ההיסטוריה חוזרת: כך הוביל קלינטון את העולם לכאוס הגרעיני בצ.קוריאה
ניסיון העבר העגום מלמד אותנו שכל ניסיון לפיוס מול כוחות הרשע יגמר בסוף בעימות גדול. ביל קלינטון הכריז לפני 23 שנים על פירוקה של פיונגיאנג מגרעין ועל עולם בטוח, ובכך רק הטמין את הזרעים למשבר הנוכחי שפתרונו האלים נראה בלתי נמנע
ב-21 לאוקטובר 1994 התייצב נשיא ארצות הברית ביל קלינטון מול מצלמות הטלוויזיה בוושינגטון כדי למסור לציבור האמריקאי הודעה על הסכם הגרעין החדש שנחתם עם צפון קוריאה. "זאת עסקה טובה לארצות הברית", אמר קלינטון. "צפון קוריאה תקפיא ותפרק את תכנית הגרעין שלה. דרום קוריאה ושאר בעלות הברית שלנו יהיו מוגנות טוב יותר. העולם כולו יהיה בטוח יותר בזכות פחות נשק גרעיני".ביל קלינטון על הסכם הגרעין עם צפון קוריאה
ביל קלינטון היה בטוח אז, לפני שני עשורים, שהוא הציל את העולם מצפון קוריאה גרעינית. אמנם כיום - כאשר מדי שעה מופיעות כותרות מאיימות על מלחמה אטומית קרבה - הצהרתו של קלינטון נראית מגוחכת מתמיד, אך ניתן גם ללמוד ממנה לא מעט על הדרך בה יש להתנהל במצבים מסוג זה.
בראשית שנות התשעים עמד הנשיא קלינטון במצב די דומה למצבו של טראמפ כיום. צפון קוריאה שאפה אז, תחת הנהגתו של קים ג'ונג-איל, אביו של השליט הנוכחי קים ג'ונג-און, להשיג נשק גרעיני וגרמה לדאגה רבה הן בקרב שכנותיה והן בבית הלבן. גם אז נוצר משבר מדיני חריף בין ארצות הברית לפיונגיאנג, אך ביל קלינטון בחר לבסוף בפתרון הדיפלומטי על פני שימוש בכוח צבאי.

קים ג'ונג איל ובנו קים ג'ונג און
צילום: AP
בתחילה גם קלינטון שקל את האפשרות לתת את הפקודה לתקוף. "הייתי נחוש למנוע מצפון קוריאה לפתח ארסנל נשק גרעיני, אפילו בסיכון של מלחמה", כתב קלינטון בזיכרונותיו. אך על פי קלינטון, הוא החליט לשנות את דעתו לאחר שקיבל מיועציו הצבאיים "הערכה על האבדות העצומות לשני הצדדים במקרה שתפרוץ מלחמה".
באותה תקופה, טרם הפיכתה של צפון קוריאה למעצמה גרעינית, מספר הקורבנות במקרה של עימות בחצי האי הקוריאני הוערך במאות אלפים. וכך במקום מלחמה, קלינטון בחר בחתימה על מה שכונה אז "הסכם המסגרת", אשר הבטיח לקים סיוע של מיליארדי דולרים בתמורה להקפאת התכנית הגרעינית, שלאחריה יצא קלינטון באותו נאום מפורסם.
"עולם בטוח יותר" או "אש וזעם"?
אך כפי שאנו יודעים כיום, צפון קוריאה לא ניגשה למשא ומתן עם קלינטון בתום לב, ולמעשה הצליחה בעזרת הכספים שקיבלה בהסכם לגרום לארצות הברית לממן את תוכנית הגרעין שלה. לאורך כל שנות התשעים עבדו בפיונגיאנג במרץ על העשרת אורניום שישמש בפצצת אטום, ואכן קים ביצע את הניסוי הגרעיני הראשון שלו כעשר שנים לאחר חתימת ההסכם, ובנו המשיך מאז להתקדם בבטחה - תחת הנשיאים בוש ואובמה - לעבר הפיכת המדינה למעצמה גרעינית חמושה היטב ולמשבר בפניו העולם ניצב כיום.

ינסויים ושיגורים שביצעה צפון קוריאה
למעשה, בראשית השבוע התפרסמו בתקשורת האמריקאית דו"חות מודיעין המראים כי פיונגיאנג נמצאת בשלב מתקדם הרבה יותר ממה שהעריכו המומחים בעבר, וכיום מחזיקה ברשותה הן טילים ארוכי טווח בעלי יכולת לפגוע במטרות אמריקאיות והן ראשי נפץ גרעיניים המסוגלים להיות מורכבים על הטילים האלו.
"לא כדאי לצפון קוריאה לאיים על ארצות הברית", הכריז השבוע הנשיא טראמפ מול עיתונאים בבית הלבן, "הם יפגשו אש וזעם שהעולם אף לא ראה". ייתכן כי אומדן הקורבנות במשבר הקוריאני לפני עשרים שנה היה אכן גבוה, אך נראה שעימות בין המעצמות כעת יעלה במחיר גבוה הרבה יותר.

דונלד טראמפ
צילום: AFP
חשוב מאוד שגם כיום, בין ציוץ מאיים לעוד ניסוי גרעיני, נזכור את הנאום ההוא של ביל קלינטון שהבטיח "עולם בטוח יותר". עלינו ללמוד מכך לקח חשוב שיכול להיות רלוונטי גם עבור מדינות אחרות - ניסיונות לפיוס של כוחות הרשע עשויים אולי למנוע מלחמה בטווח הקרוב, אך יובילו בדרך כלל לתוצאה הבלתי נמנעת של עימות גדול הרבה יותר בטווח הרחוק. ראינו זאת בהסכם מינכן מול היטלר ב-1938, בהסכם הגרעין עם איראן וכמובן במשבר הנוכחי באסיה. יתכן כי דווקא "האש והזעם" הם הפתרון שיוביל לעולם בטוח באמת.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg