עשיתם עסקה עם גורם שנמצא ברשימת סנקציות של ארה"ב? אתם חייבים לדווח למשטרה
פרסום של משרד המשפטים תחת השם "הנחיות לעניין דרישות מניעת מימון טרור ומימון פרוליפרציה" מחייב אנשי עסקים ישראלים להודיע למשטרה על כל עסקה עם גורם שנמצא תחת סנקציות של ארה"ב על ארגוני טרור או על איראן.
נזכיר כי משרד האוצר האמריקאי מפרסם בצורה שוטפת יישויות הכוללת עסקים ואישים הנמצאים תחת סנקציות אמריקאיות. בין היתר, יש סנקציות על ארגוני טרור ותכנית הטילים והגרעין של איראן. היישויות תחת סנקציות יכולות להיות מכל מדינה שהיא.
"בכל התקשרות עם לקוח חדש ובעת ביצוע פעולות מסוימות ישווה גורם מפוקח את שם הלקוח, הנהנה, מורשה החתימה ובעל השליטה בחשבון וכן את שמותיהם של צדדים לפעולת העברת כספים, כמפורט בצווים, אל מול רשימת ההכרזות על ארגוני ופעילי טרור, ויזהה אם קיימת התאמה ביניהם", נכתב בהוראת משרד המשפטים.
"בהתאם להוראות סעיף 32 לחוק המאבק בטרור וסעיף 3 לחוק המאבק בתוכנית הגרעין של איראן, אם זיהה הגורם המפוקח התאמה כאמור, יעכב באופן מידי כל פעילות בחשבונו של הלקוח, ולא יעשה כל פעולה ברכושו.
"בהתאם להוראות סעיף 33 לחוק המאבק בטרור וסעיף 6 לחוק המאבק בתכנית הגרעין של איראן, ידווח הגורם המפוקח למשטרת ישראל ויעביר לה את פרטי הלקוח וכן את פרטי העסקה או הפעולה, וימתין לקבלת הנחיות מהמשטרה בנוגע להמשך פעילות.
"בהתאם להוראות הצווים, סעיף 51 לחוק המאבק בטרור, סעיף 6 לחוק המאבק בתכנית הגרעין של איראן ולפי סעיפים 7 ו-8א לחוק איסור הלבנת הון, במקביל להעברת הדיווח למשטרה, יעביר הגורם המפוקח דיווח לרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור הכולל את פרטי הלקוח וכן את פרטי העסקה או הפעולה".
המשמעות היא שבנוסף לפיקוח על הייצוא הרגיל של משרד הביטחון באמצעות אפ"י שמכסה רק מכירת אמל"ח לסוגיו, מהיום כל איש עסקים ישראלי באשר הוא מחוייב לבדוק שהוא לא עושה עסקים עם יישות שנמצאת תחת סנקציות אמריקאיות בהקשר טרור או בהקשר האיראני.
אחת השאלות הפתוחות שלא ברורה מהפרסום של משרד האוצר היא מה קורה אם היישות אינה רשומה ברשימת הסנקציות של ארה"ב בהקשרים אלו, אך קשורה אליה מתוקף מבנה בעלות האחזקה באותה יישות. כאן נדרשת הבהרה מצד משרד המשפטים.
עוד מסקנה היא שכדאי שמישהו בממשלה ירים כפפה ויאגד את כל הפיקוח על הייצוא תחת קורת גג אחת שתעזור לייצואנים הישראלים. כיום יש את משרד הביטחון, הכלכלה, ביטחון פנים (משטרה) ואת משרד המשפטים. אם ראש הממשלה רוצה להוריד את הבירוקרטיה על המגזר העסקי בישראל, נכון יהיה לתת לייצואנים הליך מרכזי ושקוף שיבחן את כל הפרמטרים הנדרשים לייצוא מוצרים ושירותים מישראל - ובקבועי זמן תחרותיים.
לכתבות נוספות באתר ISRAEL DEFENSE היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם