שיתוף הפעולה בין צפון קוריאה לאוקראינה יוביל לאסון
עוד לפני הפרסום ב"ניו יורק טיימס" על כך שפיונגיאנג רכשה מנועי טילים בשוק השחור באוקראינה, היו לכך סימנים בשטח. בקייב העניין נתפס כניסיון של הביון הרוסי לתקוע טריז בינם לבין ארה"ב
הפרסום היום (ב') ב"ניו-יורק טיימס", לפיו הצלחת ניסויי הטילים שביצעה צפון קוריאה, התאפשרה רק לאחר שפיונגיאנג רכשה בשוק השחור מנועי טילים מתקדמים ממפעל יוז'מאש במזרח אוקראינה, מייצר יותר שאלות מאשר תשובות.על פי הניו יורק טיימס הפרסום מבוסס על מחקר ממקורות גלויים של מייק אלמן, מומחה לטילים במכון הבינלאומי למחקרים אסטרטגיים, העוקב אחר תכנית הטילים הצפון קוריאנית. בנוסף על ניתוח של תמונות משני ניסויי הטילים שערכה צפון קוריאה בחודש שעבר. על פי הניתוח מקור ייצור הטילים הנו מפעל הטילים "יוז'מאש" בדנייפרופטרובסק במזרח אוקראינה, אשר ייצר טילים בליסטיים בין יבשתיים בתקופת ברה"מ.

התאפשר בזכות מנוע מאוקראינה. שיגור הטיל הבין יבשתי בצפון קוריאה.
צילום: Getty Images
המפעל, המאוד מתקדם מדעית וטכנולוגית המשיך לעבוד גם אחרי שאוקראינה הפכה למדינה עצמאית. הוא עובד בשת"פ עם גופים בינלאומיים. ביניהם גם פרויקט ישראלי-צרפתי המכונה "ונוס", שהוא חלק מתכנית הלווין האירופית "קופרניקוס". עם זאת, בשנתיים האחרונות, מאז פרוץ מלחמת רוסיה-אוקראינה, יצאו הרוסים מחלקם במפעל שנקלע מאז לקשיים כלכליים. בחודשים האחרונים אף נפוצו שמועות על סגירתו.
השאלה העיקרית שתצטרך להיבדק כעת היא האם מפעל יוז'מאש הוא אכן מקור מנועי הטילים החדשים של פיונגיאנג. אם כך, האם סכנת פשיטת הרגל של המפעל הייתה התמריץ למכירת המנועים בשוק השחור. בנוסף גם יצטרכו לבדוק מי היו הגופים המעורבים, גופים פרטיים, מדינתיים או שילוב של השניים.

קים ג'ון און בוחן את הטיל הבין יבשתי לפני השיגור.
צילום: AP
אולם ידיעה קטנה, שהתפרסמה בראשית יולי בסוכנות הידיעות "אינטרפקס אוקראינה", רומזת לכך, שאולי מדובר במשהו עוד הרבה יותר מורכב. ב-6 ביולי פרסמה הנהלת מפעל יוז'מאש, ביוזמתה, הודעה לפיה אין היא "מעורבת בצורה כלשהי בתוכנית תחזוקה דו-שנתית של טילים בין-יבשתיים שאינם חלק מ'פוטנציאל הגרעין הרוסי'".
יתרה מזו, התברר כי ההכחשה של הנהלת יוז'מאש באה בעקבות כתבה בטלוויזיה האוקראינית, בה הופיע מומחה צבאי עלום שם. הוא טען כי במסגרת אותה תוכנית תחזוקה העביר המפעל חודש לפני כן 14 טילים בין-יבשתיים מסוג TOPOL-M לרוסיה. לטענת המפעל, מאז הכרזת העצמאות של אוקראינה הפסיק המפעל לייצר טילים אלו וגם אין למפעל טילים במלאי.
ההצהרה של המפעל מלפני יותר מחודש, רומזת בבירור כי מה שהתפרסם בתחקיר ה"ניו יורק טיימס" כמידע חדש, רוחש בעצם כבר חודש וחצי מתחת לפני השטח. לא מן הנמנע כי זה הבסיס להתבטאותו המעורפלת של מזכיר המדינה רקס טילרסון לגבי רוסיה וסין כ"ספקיות של צפון קוריאה", וכי הכוונה אינה רק לסחר הכללי שבין פיונגיאנג לבין שתי המעצמות.

''רוסיה וסין ספקיות של צפון קוריאה''. רקס טילרסון.
צילום: EPA
בכל מקרה, המסקנה היא שמדובר בכישלון מהדהד של הפיקוח הבינלאומי על תכנית העיצומים בנוגע לצפון קוריאה. לחוקרים שתוהים כמה מנועים יש עוד לצפון קוריאנים, המספר 14 בו נקטה הנהלת יוז'מאש בהודעתה הוא ככל הנקרה נקודת פתיחה לא רעה. הגם שאם יש לכך בסיס מדובר בחדשות רעות בהחלט.
וישנו מימד נוסף הנוגע למשוואת היחסים בין רוסיה, אוקראינה והמערב. באוקראינה נתפס הפרסום כחלק ממבצע מודיעיני של שירות הביון הרוסי, שנועד לתקוע טריז בין אוקראינה לבין ארה"ב. כמו גם לזרוע ספק לגבי שיתוף הפעולה עם פטרו פורושנקו, הנשיא הפרו-מערבי של אוקראינה. בין אם בשאלה האם היה מעורב בעצמו או ידע על עסקת הטילים, או להצביע על כך שהוא אינו שולט בנעשה מתחת לאפו.

ניסיון לזרוע ספק לגבי שיתוף הפעולה שלו עם ארצות הברית. נשיא אוקראינה פטרו פרושנקו.
צילום: AFP
אם כך המסר העולה הוא כי ההשלכות של המלחמה באוקראינה, מגיעות הרחק מעבר לגבולותיה. בנוסף המשמעויות הגלובליות עלולות להיות הרות אסון. דבר שרק שת"פ רוסי-אמריקאי יכול לעצור. אם יש יסוד להשערות אלו, שכאמור מגיעות מאוקראינה, הרי שמדובר במסר רוסי מתוחכם ורב עוצמה למערב. מסר חזק לא פחות מההתערבות הרוסית בקמפיין הבחירות לנשיאות בארה"ב.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg