ראשי » חדשות » צבא וביטחון

שלוש שנים ל'צוק איתן': חמאס מתעצם, אך יש ירידה משמעותית בניסיונות הפיגועים מעזה

במערכת הביטחון מעריכים שארגון הטרור עשוי ליזום עימות עם ישראל כ"פתרון" למצב הכלכלי העגום ברצועה

במערכת הביטחון מזהים כיום ירידה ניכרת בהיקף הטרור משטחי עזה, שלוש שנים מתום מבצע 'צוק איתן'. עם זה, בישראל רואים גם את ההתעצמות של חמאס, המכין את עצמו לקראת סיבוב אלים נוסף מול ישראל. ארגון הטרור ממשיך לחזק את כוחו באמצעות חפירת מנהרות, ניסויים בירי רקטות ושיפור הדיוק שלהן, וכן אימונים צבאיים נרחבים.

סיכומיו החודשיים של שב"כ מוצגים באתר האינטרנט הרשמי של הארגון, ומהם ניכרת ירידה משמעותית באירועי הטרור בגבול הרצועה. עם זאת, בצה"ל בחרו לא למסור נתונים דומים על פיגועים, על אף שורת פניות בשלושת השבועות האחרונים. לפי נתוני שב"כ לבדם, לפני מבצע 'צוק איתן' נורו בין החודשים פברואר ועד יולי 2014 170 רקטות ופצצות מרגמה מעזה לשטח ישראל. בחודש יולי, עד תחילת המבצע ב־7 ביולי, נורו 300 רקטות ופצצות מרגמה.
 
באותה תקופה נרשמו גם תשעה פיגועי ירי מנשק קל, שישה פיגועי מטען ושני פיגועים של ירי טילים נגד טנקים על כוחות צבא. לשם השוואה, בשנה האחרונה, מאז חודש אוגוסט ועד יוני נרשמו עשרה שיגורים של רקטות ופצצות מרגמה, וכן 11 פיגועי ירי ופיגוע מטען אחד. בחודשים נובמבר, דצמבר, ינואר, אפריל ומאי לא נרשמו פיגועים של ירי רקטות ופצצות מרגמה.

במערכת הביטחון אומרים כי שלוש השנים האחרונות, ובמיוחד השנה החולפת, הן השקטות ביותר שידעו בעוטף עזה. מספטמבר 2014 ועד יולי 2015, שנה לתום המבצע, נורו תשע רקטות ופצצות מרגמה לשטח ישראל. בנוסף נרשמו שני פיגועי ירי מנשק קל, שאחד מהם היה ירי צליפה. בשנה אחרי כן, מאוגוסט 2015 עד יולי 2016 נרשמו 54 שיגורים של רקטות ופצצות מרגמה, וכן אירעו 13 פיגועי ירי מנשק קל, ירי אחד של טיל נגד טנקים וחמישה פיגועי מטען.
 
חרף פעילות חמאס להתעצמות, בהערכות המודיעין בישראל נטען כי ארגון הטרור אינו מעורב בירי הרקטות לעבר ישראל, למעט ימי לחימה בחודש מאי 2016 בתגובה לפעילות ישראלית לאיתור מנהרות מעבר לגדר. בישראל סבורים כי הארגון רוצה להמשיך להשקיע את כוחו בהתעצמות ובאימונים, והוא אינו חפץ בעימות. עם זאת, ההערכה המרכזית היא שמצב כלכלי עגום בעזה עשוי להוביל למשבר שעשוי להידרדר לעימות צבאי. חמאס ממלא תפקיד של ריבון בשטחי רצועת עזה ואמור להתמודד גם עם סוגיות אזרחיות, כך שכשהשטח מבעבע תחת רגליו הוא עלול לבחור בהסלמה ביטחונית בניסיון לרצות את תושבי הרצועה.

בישראל מעוניינים כנראה להמשיך לראות את חמאס כבעל בית ברצועה, אך כגורם חלש ומורתע. משבר החשמל שמעסיק את עזה הוא בבחינת הידרדרות אזרחית שממעיטה מכוחו של הארגון. במערכת הביטחון יש מי שסבור כי מבצע ההסלמה שלקראת מבצע 'צוק איתן' אירעה בגלל אירועים אזרחיים. ואמנם, עיקר הדרישות הפלסטיניות בשיחות המשא ומתן לסיום המבצע בתיווך המצרים נגעו להקמת נמל אזרחי ולהגברת שעות הפעילות במעברים לעזה.
 
במערכת הביטחון חששו שחמאס יחזק את כוחו באמצעות מנגנון השיקום שהוקם ברצועת עזה לאחר המבצע בשיתוף האו"ם, ישראל והרשות הפלסטינית, שבמסגרתו מקבלים אזרחים וגופים רשמיים ציוד וחומרי בנייה. בישראל סבורים כי בזכות מערכת בקרה מתקדמת הם מצליחים לעקוב ביעילות אחר התנהלותו, ולוודא כי אינו נשלט בידי חמאס, אך אי אפשר להתחייב על כך בוודאות מוחלטת.

כיום ההערכה בישראל היא כי ארגון הטרור אינו מעוניין להשתלט על מנגנון השיקום, בעיקר משום שהוא מבין את מחיר ההפסד: אספקת החומרים תופסק, ואפשרות השיקום האזרחית תיפגע אנושות. במערכת הביטחון מנהלים מעקב רציף אחר כל בית שזכאי לקבל חומרי בנייה ואחר כל בעל מחסן שאמור לספק את החומרים. אמנם ברור שחומרי בנייה מגיעים גם לידי חמאס, אך ככל הנראה מדובר בזליגות בהיקף נמוך.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg