ה"בואש" הישראלי לא מספיק מסריח בשביל הודו
במשטרת הודו ניסו את הפיתוח הישראלי "בואש" – חומר מסריח במיוחד שמפוזר באמצעות מתזית, אולם התברר שההודי הממוצע עומד בסירחון שגורם לפלסטינים ולישראלים כאחד לנוס על נפשותיהם
המשטרה ההודית מחפשת זה זמן רב אמצעים לא קטלניים לפיזור מהומות והפגנות, לאחר שכדורי גומי ורובי עשן השאירו מתים ועיוורים בחבל קשמיר המצולק. עם התחזקות הקשרים הביטחוניים בין המדינות, אך טבעי היה להודו לפנות לישראל ולבקש ממנה לייבא אמצעים לפיזור הפגנות."השתמשנו ברימוני צ'ילי, בעשן מדמיע, ברימוני הלם, ברימוני עשן צבע, בכדורי גומי, ברימוני צבע עם ריסוס לעור ובגז מדמיע רב-שכבתי - אך הם לא הניבו את התוצאה הרצויה", הסבירו במשרד הפנים לעיתון "טלגרף".
פיזור ההפגנה גרר עיוורים ומתים. עימותים אלימים בין חיילים הודים למפגינים בסרינגר, קשמיר.
צילום: AFP
בהודו החליטו לנסות את ה"בואש" – פיתוח ישראלי, של חומר מסריח במיוחד בריח ביוב ורקב המפוזר באמצעות "מתזית". למעשה החומר כל כך מסריח, שהוא אינו יורד מהגוף גם לאחר מספר מקלחות. בישראל משתמשים ב"בואש" מ-2008 כדי לפזר התפרעויות של פלסטינים, בהצלחה מרובה. כוחות הביטחון ההודים, כך מדווח ה"הינדוסטאן טיימס", החליטו לנסות את החומר הדוחה כאמצעי לא אלים לפיזור הפגנות.
הפגנות סוערות בהודו (צילום: רויטרס):
אלא שהניסוי הוכרז ככישלון קולוסלי: כוח המשטרה ההודי התיז את החומר על קהל בדלהי, שלא התרשם. "הם לא זזו סנטימטר", הודה פקיד במשרד לביטחון פנים. מתברר שהסירחון הישראלי פשוט אינו מסריח מספיק בשביל הודו. "אולי להודים יש סף סבל גבוה יותר לצחנה", אמר הפקיד.
נסים מפניו. ''הבואש'' מותז על פלסטינים מתפרעים
AFP
ב-Huffingtonpost לא היו מופתעים. "רוב ההודים מוקפים בריח צחנה מיום היוולדם, ומבלים חיים שלמים עם ריחות חזקים - בבית, ברחובות, בתחבורה ציבורית, לפעמים אפילו במקומות עבודה. אין פלא שיש להם סובלנות גבוהה מאוד לצחנה", גורסים בעיתון.
ראש הממשלה ההודי נארנדרה מודי, הצהיר כי הוא רוצה לנקות את הודו. עד אז, רבים מאזרחיו עדיין זורקים את הזבל ברחוב במקום בפחים, המטמנות בערים ובעיירות עולות על גדותיהן והשירותים הציבוריים מריחים כמו בורות מהגיהינום. לפצצת הסירחון הישראלית, לא היה שום סיכוי.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם