צה"ל חושף: כך מחדש חמאס את מערך המנהרות ברצועה
למרות שבמערכת הביטחון מעריכים כי חמאס מורתע ואינו רוצה בעימות עם ישראל, ארגון הטרור מוסיף ומתעצם כאשר במקביל בצד הישראלי הולך ונבנה קיר המגן נגד המנהרות בגבול הרצועה
במהלך שלוש השנים מאז סיום מבצע 'צוק איתן' עמדה מערכת הביטחון בפני אתגר מול רצועת עזה. באופן כללי ניתן לומר שנשמר שקט יחסי ברצועה, זאת על אף אירועים כמו המתיחות סביב הר הבית והחלטת הרשות הפלסטינית לקצץ באספקת החשמל לעזה, שהיו עלולים להוביל למשבר והסלמה ביטחונית. השקט הזה גם מלמד כי ארגון הטרור חמאס אינו רוצה בעימות מול ישראל ואולי אף מורתע.הערכות המצב בישראל מניחות כי חמאס מורתע מאז המבצע ומונע הדרדרות ביטחונית בעזה. חמאס עסוק בשלוש השנים האחרונות בעיקר בעצמו, ובעת האחרונה הגבירו אנשיו את הניסיונות לחדש את הקשרים מול המצרים, במטרה למצוא בעל ברית יציב באזור שייתן לו גב.
במקביל להערכות הללו, מבינים בישראל כי המצב עודנו נפיץ, ובכל רגע הוא יכול להשתנות. מאז חג הפסח האחרון נורו לשטח ישראל ארבע רקטות, כולן בידי 'ארגונים סוררים', וביום שלישי בערב נורתה רקטה נוספת, גם היא מאותו בית ייצור - ארגון שעסוק בלחימה בחמאס, ורקטה מייצור עצמי. חמאס פעל לעצור את היורים, ובישראל הגיבו בתקיפה מן האוויר.
"יש הרתעה וחמאס עושה הכל כדי למנוע הסלמה, אך עוסק במקביל בהתעצמות והכנות למערכה הבאה" אמר אתמול אלוף אייל זמיר, מפקד פיקוד הדרום, בתדרוך לכתבים. "אנחנו יודעים שהערכת המצב יכולה להשתנות בכל דקה ומבינים שהגזרה הזו נפיצה ולא נמצאת תמיד רק בשליטת שני הצדדים", הסביר.
בין שלל הפעולות של ארגון הטרור השולט ברצועה ניכרת גם הפעילות במרחב האזרחי, בסביבת בתים בהם מתגוררים אזרחים. האלוף זמיר חשף טפח מן הפעילות, והציג לדוגמה שני מבנים מאוכלסים בצפון רצועת עזה מהם יוצאים פירים למנהרות - הראשון במבנה אשר נבנה בשנתיים האחרונות, בן 6 קומות עם חניון מכוניות תחתיו.
המבנה השני הוא ביתו של פעיל חמאס, אשר מתגורר עם אביו ואחיו, ותחת ביתו ישנו פיר כניסה למנהרה של חמאס המגיעה למסגד הסמוך. שתי החשיפות הללו מלמדות שוב כי חמאס ממשיך לעשות שימוש באוכלוסייה אזרחית ויודע כי ככה יוכל להקשות על צה"ל בפעולה נגד אותן תשתיות, מחשש לפגיעה בבלתי מעורבים.
"חמאס נערך בתוך המרחב האזרחי, ומשתמש באוכלוסייה ובשטח הבנוי", הוסיף אלוף הפיקוד. "ההבנה בצד השני היא שזה יגביל אותנו וישרת את חמאס אם נפגע באוכלוסייה, ואנחנו נערכים כדי לשדרג את היכולות שלנו". לדבריו, ישנו מאמץ לשיפור המוכנות למלחמה בחשיפת תשתיות כאלו של חמאס ושדרוג יכולות צה"ל בשטח.
"כל מי שנמצא בבתים האלו מסכן את עצמו, ובזמן חירום זה חלק מבנק המטרות שלנו. תשתית התת קרקע תותקף בשיטות שונות ומי שנמצא באזור תשתית כזו, מסכן את עצמו ואת משפחתו. המטרות האלו הן מטרות צבאיות לגיטימיות", אמר זמיר.
בפיקוד דרום מדברים על מאמץ מודיעיני גדול ומוצלח כחלק ממהכנה ליום פקודה. "אנחנו מכינים את תכנית הפעולה ליום שנדרש להפעיל אותה. אני לא נכנס לפרטים מתי ואיך נתקוף, אבל אם חמאס חושב שהוא יקבל חסינות הוא טועה".
במקביל לפעילות חמאס המואצת ומנגד הפעילות הישראלית למנוע הצלחות מארגון הטרור, קיר המגן שנבנה מול רצועת עזה ואמור להגן מפני מנהרות צובר תאוצה. מדובר בפרויקט גדול ומשמעותי בכל קנה מידה ובעלות של שלושה מיליארד שקלים, שאמור להיות מושלם בשנתיים הקרובות.
המכשול החדש שמוקם אמור להתמודד עם איומי חמאס מעל הקרקע ומתחתיה. הגדר העילית היא גדר 'שעון חול' בגובה 6 מטרים, בדומה לזו שיש בגבול ישראל-מצרים וזו שמוקמת בגבול לבנון. בנוסף לכך כוללת הקמת המכשול גם אמצעי תקשוב ותצפית וחמ"ל שיידע לאסוף אליו את כלל המידע.
המכשול התת קרקעי שמוקם הוא קיר בטון של ממש עם יכולות גילוי והתרעה ומטרתו לפגוע גם במנהרות שכבר קיימות. מכונת קידוח גרמנית שפועלת בשטח באמצעות גלגל שיניים מרסקת לעומק עשרות מטרים כל מה שהיא פוגשת בדרך, כולל מנהרות שנחפרו, אותם אמור למנוע הקיר שיוקם בעתיד.
בחמאס מזהים את מה שקורה על הגדר, ובכלי התקשורת הפלסטינים מסוקרת לא אחת פעילות הכלים הכבדים ועשרות הפועלים שמוצבים במקום - כולם אגב ישראלים או זרים ממדינות דוגמת ספרד, מולדובה, או ברזיל. בפיקוד דרום הגבירו את האבטחה באזור וכוחות גדולים יותר מוקצים מדי תקופה לאזור כדי להבטיח את ביטחון העובדים במקום שנמצאים בסמוך מאוד לגדר.
המכשול שמוקם נמצא כולו בשטח ישראל, סמוך לציר התנועה עליו מבצעים כוחות הצבא סיורים שגרתיים, ובמערכת הביטחון סבורים כי מדובר בפתרון הטוב ביותר שניתן היה להביא, כאשר מנגד ברור כי במידה והוא יצלח אזי יאבד חמאס את המאמץ המרכזי שלו - הפעילות התת קרקעית.
"אנחנו עושים מעשה ולא נשארים אדישים, הבאנו פתרון לאיום", הסביר זמיר במהלך התדרוך. "אני חושב שההרתעה קיימת והצד השני יידרש לקבל החלטות ולעשות הערכת מצב. אנחנו עוקבים אחריו ואם יבחר לצאת למלחמה זו סיבה ראויה מבחינתנו להשיב מלחמה. הקיר ייבנה בכל מצב, ואת המסר הזה חשוב שחמאס ידע. אם מישהו ירצה לצאת על זה למלחמה זה לא יעצור אותנו".
הקמת המכשול נערכת במשמרות מסביב לשעון, שישה ימים בשבוע והמכשול כולו, אשר עלותו מוערכת ב-42 מיליון שקלים לקילומטר, אמור לעמוד כאמור בשנתיים הקרובות. לאחר החפירה הראשונית שמבצעת המכונה הגרמנית, מוזרם לעומק האדמה בטון נוזלי ובו מינרל אשר מטרתו לייצב את החול שלא יקרוס אחרי החפירה.
במידה וישנה מנהרה שמאתרת המכונה, אותו בטון נוזלי אמור לזרום פנימה ובעצם לשבש אותה ואולי אף לחסום אותה. שישה מפעלי בטון הוקמו לאורך הרצועה כדי לאפשר את פעילות הקמת המכשול וכדי לחסוך בעלויות הגבוהות ממילא.
אחרי הזרמת הבטון הנוזלי ישנה גם יציקת בטון שהיא למעשה הקיר המגן ועליו החיישנים שמוכנס בעומק האדמה. מתוך 65 ק"מ של גדר, ישנם אזורים שכבר הסתיימה בהם העבודה ונבדקו בהם האינדיקציות שאמורות להצביע על קיום מנהרה. בימים אלו ישנם עשרה מוקדי עבודה בשטח, ואחרי חגי תשרי יעבדו בו זמנית 40 צוותים, בסדר גודל של אלף אנשים.
המכשול אמנם נראה מרשים ואמור לעשות את העבודה אבל ההיסטוריה מלמדת כי גם את המכשולים הטובים והמתקדמים ביותר הצליחו לעבור. לכן כדי לנסות ולמנוע את הצלחת הצד השני, הוקמו מספר 'צוותים אדומים' שאתגרו את מפתחי הרעיון כדי שהפתרון יהיה מושלם ככל שניתן. במידה ובעתיד תמצא טכנולוגיה טובה ומתקדמת יותר מזו הקיימת כיום במכשול ניתן יהיה להחליף בין השניים, כאשר האינדיקציה שאמורה להינתן בעתיד מקיר הבטון היא נקודתית מאוד ותוכל למקד את הפעילות לאיתור החפירה.
בעוד שנתיים יוכלו בעוטף עזה לנשום לרווחה, ולהיות רגועים קצת יותר. מאזור הגדר ועד העיר שדרות למשל מפרידים 750 מטרים בלבד, ומערכת הביטחון לא יכולה להרשות לעצמה שלא להקים את מכשול ההגנה הזה, למרות עלותו הגבוהה. עתה נותר לקוות כי אכן נמצא הפתרון אשר יוכל לתת מענה ביטחוני טוב וראוי לתושבים.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם