התביעה הצבאית: מתנגדים לדחיית עונשו של אזריה
בתשובת התביעה לדרישתו של עו"ד שפטל, טענו הפרקליטים כי עדיין לא ניתן לקבוע כי פסק הדין הינו חלוט. לטענתם, על החייל היורה להיכנס מיד לכלא שכן "אינטרס מיידיות ריצוי העונש מוגבר בשל המשמעת עליה מושתתת המערכת הצבאית"
הפרקליטות הצבאית הגישה את תשובתה בנוגע לבקשתו של אלאור אזריה לדחות את תקופת ריצוי עונשו. לדבריהם, אין מקום לדחות את ריצוי העונש ולטענתם הרמטכ"ל גדי איזנקוט כלל אינו יכול לעסוק בבקשת המתקת עונשו.בתחילה עסקו בפרקליטות בעצם בקשת הבקשה על ידי עורך הדין יורם שפטל. "המבקש טוען כי מאחר שהודיע שהוא מוותר על הגשת בקשת רשות ערעור, פסק דיון הופך לחלוט במועד מוקדם יותר", כתבו וטענו כי אין לכך בסיס. "לעמדה זו אין כל אחיזה בדין או בפסיקה". לדבריהם, לא ניתן לותר על ערעור או אל בקשת רשות ערעור, ולכן, רק בסיום תקופה מוגדרת ניתנת סמכות לרמטכ"ל לקבל החלטה ביחס לבקשה להקלה בעונש.

אזריה עם הוריו בבית הדין הצבאי
צילום: אבשלום ששוני
"דחיית ביצוע העונש היא החריג לכלל", טענו בתביעה הצבאית והביאו כדוגמא קביעה של בית המשפט העליון שנאשם שנגזר דינו למאסר חייב להתחיל בריצוי העונש באופן מידי. "בכל הנוגע לחיילים, הרי שאינטרס מיידיות ריצוי העונש מוגבר. זאת בשל המשמעת עליה מושתתת המערכת הצבאית. חייל שביצע עבירה, לא כל שכן, מי שביצע מעשה חמור כמו המעשה בו הורשע המבקש על ידי שתי ערכאות, מן הדין שירצה את עונשו באופן מיידי".
בנוגע למועד ריצוי העונש ובקשת ההקלה בעונש, קבעו בתביעה הצבאית כי "לא מדובר בזכותו של חייל אלא בהקלה שעשויה להינתן לפנים משורת הדין, ולא על ידי הערכאה השיפוטית". לדבריהם, "לא אחת מוגשות הבקשות על ידי כלואים בבתי הדין הצבאיים", ולכן, "אין הצדקה שעניינו של המבקש יהיה שונה מעניינם של אחרים, אשר מתחילים בריצוי עונשים ורק לאחר מכן נדונה בקשתם להקלה".

התובע הצבאי במשפט אזריה, נדב ויסמן
צילום: תומר אפלבאום
"בית המשפט העליון קבע זה מכבר כי אין בהגשת בקשה להקל בעונשו של נאשם לנשיא המדינה כדי לעכב ביצועו של עונש", קבעו וטענו כי סמכותו של הרמטכ"ל להקל בעונשו של חייל שהורשע דומה באופיה לסמכות הנשיא. "על כן, בהיקש מסמכותו של נשיא המדינה – אין עילה לדחיית ריצוי עונשו של המבקש בהקשרנו".
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg