ראשי » חדשות » פוליטי מדיני

המנהל האזרחי ישודרג: יותר עובדים, פחות זיקה לצה"ל

בעידן אוסלו ניתנה הנחיה לקיצוץ דרמטי בכוח האדם במנהל, לקראת נסיגה אפשרית, אך התמעטות הסיכויים לפתרון מדיני והגידול הרב באוכלוסיית המתיישבים ביו"ש הולידו את הצורך בטלטלה ארגונית בגוף שמנהל את החיים האזרחיים בשטחי C

מערכת הביטחון גיבשה תוכנית רחבת היקף לשדרוג המנהל האזרחי ביהודה ושומרון. בלב התוכנית, שהועלתה לאחרונה על הכתב, הכפלה של כוח האדם במִנהל וביטול מעמדו הסטטוטורי כיחידה צבאית. התוכנית הוכנה במשרדו של ראש המנהל האזרחי, תת־אלוף אחוות בן־חור, על פי הנחייה של מתאם פעולות הממשלה בשטחים אלוף יואב (פולי) מרדכי. מחרתיים היא תידון בלשכת מנכ"ל משרד הביטחון, אודי אדם.

אלוף פולי מרדכי שימש ראש המנהל בעשור שעבר וכבר אז זיהה פער משמעותי בין השירותים שהמנהל נדרש לתת לבין מצבת כוח האדם והכלים העומדים לרשותו. גם המצוקות שאליהן נחשף בפגישות השוטפות עם ראשי ההתיישבות חיזקו אצלו את התובנה שיש לשדרג את המנהל.

 

בתוכנית מוסבר כי הקושי החמור של המנהל לספק שירותים לשתי האוכלוסיות נובע ממצוקה חריפה בכוח אדם ובתקנים. כתוצאה מכך, תחומי פעילות רבים ביהודה ושומרון מוזנחים מאוד. בין השאר הדבר מתבטא בבעיות קשות באספקת המים לשתי האוכלוסיות; עצירת מיזמים, אי בניית תשתיות והיעדר תכנון עתידי של תשתיות; מערכת כבישים שאינה עומדת בעומס; שינוע גז טבעי לאזורי התעשיה והיעדר תכנון לכך; פיגור חמור בטיפול בפסולת ובשפכים; קריסת המערכת למתן היתרי שימוש בקרקעות (שלושה היתרים למול 105 בקשות בשנה), ועוד.

זאת ועוד, קצין מטה אחד ויחיד מופקד על עשרות אתרים ארכיאולוגיים ושמורות טבע; פקח בודד ממונה על הטיפול בשודדי עתיקות; יש שעות פתיחה ספורות בלבד בשבוע של שירותי משרד לתושבים; נגרמים עיכובים ממושכים בשחרור סחורה מיובאת; פערי כיסוי סלולריים במרחב ומצוקות נוספות.

לפני כ־25 שנה עבדו במנהל האזרחי 450 איש ששירתו אוכלוסייה בת מיליון פלסטינים וכמאה אלף ישראלים.

בגלל מצוקת כוח האדם - בעיות קשות באספקת המים

 

בעקבות הסכמי אוסלו החליטה הממשלה לפעול באופן הדרגתי לסגירת המנהל האזרחי, מתוך הנחה שלא יהיה בו צורך ובין השאר סוכם שלא יובאו מחליפים לעובדים שיפרשו. כתוצאה ממדיניות זו הדלדלה מצבת כוח האדם, ובמנהל מועסקים כיום רק כ־200 עובדים, אשר אמורים לתת מענה לצרכים גדולים פי כמה. האוכלוסייה הפלסטינית הכפילה את עצמה ומספר התושבים היהודים צמח פי ארבעה, ל־450 אלף.

משימה כבדה נוספת שהוטלה על הארגון במרוצת השנים, על אף המחסור המתגבר בכוח אדם, היא ניהול מרחבי התפר סביב גדר ההפרדה ומתן אלפי היתרי כניסה לישראל לפועלים פלסטינים. עובדי המנהל, המתמעטים והולכים, נאלצים להפעיל בו זמנית שלושה ממשקי רשת מחשב לניהול המידע: אינטרנט אזרחי רגיל, מערכת מרכב"ה של הממשלה ורשת האינטרנט הסגורה של צה"ל. הדבר מסרבל מאוד את העבודה השוטפת ואינו מאפשר לתת מענה אינטרנטי למיליוני האנשים הזקוקים לשירותיו. כתוצאה ממורכבות זו, רבים מחומרי העבודה של המנהל עדיין נשמרים בקלסרים ולא במחשב. 

 

במבוא לתוכנית החדשה מודגש כי הצורך להרחיב ולעדכן את עבודת המנהל נובע מסיבות מקצועיות בלבד. הנחת היסוד שלה אומרת שהאוכלוסייה הערבית והאוכלוסייה היהודית יישארו באזורי יהודה ושומרון בעתיד הנראה לעין, ועל כן יש להיערך לספק לשתיהן שירותים ראויים, כמו כבישים משותפים. מגבשי התוכנית מאמינים שמתן מענה ראוי לצורכי האוכלוסיות הוא אמצעי לשימורו של מצב ביטחוני רגוע. עם זה, במקרה שתחול בכל זאת התפתחות מדינית לא צפויה, מערך התשתיות שיפותח במנהל יוכל לשמש את הארגון שיבוא במקומו, אם יהיה כזה.

על פי התוכנית בשלוש השנים הקרובות תוכפל באופן הדרגתי מצבת כוח האדם במנהל האזרחי מ־200 עובדים כיום ל־400 עובדי מדינה שישרתו את האוכלוסייה הישראלית ועוד 130 עובדים שישרתו את האוכלוסייה הפלסטינית. המנהל האזרחי עצמו יקלוט את העובדים, ולא כמוקבל היום – דרך נציבות שירות המדינה.

פרק נרחב בתוכנית עוסק בשדרוג המענה לתושבים של שתי האוכלוסיות כגון בניית מערך אינטרנטי למתן שירותים, הרחבת ועדות התכנון והבינוי, הגדלה ניכרת של שעות פתיחת המשרדים לקהל, עיבוי מערך הפקחים בתחומים השונים והרחבה של צוותי העבודה בכל תחומי החיים האזרחיים. ההערכה היא שיישום מלא של התוכנית יעלה כמאה מיליון שקלים בכל אחת משלוש השנים הבאות.

 

התוכנית כבר הוצגה לשר הביטחון אביגדור ליברמן ולסגנו אלי בן דהן הממונה על המנהל האזרחי, אך כדי לאשר אותה יידרשו החלטת ממשלה ומקור תקציבי ממשרד האוצר. במשרדו של בן דהן, שתומך בתוכנית, בוחנים רעיונות נוספים שיהפכו ככל האפשר את המנהל לגוף אזרחי ולא צבאי. כך למשל, מציע סגן השר להעביר את הסמכויות המשפטיות הנוגעות ליהודה ושומרון ליועץ המשפטי של משרד הביטחון, שהוא אזרח, ולא להשאירן עוד בידי משפטנים חובשי מדים שמעולם לא עסקו בעניינים אזרחיים. אפשרות אחרת, אם כי מרחיקת לכת, היא העברת כל הטיפול באוכלוסייה הישראלית ביו"ש וצרכיה למשרדי הממשלה, כפי שכבר נעשה למשל בתחום החינוך. בישיבות שערך בן דהן עם משרד האוצר בסוגיה הוא כבר ביקש את הגדלת התקנים והגדיר את המצב הנוכחי כ"מטורף ולא נורמלי".

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg