ראשי » חדשות » בארץ

בעקבות מארק טוויין: איך תיראה ישראל ב-2167

אילו ראה את ישראל של ימינו, מארק טוויין היה נופל מעל סוסו בתדהמה; בשיחה עם העתידן פרופ' דוד פסיג לומד אריאל שנבל שגם הוא היה נדהם למראה עשרות מיליוני יהודים שיחיו כאן, בין פנינת הנדל"ן היקרה בקריית-שמונה לבית המקדש בירושלים, בשנת 2167

קיץ 2167. מאה וחמישים שנה מהיום. עיתונאי ישראלי יוצא לדרך מביתו שבפתח-תקווה, עיר בת כמיליון תושבים, כדי לשחזר את מסעו של מארק טוויין בארץ ישראל, בדיוק 300 שנה אחרי. הוא נכנס לעמדת ההמראה הקטנה שמעבר לחלון ביתו בקומה ה-118, עולה על המשטח המיוחד שנרעד קלות, ומיד פורץ החוצה לאוויר החם והדחוס של גוש דן. העיתונאי תופס נתיב אוויר פנוי ומגיע לשמורת תל דן, נקודת ההתחלה של המסע. אחר כך יעבור בטיסה נמוכה וחרישית בפרברי עיר היוקרה קריית-שמונה, שהפכה לפנינת נדל"ן ישראלית בעקבות שיפור התחבורה והגידול המהיר באוכלוסייה. בהמשך יגיע לשכם, שרוב תושביה יהודים; לאתר הארכיאולוגי בשילה, מוזיאון חי שבו נחווית באופן רב-חושי צורת החיים בימי התנ"ך; ולהר הבית, שם ניצב בית המקדש השלישי בתפארתו לצד מסגד אל-אקצא וכיפת הזהב.

הפסקה הזו נשמעת כמו פנטזיה פרועה שנלקחה ממדף ספרי המדע הבדיוני, אבל מי שעומד מאחוריה הוא אדם רציני מאוד: פרופ' דוד פסיג, עתידן ששואב את תחזיותיו מניתוח ומחקר מדעי. פסיג עומד בראש המגמה לתואר שני בטכנולוגיות תקשורת המידע בחינוך ובראש המעבדה למציאות מדומה באוניברסיטת בר-אילן. בעבר ובמקביל שימש בתפקידים בכירים אחרים, ובהם יועץ נציב הדורות הבאים בכנסת, יו"ר ועדת המקצוע למדעי המידע במשרד החינוך, חבר במועצה הלאומית למחקר ופיתוח, ויועץ לגופים עסקיים וציבוריים גדולים. למשרדו שבאוניברסיטת בר-אילן אני מגיע כדי לנסות לשרטט בקווים כלליים כיצד ייראה בעוד 150 שנה שחזור מסעו של מארק טוויין בארץ ישראל. פסיג לא מתחמק גם משאלות קונקרטיות, והתוצאה היא תחזית עתידית-אקדמית מפורטת ומאתגרת, אופטימית ומסעירה - ולטענתו גם ריאלית.

"אנחנו רק בתחילת פריחתה של מדינת ישראל", מצהיר פרופ' פסיג. "בעוד 150-100 שנה הארץ הזו תהיה מיושבת באופן שלא היה אי פעם בעבר. זו תהיה מדינה מפותחת, בין המפותחות ביותר בעולם. צפופה מאוד. יקרה מאוד. חיונית מאוד. הדבר יבוא בהדרגתיות, אבל במהירות יחסית: נהיה כנראה המדינה היחידה שתכפיל את האוכלוסייה שלה משנת 2017 עד 2050. כבר אז נגיע ל-16 מיליון איש. כל העולם בהאטה, ורק אנחנו בעלייה. עד 2050 יהיו בעולם כ-9 מיליארדי בני אדם. מ-2050 עד 2100 גידול האוכלוסייה ייבלם, והרבה מחקרים אומרים שמספר בני האדם ירד בחזרה לכיוון 6 מיליארדים".

שליש פחות. זה דרמטי.
"דרמטי מאוד. יש כמה סיבות לכך, והעיקרית היא שיעורי הפריון, שהיום עומדים על ממוצע של 2.1 ילדים למשפחה. אנשים פשוט לא רוצים להביא ילדים לעולם. החיים מתייקרים, וילדים עולים כסף; נשים רוצות לממש את עצמן ומתחתנות מאוחר יותר; בנוסף, בעיית הפוריות הולכת וגוברת, בין השאר בגלל התפתחות הטכנולוגיה. זה מכלול הסיבות שיגרום לכך שהמין האנושי יעצור ב-10 מיליארדי בני אדם, או אפילו ירד.

"ישראל, לעומת זאת, במגמה הפוכה לחלוטין. לפי האו"ם, לקראת שנת 2100 נהיה 24 מיליון איש - נשלש את עצמנו מהיום. זו המדינה היחידה שקיים צפי כזה עבורה. לפי מחקרים שלנו, הדבר יכול לקרות כבר ב-2065. המאה ה-21 היא המאה של מדינת ישראל, בה"א הידיעה. יהיו אתגרים, כמובן, אבל לצידם יהיו עוצמה ואנרגיה אדירה. כאמור, אנחנו רק בהתחלה".

אם זו רק ההתחלה, איך אפשר להגדיר את מה שראה פה מארק טוויין ב-1867?
"מה שטוויין ראה הוא שלב טרום-עוברי. כרגע אנחנו בשלב הילדות, ובמאה הקרובה ואחריה תבשיל ישראל להיות מדינה אדירה - ודאי באזור, אבל גם בסדרי גודל גלובליים. יש סימנים לכך כבר היום".

מעבר להיותנו עם סגולה, מה הייחוד של ישראל שגורם לה להתנהג הפוך מהמגמה העולמית?
"הכוח שמניע את התהליך הזה הוא התאוששות ממאה איומה. ב-1938 היו כ-18 מיליון יהודים בעולם. מלחמת העולם השנייה כיסחה לנו את הצורה - ירדנו ל-12 מיליון. אנחנו רק מתחילים להתאושש היום, עם 14.5 מיליון יהודים בעולם. ב-2050 נהיה שוב 18 מיליון, מתוכם 12 מיליון במדינת ישראל. וכאן צריך לשים לב לנקודה משמעותית: לפני השואה היינו 18 מיליון בעולם, מתוכם 12 מיליון באירופה. במאה שנה אנחנו מהפכים את המפה הדמוגרפית שלנו. יש לכך השלכות מרחיקות לכת על כל היבט בחיינו, כולל דת. הדת היהודית הולכת להשתנות דרמטית".

מדוע?
"אחד הדברים הכי חשובים שעומדים לשנות את הזהות שלנו הוא המושג ההלכתי 'רוב יושביה עליה'. זהו גל אדיר שמתקרב אלינו, ורובנו בכלל לא מודעים לו. כשרוב העם היהודי - כלומר 50 אחוז פלוס אדם אחד - ישב בארץ ישראל, הרבה מצוות חוזרות להיות 'דאורייתא'. שמיטה ויובל, למשל. זה מצב שלא היה מאז חורבן בית ראשון, ואפילו קודם לכן. אנחנו יכולים היום לעשות יובל אמיתי? דרוש שינוי יסודי בתהליכי חשיבה הלכתיים ופוליטיים. אנשים מתעלמים מכך, אבל זה יחורר הרבה יסודות של הדת כפי שהיא מוכרת כיום".

נדמה לי שהחרדים לא יאהבו את התחזית הזו.
"אני רואה תהליכים ומנתח אותם. לפני מאה שנים, אם מישהו היה אומר שחרדי יכהן כשר בממשלת ישראל, היו אומרים לו 'השתגעת'. מתרחשים תהליכים גדולים, תת-קרקעיים. התקופה הארוכה שבה רבנים שלטו בעם ישראל הולכת ומסתיימת".

מאחורי ההצהרות הדרמטיות של פסיג עומדת תיאוריה מחקרית שלמה. קביעתו לגבי סיום תקופת ההנהגה הרבנית נובעת מתזה שלפיה ההיסטוריה של עם ישראל נעה בין תקופות בעלות תבנית קבועה. "מצאתי עד עכשיו בהיסטוריה של העם היהודי ארבע תקופות, שלכל אחת מהן פרופיל, קבוצות אוכלוסייה ואליטות מסוג אחר", אומר פרופ' פסיג. "כל תקופה נמשכה כמה מאות שנים, בסוף כל אחת מהן אסון נורא, ואז כמאה שנים של בירור וערפל עד לתחילת תקופה חדשה. הראשונה, תקופת האבות, נגמרת בסיפור המזעזע של פילגש בגבעה והמלחמה בין השבטים. אז מתחילה התקופה השנייה, ימי המלכים. היא נמשכת עד חורבן בית ראשון, ואז מתחילה תקופת הכהונה, כולל החשמונאים. זו תקופה קצרה יותר, ואחריה מתחילה הגלות הארוכה. הגלות היא התקופה הרביעית, ובה השולטים בעם הם בעלי הידע, הרבנים. זו תקופה שנמשכת כ-1,800 שנה, עד שקמה תנועה חדשה בעם היהודי – הרפורמים. 80 שנה לאחר מכן ממשיך הערפל וקמה התנועה הקונסרבטיבית. כיום, כשאנחנו עדיין בתוך התהליך, האורתודוקסיה בעם ישראל היא מיעוט כמעט מבוטל. הכול מתהפך. תראה לאיזה שפל הגיע מעמד הרבנות.

"השאלה הגדולה היא מהו השלב הבא, כלומר מי ישלוט בעם. כשאני חוקר את העבר, אני לומד שהמנהיגים בכל תקופה היו אלו שנחשבו דחויים בתקופה הקודמת, ולבסוף הועלו בידי העם כדי לפתור את הבעיות. אני חושב שבשלב הבא המנהיגות של העם היהודי תעבור לידי נשים".

תהליכים חברתיים ופוליטיים זה טוב ויפה, אבל אני מבקש מפרופ' פסיג לתאר לי גם כיצד תיראה הארץ פיזית בעוד 150 שנה. הוא בתגובה מניף אגרוף באוויר, ומצביע עליו: "ככה בנויה המדינה שלנו מבחינה טופוגרפית, בצורת אגרוף. בחמישים השנים הראשונות יישבנו את מישור החוף. אף פעם האזור הזה לא היה מיושב ככה, וזו רק ההתחלה. חמישים השנה הבאות, כלומר ממש עכשיו, הן של השפלה הפנימית. כל הערים החדשות - מודיעין, חריש, ראש-העין וכו'. חמישים השנה שלאחר מכן - גב ההר. נפתור את הבעיות הפוליטיות, כי אין ברירה. אחרי זה – חמישים שנה נוספות – יישוב הבקעה".

קפצת מגב ההר לבקעה קצת מהר מדי. מה קורה עם הפלסטינים שיושבים באזור ההר ונמצאים איתנו במלחמה?
"אני עומד להגיד משהו שיפתיע לא מעט אנשים. כשאני לומד תהליכים מהסוג הזה בהיסטוריה של המין האנושי, אני רואה שבדרך כלל אחרי שניים-שלושה דורות קבוצת המיעוט רוצה להיות שייכת לקבוצת הרוב. אני יכול לראות כיצד בסוף המאה ה-21, אפילו לפני זה, הרבה מאוד מבני המיעוטים בתוכנו ולידנו ירצו להתגייר. אני לא רוצה להישמע הזוי, זה לא מחוייב המציאות, אבל זו בהחלט אופציה, והיא לא תיווצר בכוח אלא כתהליך טבעי. זה לא בשמיים וכבר קרה בהיסטוריה. הרבה מהפלסטינים היו יהודים שלא רצו לחיות כבני מיעוטים, והתאימו את עצמם לסביבה. גם היום, יהודים בהרבה מקומות בעולם מפסיקים להיות יהודים כי הם רוצים להשתייך לקבוצת הרוב. גם פה יתרחש התהליך הזה. בהתחלה, כמובן, בשקט ובאיטיות. הוא למעשה כבר מתרחש. כמה יוסוף נקראים בתל-אביב יוסי? התהליך מתחיל בשקט, ואז הוא פתאום פורץ החוצה ושוטף. אנשים יגידו 'יאללה, נשבר לנו להיות בני מיעוטים, מדינה פלסטינית היא פיקציה'".

במסע התענוגות המקורי רכב טוויין על סוס. אני יצאתי אל הדרך במיצובישי אאוטלנדר. כיצד יעשה אותו בן המאה הבאה?
"יש סיכוי סביר שננוע בדרך אחרת במרחב בעוד מאה חמישים שנה. עד עכשיו גילינו את הגלגל, ואז את שלושת האחרים - כלומר את המכונית. יצאנו קצת לחלל, אבל אחד הדברים שהכי מפתיעים הוא שאנחנו לא באמת מבינים את כוח המשיכה. התיאוריות שיש לנו לא ממש מסבירות את התופעה הזו. במאה הקרובה סביר להניח שנבין את הכבידה אחרת, ואז ננוע בדרך שאנחנו לא מצליחים לדמיין כרגע. יש כל מיני תיאוריות, החל בחומרים שנשב עליהם ויעיפו אותנו באוויר ועד לטכנולוגיות מתקדמות של העתקת גופים ממקום למקום".

מה הכי סביר שיקרה, מנקודת מבטך כמדען?
"שננוע על משטחים. לא רכבים, אלא משטחים מרחפים. זה כמובן יהיה באוויר, בגבהים שונים. כמו שהיום יש מסלולים בכביש, כך יהיו מסלולים באוויר".

מסעו של טוויין בעקבות התנ"ך והברית החדשה התקיים בפריפריה של ימינו. כיצד הפריפריה תיראה ב-2167?
"מכיוון שאזור החוף וסביבותיו יהיו מיושבים באופן עמוס, לגובה ולעומק, מדינת ישראל תהיה חייבת לשמור על ריאות ירוקות בפריפריה. עיר כמו קריית-שמונה, שתשב בתוך ריאה ירוקה כזו, תהפוך לפנינת נדל"ן שיהיה קשה לגור בה מבחינת יוקר המחיה. הפוך ממה שקורה היום. תהיה תעסוקה, המרחקים יתקצרו, ושם יהיה פחות עמוס ויותר ירוק. נשמע מופרך? תחשוב מי הסכים ללכת לגור בהרצליה רק לפני חמישים שנה, או ברמת-השרון. אותו תהליך יקרה גם הלאה, רק בגדול".

במסעו עובר טוויין בין אתרים ארכיאולוגיים רבים. תהיה בכלל משמעות לשרידי מבנים היסטוריים בעתיד הרחוק, כשהכול יהיה ממוחשב?
"בהחלט כן. אחד הדברים שכל מדינה תעשה, ואנחנו במיוחד, יהיה לשמר את האתרים הללו. הם יהפכו למוקדי התרבות הלאומיים, כי זה מה שלמעשה הופך את תרבותו של העם למיוחדת ושונה. כמובן, האתרים ייראו אחרת. לא יהיו שם סתם אבנים שבורות, אלא יבנו סביבן מערכות שבאמצעותן המבקרים 'יעברו אחורה בזמן', בכל מיני אופנים וצורות, בטכנולוגיה חדישה שאנחנו עדיין לא מכירים".

אחרי שריחפנו מעל שמורת תל דן, צפינו בקריית-שמונה ושאלנו את עצמנו למה אבא של סבא לא קנה כאן שלוש או ארבע דירות ב-2017 כשעוד היה אפשר, הגיע הזמן להמשיך לליבת מסעו של טוויין, שהיא גם ליבתו של העם היהודי: ירושלים.

"אנחנו נכנסים לסוגיה מורכבת וקשה", אומר פרופ' פסיג. "כל מי שמתעלם ממאבק הזהות שמתחולל כאן, יגרום לכך שהמאבק רק יימשך יותר זמן ויגבה יותר קורבנות. שלוש הדתות טוענות לבעלות על האזור הזה. המאבק הנראה לעין הוא עם האסלאם, אבל אסור לשכוח שגם לנצרות יש תביעות על ירושלים. זה תהליך שאין שום סיכוי שלא ייגמר בפיצוץ".

ואחרי הפיצוץ הזה, מה יראו העיתונאי ונשיא מדינת ישראל כשיעמדו בתצפית מגדל דוד ויביטו לכיוון הר הבית?
"הם יראו מקום שמאחד את כל מי שרק אפשר. מי שירצה להיות מאוחד עם אחרים, יהיה שם. יעמדו שם גם כיפת הסלע, וגם בית המקדש".

אנחנו יושבים באוניברסיטת בר-אילן. בבניינים הסמוכים עוסקים במדע, ואילו מהחדר הזה יוצאות תחזיות שקצת קשה לקשר למדע טהור. איך עובדים המודלים שלך?
"בחקר העתיד יש ארבעה סוגי תחזיות. תחזית סבירה – כלומר לא מאה אחוז, אלא 70 אחוז ומעלה; תחזית אפשרית - שהיא כ-50 אחוז סבירות; תחזית פרועה – 30-20 אחוז; ותחזית רצויה. כל מה שדיברנו בשיחה הזו הוא בגדר התחזית הסבירה, ואני מעריך את התממשותה בקרוב ל-80 אחוזים. כמובן, דברים תמיד יכולים לעכב או להסיט את העתיד ממסלולו. לכן אנחנו צריכים לדאוג, להיות זהירים ולתכנן רחוק. קיים תהליך היסטורי אדיר שאנחנו לא רואים ולא מסוגלים להבין.

"אתן לך אנקדוטה מהעבר הקרוב שתמחיש את העניין. בשנת 1947 דוד בן-גוריון מזמין אליו למשרד את הסטטיסטיקאי פרופ' רוברטו בקי, שלימים יקים את הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. הוא אומר לו: שמע, אנחנו מכריזים על מדינה ומביאים עלייה, תעשה נא חישובים ואמור לי כמה אנשים יכולים לחיות בחבל הארץ הזה. פרופ' בקי חוזר אליו עם דו"ח ארוך ושורה תחתונה קצרה – בשנת 0002 יוכלו לחיות כאן מקסימום מיליון איש. הם לא דימו לעצמם כזו התפתחות, וגם לנו לפעמים קצת קשה לראות".

את הקטע האחרון במסעו עבר מארק טוויין ב-11 שעות של רכיבה, שהתפרשו על פני יומיים. כמה שנים אחר כך המסע התקצר לשמונה שעות. היום אנחנו מגיעים מירושלים ליפו בשעה. כמה זמן ייקח לעבור את המרחק הזה ב-2167?
"כמה דקות".

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg