ראשי » חדשות » פוליטי מדיני

היעד הבא: חוק פיקוח על מעונות היום

שני חוקים משמעותיים הנוגעים לפעוטות עד גיל שלוש הסתובבו בכנס הנוכחית. האחד הקמת מועצת הגיל הרך עבר לקראת תום מושב הקיץ ושני לפיקוח על מעונות היום תקוע בשל גורמים אינטרסנטיים שונים. מחקרים הקובעים שבגיל זה נמצא המפתח להתפתחות תקינה מהווים את הבסיס לקמפיין חדש המנסה להביא את החוק אל ספר החוקים של מדינת ישראל

מדביקים את הפער: החוק להקמת מועצת הגיל הרך של ח"כ מנואל טרכטנברג שעבר בסוף השבוע האחרון הוא בשורה אמיתית למשפחות הישראליות ולפעוטות שהיו בתחתית סדר העדיפויות הלאומי של מדינת ישראל. על פי הצעת החוק תוקם מועצה לתחום הגיל הרך שתפעל במסגרת משרד החינוך ותהיה אחראית על ריכוז התחום. התחום יכלול בין היתר את ההיבט החינוכי, הרפואי, הטיפולי והסוציאלי. יוזם החוק, שנתקל לא פעם בניסיונות לעכב את החקיקה דווקא על ידי משרד הרווחה, זכה לבסוף לגיבוי של השר חיים כץ והמהלך יצא לדרך.

אולם מדובר רק בתחילת הדרך עבור הארגונים בישראל שמנסים לקדם סדר יום חדש לפיו השקעה בילדים עד גיל שלוש היא המפתח להתפתחותם התקינה בעתיד. בימים אלו מובילים הקואליציה לחינוך מלידה והמועצה לזכויות הילד את חוק הפיקוח על מעונות היום שיקבע תקינה לפתיחת מעונות ויסדיר נהלים להפעלתם. החוק, שכבר עבר במסדרונות הכנסת, נפל וכעת ישנו ניסיון לקדם אותו לחיקה בהובלת ח"כיפעת שאשא ביטון.
 
בדיון שהתקיים בחודש שעבר בכנס השנתי של המועצה לשלום הילד, חשפו חברי הכנסת המעורבים בנושאים הללו כי ארגוני מעונות היום הפעילו לחץ מאסיבי על מקבלי ההחלטות בגלגולו הקודם של החוק והובילו להורדתו מסדר היום. לדברי חברי הכנסת, האינטרס של הארגונים היה למנוע את הגברת התחרות עם הקמת מעונות חדשים מפוקחים. במצב הנוכחי כאשר הם השולטים הבלעדיים בנשח השוק אין להם כל אינטרס להכנסת גורמים נוספים לתחרות.

החוק הזה ונוספים המנסים להסדיר לראשונה את התחום הפרוץ של חינוך בגיל הרך הם דוגמה מובהקת לשינוי התפיסתי בעולם בנוגע לגילאים האלו. עד לשנים האחרונות התייחסו ל-600 אלף הילדים בגילאי לידה עד 3 בישראל כאל ילדים הנדרשים לבייביסיטר בלבד ולא לחינוך בכל רחבי העולם וגם בישראל.
 
בתוך כך, עד לשנה שעברה חינוך לגילאים אלו הופקד בידי משרד הכלכלה שנדרש להמציא פתרונות בדמות מעונות היום כדי לאפשר לאמהות לצאת לעבודה. לא נעשתה עבודה על תכנים, מהות, חינוך או פיקוח קפדני. כראיה לתפיסה הבעייתית הופקדו הילדים במשרד הכלכלה ולא בידי משרד החינוך.

לחץ שהופעל על ידי הורים וכן על ידי המועצה לשלום הילד והקואליציה לחינוך מלידה ב"אנו" על הממשלה, הצליח להזיז את הילדים בגילאים האלו לאחריות משרד הרווחה והשירותים החברתיים. מדובר בתחנה בדרך אל היעד:משרד החינוך, ועדיין 70 אחוז מהילדים שוהים במסגרות שאינן מחויבות ברישוי, או בסטנדרטים חינוכיים, תרבותיים ובטיחותיים ורק אחוז זעיר נמצא בפיקוח הממשלה.

בעשור האחרון כתוצאה מהתמקדות מחקרים רבים דווקא בגילאים אלו, מתחילים להסיט את תשומת הלב המדינתית לעברם של ילדים בגילאי לידה עד שלוש, מתוך הבנה שהמפתח להתפתחות תקינה נמצא דווקא בגילאים אלו. המחקרים מראים כי משעת הלידה ועד גיל שלוש לערך מגיע מוחו של התינוק ל- 90% מגודל מוחו של אדם מבוגר. המשמעות היא כי שלוש השנים הראשונות בחייו של אדם הופכות ל"חלון הלמידה" של ההתפתחות התקינה של המוח ובעלות השפעה מכרעת על המשך חייו של הפעוט.

עוד עולה מהמחקרים כי שהייה בתנאי לחץ "סטרס" בגילאים האלו גורמים לנזקים בלתי הפיכים במוחו של הפעוט הגדל. נסו לתאר לעצמכם מה קורה לילדים שמתעללים בהם כפי שעולה מסרטונים קשים המבליחים אל חיינו מעת לעת במסגרות שאינן מפוקחות ולא ניתן לדעת מה קורה בהן.
 

מודעות לחלון הזמן המצומצם ולתפקידם המשמעותי ביותר של המבוגרים הסובבים את הילד יכולה להוות מפתח לשגשוגם של אותם ילדים ולמנוע פגיעה בלתי הפיכה בהתפתחות מוחם. לדבריהם של החוקרים השקעה של דולר אחד בפעוט בגילאים אלו מניבה חמישה דולרים למשק בעתיד. האם לא כדאי לממשלה בישראל לראות בגיל הרך השקעה כדאית?

כאמור על רקע המחקרים הללו ועבודה שעושות קרנות פילנתרופיות ברחבי העולם במטרה להוביל ממשלות להשקיע בגילאים הללו, קמה בישראל הקואליציה לחינוך מלידה שתחתיה עשרות גורמים המעורבים בחינוך לגיל הרך. כאשר ריכוז הפעילות נעשה באמצעות "אנו – עושים שינוי" ובשותפות עם קרן ברנרד ון- ליר.

פעילותה של הקואליציה הוכרזה רשמית בשנת 2015 ומטרת העל שלה היא לקדם החלטה ממשלתית להסדרת טיפול בגיל לידה עד שלוש על ידי אימוץ תכנית פעולה מקיפה הכוללת רצף חינוכי, איכותי, מפוקח ומסובסד. בין יעדי הארגון - הרחבת המסגרות כדי שתהיינה נגישות לכלל הציבור ולא רק לכ-23% מהאוכלוסייה הזכאים לכך כיום, הסדרה ועוד באמצעות קשר עם חברי הכנסת ושיתוף בעבודת ועדות הכנסת הנוגעים למטרה זו.

חרף המחקרים החדשים ישראל עדיין ממוקמת לצד מדינות מתפתחות שטרם הכירו בחשיבות ההשקעה בגילאים הצעירים. על פי חוק לימוד חובה, תש"ט- 1949, מדינת ישראל מחויבת לספק חינוך לכל ילד מגיל 3 ועד גיל 18. הקואליציה לחינוך מלידה יחד עם המועצה לשלום הילד הציבו כיעד מרכזי לקדם מהלך חקיקתי להסדרת הפיקוח והרישוי על מסגרות כדי להבטיח את זכותם לביטחון פיזי ונפשי ולהתפתחות קוגניטיבית ונפשית מיטבית.

ישנה חובה מוסרית לדאוג כי ילדי ישראל יזכו לטיפול הטוב ביותר האפשרי וכי הגופים האחראיים על כך יידרשו לעמוד בסטנדרטים הגבוהים ביותר שיש. חובה זו אינה רק מוסרית, היא אף מעוגנת באמנה הבינלאומית בדבר זכויות הילד, שישראל אישררה עוד בשנת 1991. החוק שעבר בשבוע האחרון הוא צעד יפה בכיוון, אולם נדרשים עוד צעדים משמעותיים במטרה להבטיח את התפתחותם ושלומם של הפעוטות בישראל.

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg