותה. לאחר הפלישה האמריקאית שהובילה להדחת סדאם חוסיין ב-2003 הפכה מוסול לבסיס של בדלנות סונית ושל ארגון 'אל-קאעידה'. מאז שנכבשה העיר בידי דאעש בשנת 2014, בעקבות התמוטטותו של הצבא העיראקי, אנשי ארגון הטרור פוצצו אתרים היסטוריים, גירשו קהילות שהתגוררו יחדיו במשך מאות שנים והפנו שכנים נגד חבריהם.
 
לאחר תבוסת הארגון במוסול בראשית החודש, בתום מתקפה של הקואליציה בהנהגת ארה"ב, הופיעו שלטי חוצות בכביש הראשי ששיבחו את העיר כערש התרבות והראו את נקודות הציון העיקריות בתולדותיה, החל בימי ארם נהריים. לדברי ג'בר, זהו רגע ייחודי לשיקום הזהות הרב-תרבותית של מוסול ולמלחמה בקיצוניות האסלאמית.

"זו הזדמנות, זהו הזמן הנכון לעשות זאת. אם היית מדבר על כך עם תושבי מוסול לפני דאעש, איש לא היה מקבל זאת. כעת אנשים נמלטו מחוויה של אסלאם קיצוני, והם בהלם", הוא הסביר. "או שנעשה זאת השנה וננצל את ההזדמנות שנקרתה לנו, או שנפסיד זאת לעד. יש לנו חלון הזדמנויות צר מאוד".

ג'בר נעצר בידי דאעש בשנת 2014 בחשד לריגול. פעילי הארגון איימו להוציא אותו להורג, אבל הוא ברח והשתמש בידע שלו על מוסול כדי לסייע לכוחות העיראקיים לתקוף את הארגון המורד. בשנה שעברה הקים מיליציה בגיבוי הממשלה כדי לעצור ולחקור חשודים בטרור באזורים שנכבשו מידי דאעש, אבל כעת הוא מתכוון להשתמש בה כדי לאבטח את אתרי המורשת. הוא גם מנהל ארגון לא ממשלתי שמטרתו לשחזר עתיקות.
 

ג'בר מעוניין להתחיל את פעילויות השיקום במסגד הנביא יונה, שנבנה על גבי מנזר נוצרי. האתר מציין את מקום קבורתו האגדי של יונה, ומכיל גם את שרידיהם של ארמון אשורי ומקדש של דת זרתוסטרה. "באתר יש ארבע שכבות של תרבות", הוא הסביר בביקור במקום בתחילת החודש. דאעש פוצץ את המסגד ובנה מנהרות בחיפוש אחר עתיקות יקרות ערך, מה שערער את יסודותיו.

אנשי הדת המוסלמים רוצים לבנות מחדש את האתר כמסגד. אחד מהם כבר הציב אבן פינה, אבל ג'בר ציין ששחזורו כאתר מורשת המכבד את זהויותיו ההיסטוריות הרבות יעשה רבות בניסיון למחוק את המורשת של דאעש.

עם זאת, אין ערובה לכך שמוסול תדמה לאופן שבו נראתה לפני בואו של דאעש. רבים מהתושבים המותשים הפסיקו לפקוד את המסגדים, ומחפשים חלופות לדת שבעבר הייתה מרכזית בחייהם.

רמדאן, חודש הצום הקדוש של המוסלמים, נשמר פחות השנה במזרח מוסול, אחרי שכוחות הצבא העיראקי גירשו את דאעש מהאזור. כמה מסעדות נותרו פתוחות, ואנשים עישנו בפומבי – פעולות שנאסרו גם לפני השתלטות הארגון על העיר.
 

החייאת המסורות ההיסטוריות של מוסול תהיה תלויה, בין השאר, בשאלה אם הממשלה העיראקית השיעית תוכל לזכות באמון הסונים, שרבים מהם קיבלו בברכה את דאעש כשהסתער על העיר מפני שחשו שהם נדחקים לשוליים במדינה העיראקית שאחרי סדאם, וזוכים ליחס לא הוגן.

במחוז אינתיסר העני שבמזרח מוסול, מעוז אסלאמי ותיק, הבניינים מכוסים בסימני כדורים, וביוב גולמי זורם לפני חנויות שנפתחו מחדש רק באחרונה. במחסומי המשטרה והצבא מניפים דגלים שיעיים, שמעוררים את זעמם של התושבים הסונים.

יושב על כיסא פלסטיק מחוץ לחנותו, אבו-עבדאללה, תושב מוסול, אמר שגברים רבים הצטרפו לדאעש לא כי השתכנעו בנכונות האידיאולוגיה שלו אלא בגלל אי שביעות רצון משחיתות הממשלה. "דאעש קנה לו אהדה בגלל היעדר הצדק. אם המחסור בצדק ייוותר, רבים מהצעירים יחזרו לסורם", הוא אמר. "עלול לקום כאן דאעש חדש, מה שיהיה קשה עוד יותר".

רבים פשוט אינם מרגישים בטוחים דיים, כולל ערבים סונים ששכניהם תמכו בדאעש ובארגוני מיעוטים נוספים. כזה הוא למשל המורה הנוצרי קינדי מג'יד בן השלושים. הוא ברח ממוסול עם אשתו, אך אמו נותרה מאחור ומתה בבית החולים עשרה ימים לפני שהכוחות העיראקיים כבשו אותו מחדש.

הוא מתגורר כעת במחנה שבו שוהים כ-5,000 נוצרים, במרחק שעה נסיעה ממוסול. "אין לנו תוכניות לשוב לעיר. חמושי דאעש הובסו, אבל הרעיון של הארגון נותר", הוא הסביר. "כיצד אוכל לחיות עם שכניי, שכינו אותי כופר? כיצד תוכל בתי להתגורר לצדם?"

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg