ואז שמעתי את הילד שלי שר 'אני אונס קטינות'
את השבת האחרונה "ביליתי" בצפייה בסרטונים של גיימרים שילדיי צופים בהם. גסות מחרידה, תכנים פוגעניים, דיבורים על הרואין ודילדו של אמא - היו מנת חלקי באותו הבוקר. אלו לא תכנים פורנוגרפיים, אלא בסך הכל סרטונים "משעשעים״. הורים יקרים, נרדמנו בשמירה
בסוף השבוע האחרון בני בן ה-9 (ילד טוב ותמים מאין כמותו ובאמת שלא רק בעיני) שיחק עם אחיו התינוק ושר לו בקול חמוד של משחק: "אני אונס קטינות". לא האמנתי למשמע אוזניי והייתי צריכה להקשיב עוד מספר פעמים ולוודא שזה באמת מה שהוא שר. נחרדתי זו מילה שלא תצליח לתאר את מה שהרגשתי באותם רגעים. מאיפה זה?! שאלתי אותו בתקיפות.הוא ציין שם של גיימר (בחור שמשחק במשחק וידאו ומדובב אותו תוך כדי) שאת שמו אסור לי לפרסם מאחר שהוא קטין, ואמר ששמע את המשפט הזה באחד מהסרטונים של אותו גיימר. כששאלתי אותו האם הוא מבין מה הוא שר, הוא ענה שלא.
את בוקר השבת האחרון "בילינו" בצפייה בסרטונים של היוטיוברים השונים והמשונים שהוא ובתי בת ה-8 צופים בהם - בילוי שאני ממליצה לכל הורה שמאפשר לילדיו לשוטט חופשי באינטרנט - להקדיש לו זמן. ובכן, מה מצאנו? גסות מחרידה, תכנים פוגעניים, מילים לא הולמות ולא ראויות לצפייה לילדים כל-כך רכים, דיבורים על סמים, הרואין וקוקאין, על אנסי קטינות כאילו זה נושא שאמור איכשהו להצחיק, דילדו של אמא, קללות, שירים ותמונות המבזים את המין הנשי באופן כללי.
אילוסטרציה. הייתי צריכה להיות עם היד על הדופק.
צילום: שאטרסטוק
במשחק המדובר, אותו ״גיימר" או "יוטיובר״ מדובב סיטואציה שבה אדם מבוגר רודף אחרי תינוקת, (המשחק עצמו מטריד מאוד), מחשמל אותה עם שוקר חשמלי, מנסה לשפוך עליה דלק כדי להדליק אותה, יורה עליה ועוד ועוד.
מיותר לציין שזוהי דוגמא אחת מיני רבות וממש לא טובות, בשפלות שבהן ראיתי צעירים שרים על בנות שמנות עם 7 קפלים בפות, על נשים עם תחת גדול ומה אפשר להכניס לתוכו. אדגיש, הילדים שלי לא צפו בסרטים פורנוגרפיים, הם צפו בסרטונים ״משעשעים״ של נערים שלא מבינים כנראה את גודל ההשפעה שיש להם על ילדים הקטנים מהם בלא מעט שנים.
כאן אעצור ואחזור ברשותכם 24 שעות אחורה בזמן, לשישי בבוקר שאותו ביליתי בנסיונות נואשים למצוא לילדיי כרטיסים לפסטיבל פלייקון. פסטיבל המאגד את כל ה״כוכבים״ של עולם היוטיוב והגיימינג, ומאפשר לילדים לגעת ולראות מקרוב את המודלים שלהם לחיקוי. כל הכרטיסים אזלו, באותו רגע - לצערי ולאכזבתו של בני, והיום לשמחתי הרבה.
אלפי ילדים נכחו שם, צועקים ומתלהבים לנוכח אותם צעירים. הצעירים שממלאים את זמנם הפנוי, גם של ילדיי.
עד אותו יום, בכל פעם שראיתי והאזנתי לסרטונים בהם הם צפו שמעתי גיבובים של שטויות שלא מצאו חן בעיני מבחינת הרמה הירודה, אבל בחרתי לא להיות "קשה" מדי ולאפשר להם לצפות. אמרתי לעצמי: זה מצחיק אותם, זה קליל ולא מזיק. ברור שהעדפתי שיתעניינו בדברים אחרים, אבל הרגשתי שנכון לפעמים גם ״לזרום״ איתם. עכשיו אני מבינה שעל אף שאני הורה מאוד מעורב ״נרדמתי בשמירה״, ו-600 אלף הצפיות בממוצע שיש לסרטונים מהסוג הזה מצביעות על כך שאלפי הורים נוספים לא מודעים לתכנים המזעזעים שאליהם הילדים שלנו נחשפים.
אני לא מסירה מעצמי אחריות, הייתי צריכה להיות עם היד על הדופק, אך אני רוצה להפנות גם חלק מהאחריות להורים של אותם יוטיוברים (הם נראים לי בני לא יותר מ-17) ויותר מכך למנהלי הפסטיבל שמכתירים את האנשים הללו להיות גיבורי הילדות ומושא להערצה בקרב ילדינו. תבדקו את התכנים, שימו צנזורה על דברים שעוברים את גבול הטעם הטוב, תגבילו את גיל הכניסה. יש מה לעשות.
ואחרונים, אני פונה להורים: שימו לב! אני בטוחה שאם תכנסו לעומקם של דברים תהיו מופתעים וחרדים בדיוק כמוני. אני כמובן, אסרתי על ילדי לצפות בסרטונים הללו, אך יודעת שבטח יהיו עוד הרבה חדשים ומבטיחה לעצמי לבדוק כל הזמן.
אצלנו, השיחה שערכנו על הסכנות הטמונות באינטרנט, הסתיימה ברשימה של דברים חיוביים ומעניינים שניתן לצפות וללמוד עליהם באינטרנט, שכל אחד מהילדים ערך לעצמו. אני מקווה שאוכל להביא לאיזשהו שינוי במציאות ההזויה שבה כל ילד יכול להסתגר בחדרו, לצלם סרטון, לדבר ולהראות מה שבא לו ללא כל בקרה ובקורות, ולזכות במליוני צפיות ומאות אלפי עוקבים.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם