ראשי » חדשות » בארץ

רמז חדש לזיהוי עירם האבודה של שליחי ישו

מזה כ-40 שנה זוהה היישוב בית ציידא, מושבם של שלושה משליחי ישו, בפארק הירדן. ממצא מפתיע מהתקופה הרומית בצפון הכנרת מחזק את הטענה שדווקא שם שכנו היישוב, והעיר יוליאס הסמוכה

בחפירות בצפון הכנרת התגלו רמזים המחזקים את זיהוי האתר כמקום היישוב היהודי הקדום בית ציידא, שבו ישבו לפי הברית החדשה שלושה משליחיו הבכירים של ישו. בעונת החפירות הנוכחית התגלתה שכבה מהתקופה הרומית, ובה חרסים ומטבעות מהמאות הראשונה עד השלישית לספירה. ממצאים אלו מתאימים לעדויות ההיסטוריות על העיר הרומית יוליאס, שייסד המלך היהודי הורדוס פיליפוס, בנו של הורדוס הגדול, בקרבת בית ציידא.
 
היישוב בית ציידא נזכר בכמה מספרי הברית החדשה כמקום מושבם של לפחות שלושה משליחיו החשובים של ישו: פטרוס-בכיר השליחים, אנדראס ופיליפוס. בשל חשיבות המקום לעולם הנוצרי עסקו חוקרים רבים בזיהוי מקומו של היישוב. בארבעים השנים שעברו בעקבות חפירות ארכיאולוגיות נרחבות וממושכות, הוצע לזהות את בית ציידא בתל שנמצא בפארק הירדן. בתל נחשפו שני בתים מהמאה השנייה לפנה"ס ומהמאה הראשונה לספירה, אך לא היו כלל עדויות ליישוב גדול שיתאים ליוליאס וחידת זיהויו של האתר נותרה בעינה. הממצאים החדשים מחזקים את זיהוי היישוב דווקא באתר בית הבק, בשפך הירדן לכנרת.

עונת החפירות השנייה באתר בית הבק (אל עראג') שנמצא ליד גשר אריק, בשמורת הטבע "בטיחה", הסתיימה לאחרונה. את החפירה ערכו מכון כנרת לארכיאולוגיה גלילית, בניהולו של ד"ר מרדכי אביעם מהמחלקה ללימודי ארץ ישראל במכללה האקדמית כנרת, ופרופ' סטיב נוטלי, המנהל האקדמי של החפירה מהקולג' הנוצרי "נאיאק" בניו יורק.
 
השכבה מהתקופה הרומית נמצאה בעומק של שני מטרים מתחת לשכבה מהתקופה הביזנטית. לדברי הארכיאולוג ד"ר מרדכי אביעם, ממכון כנרת לארכיאולוגיה גלילית במכללה האקדמית כנרת, "לא רק ששכבה כזו לא הייתה מוכרת באתר, אלא שחוקרים טענו כי האתר התקיים רק בתקופה הביזנטית ולכן הוא לא יכול להיות מועמד לזיהוייה של בקעת בית ציידא – יוליאס ההיסטורית".

ממצא נוסף שהפתיע את החוקרים היה שרידי בית מרחץ רומי. אביעם הסביר כי "בית מרחץ בתקופה הרומית איננו מבנה נפוץ בכפרים, ועל כן יש בכך רמז חשוב לאפשרות כי מתחת לפני השטח משתרעים שרידיה של העיר האבודה יוליאס, עירם של שלושת שליחי ישו אשר לא זוהתה עד היום. מדובר בגילוי שיעורר עניין רב בקרב חוקרי הנצרות הקדומה, ההיסטוריונים של הברית החדשה וחוקרי ארץ ישראל בכלל והגליל היהודי בימי הבית השני בפרט".

לגילוי השכבה הרומית בחפירות יש השלכות גם על הטענות בדבר מפלס הכנרת ההיסטורי. "עדות נוספת בעלת חשיבות רבה שהתגלתה בחפירה, היא שהשכבה הרומית נמצאת בעומק של כ-212 מטרים מתחת לפני הים", הסביר אביעם. לדבריו, "בעבר טענו חוקרים כי מפלס הכנרת היה בתקופה זו כ-209 מטרים מתחת לפני הים ועל כן בית ציידא תימצא באתר שבפארק הירדן, כאשר בית הבק היה שלושה מטרים מתחת לפני הכנרת. הממצא בחפירה מעיד על כך שפני הכנרת היו כנראה נמוכים ממה שנטען עד כה".

אביעם הוסיף ופירט כי "במאה השלישית לספירה פסק היישוב במקום, אולי עקב הצפה גדולה של נהר הירדן שהיישוב מצוי בסמיכות לו, כפי שמציין גם יוסף בן מתתיהו, שמונה להיות מושל הגליל על ידי ממשלת המרד (המרד הגדול) בסוף שנת 66 לספירה. השכבות שמעל הקיר הרומי ובית המרחץ נותחו על ידי הגיאולוגים פרופ' נעם גרינבאום מאוניברסיטת חיפה וד"ר נתי ברגמן מהמעבדה לחקר הכנרת, והם אלו שהצביעו על כך שהמקום כוסה בסחף. עבודת המחקר שלהם על השכבות באתר תמשך גם בעונת החפירות הבאה".
   
לאחר שפני השטח באזור בית הבק התרוממו בשני מטרים לערך, נבנה בשטח זה מכלול בניינים בתקופה הביזנטית. כ-30 מטבעות התגלו תחת ריצוף הבתים, כמעט כולם מהמאה החמישית לספירה. מציאתן של עשרות קוביות פסיפס זכוכית מוזהבת בעונה שעברה ובעונה הנוכחית מעידה על כך שבמקום עמדה כנסייה חשובה ומפוארת. נוסע נוצרי מהמאה השמינית לספירה מציין כי בבית ציידא נמצאת הכנסייה לכבודם של פטרוס ואנדראס – שניים משליחיו של ישו. מכיוון שבאתר שבפארק הירדן אין כלל שרידים מהתקופה הביזנטית, נראה כי הממצא שהתגלה בחפירה בבית הבק מחזק את זיהוייה של בית ציידא-יוליאס.

ד"ר אביעם ציין כי "אחד הממצאים היפים מהשכבה הזו הוא מטבע כסף (דינר) מימי הקיסר נירון, מהשנה 65-66 לספירה. ממש באותם ימים, בסוף שנת 66  לספירה, הגיע לגליל יוסף בן מתתיהו שניהל קרב כנגד חיילים רומיים מצבאו של המלך אגריפס השני בסמוך לבית ציידא. בביצות שסביב העיר מעד סוסו והוא נפצע. לדבריו הוא הובל לכפר נחום הסמוכה אל הרופא לטיפול".
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg