הפלסטינים אחוזי אימה: "מאבדים קולות אפריקאיים לישראל"

פעילים וארגונים פרו-פלסטיניים יצאו בקמפיין שנועד להניא מדינות אפריקאיות מלהשתתף במפגש פסגה ישראלי-אפריקאי ראשון מסוגו, שיתקיים באוקטובר הקרוב. "אובדן תמיכת המדינות עלול להוביל לדומיננטיות של הנרטיב הישראלי באו"ם"

אריאל כהנא ופלורית שויחט | 15/8/2017 21:15
תגיות: מדיני, יחסי חוץ, יחסי אפריקה-ישראל,הסכסוך הישראלי-פלסטיני
קבוצה של פעילים פלסטינים, אקדמאים וארגונים חברתיים, פתחו בקמפיין שנועד להרתיע מדינות אפריקאיות מלהשתתף במפגש פסגה ישראלי-אפריקאי שצפוי להתקיים בטוגו ב-23 אוקטובר, כך פרסם היום (ג') אתר אל-ג'זירה הקטארי.

מספר מדינות אפריקאיות, בהן דרום אפריקה, מרוקו, אלג'יריה, תוניסיה ומאוריטניה, כבר הודיעו שיחרימו את הפסגה, בה ייוועד ראש הממשלה בנימין נתניהו עם מנהיגים מלמעלה מעשרים מדינות באזור. מטרת הפסגה הראשונה מסוגה, היא לחדש יחסים דיפלומטיים וכלכליים בין המדינות. בין היתר, המנהיגים ידונו בדרכים להגברת שיתוף הפעולה בתחומי הטכנולוגיה, הפיתוח והביטחון.
צילום: קובי גדעון/לע''מ
ראש הממשלה באוגנדה, 2016 צילום: קובי גדעון/לע''מ

במכתב שהופנה לממשלות אפריקה ולשגרירויותיהן, הארגון 'הוועידה העממית למען הפלסטינים בחו"ל' קרא להחרים את האירוע. לטענתו, מדובר ב"כינון יחסים עם מדינת אפרטהייד" וב"התנערות ממעשי ישראל נגד העם הפלסטיני הכבוש", המהווים הפרה של אמנות שונות של האו"ם.

"מדינות אפריקאיות, אשר נלחמו בקולוניאליזם במשך עשרות שנים והשתחררו ממנו לאחר שחוו סבל רב, לא צריכות לקשור את עצמן לפרויקט הקולוניאלי היחידי, הממושך והאכזרי ביותר בעולם כיום", נכתב במכתב של הארגון. "בשם הצדק והחופש ובשם המורשת האפריקאית של המאבק הארוך לחירות, אנחנו מבקשים ממדינתכם להתנער ממשטר האפרטהייד הישראלי".

הארגון 'הוועידה העממית למען הפלסטינים בחו"ל' מייצג את הפזורה הפלסטינית, ועובד בשיתוף עם ארגונים חברתיים וארגונים לא ממשלתיים כדי ליצר לחץ על ממשלות שהודיעו כבר שישלחו את נציגיהן.
צילום: AFP
חרם נגד ישראל בוולוורת, דרום-אפריקה צילום: AFP
צילום: קובי גדעון/לע''מ
ראש הממשלה במפגש עם מנהיגי מדינות אפריקה, 2016 צילום: קובי גדעון/לע''מ

יושב ראש הארגון, סלמאן אבו סיטה, אמר לאל-ג'זירה כי התוצאה העיקרית של חידוש היחסים בין ישראל לאפריקה היא איבוד "הרוב המוצק" בעצרת הכללית של האו"ם, שמצביע לטובת סיום הכיבוש הישראלי.

באופן מסורתי, המדינות האפריקאיות נהגו לתמוך בפלסטינים בהצבעתם בנושאים כמו זכות השיבה, פירוק חומת הביטחון והתנגדות להתנחלויות. בסך הכל מתוך 193 חברות באו"ם, 54 מהן מדינות אפריקאיות. "אם נאבד את הקולות האפריקאיים, זה יהיה מאוד מסוכן", הסביר אבו סיטה.

ייתכן כי ישראל אף תוכל להגיע למעמד משקיפה באיחוד האפריקאי. ירושלים מנסה כבר שנים רבות לשוב למעמד המשקיפה, בעיקר משום שבאופן פרדוקסלי הרשות הפלסטינית נהנית מהתואר.

מוסטפא ברגותי, לשעבר שר ההסברה הפלסטיני ומזכ"ל תנועת היוזמה הלאומית הפלסטינית, אמר לאל-ג'זירה בראיון מרמאללה כי ישראל מנצלת את יכולותיה הטכנולוגיות והצבאיות כדי לקיים את הפסגה. "התחלנו לראות מגמות משתנות באו"ם בעניין הפלסטיני", הוא ציין. "אובדן התמיכה עלול להוביל לדומיננטיות של הנרטיב הישראלי בסוגיה הפלסטינית ועל המצב היום".

ראש הממשלה נתניהו נפגש עם נשיא סנגל, מאקי סאל (צילום: לע"מ)
קטעים נוספים


חוזרים לאפריקה אחרי כשלושה עשורים

גם החודש ניתן היה לראות כי המדיניות הישראלית נוחלת הצלחה בזירה האפריקאית. כפי שהתפרסם לאחרונה באפליקציית 360, מדינת כף ורדה, מדינת איים ממערב לאפריקה, הודיעה כי לא תצביע נגד ישראל באו"ם למרות הצבעותיה האנטי ישראליות הקבועות. מדינות ערב זעמו על ההחלטה והחלו להפעיל לחצים כבדים כדי שתשנה את דעתה.

בישראל מזהים עלייה בלחצים על מדינות אפריקה. בתחילת אוגוסט אמר נתניהו כי מדינות ערב לוחצות על טוגו לבטל את ועידת ישראל-אפריקה הראשונה - אירוע אליו נערכים כבר חודשים ארוכים. השנה, בעקבות ביקור ממלכתי בליבריה, הוחלט על סיום המשבר הדיפלומטי מול סנגל ועל חידוש יחסים עם מדינת מאלי, מדינה מוסלמית איתה לא היו קשרים דיפומטיים.

אחרי שב-2016 נתניהו ביקר במזרח אפריקה וב-2017 בליבריה בוועידת ביטחון אזורית, הוועידה בת השבוע עומדת להיות אירוע שיא של מדיניות החוץ החדשה "ישראל חוזרת לאפריקה ואפריקה חוזרת לישראל". נתניהו התחייב בעבר לחזק את הקשרים עם היבשת: "אני מאמין באפריקה, אני מאמין בפוטנציאל שלה - בהווה ובעתיד, זוהי יבשת במגמת עלייה".

פגישה בין נתניהו לנשיא כף ורדה

קטעים נוספים


יחסי אפריקה-ישראל החלו בשנות החמישים בהובלת שרת החוץ דאז, גולדה מאיר. תוך זמן קצר נוצרו קשרים כלכליים וביטחוניים עם עשרות מדינות, וישראל העניקה כספי סיוע רבים. עם זאת, ירח הדבש הדיפלומטי לא החזיק מעמד.
 
צילום: קובי גדעון, לע''מ
נתניהו ונשיאת ליבריה, אלן סירליף ג'ונסון צילום: קובי גדעון, לע''מ

על רקע המשך הסכסוך הישראלי-ערבי שהגיע לשיאו במלחמת יום כיפור ועל רקע הלחצים הכלכליים והדיפלומטיים הכבדים שהפעילו מדינות ערב, ניתקו המדינות שמדרום לסהרה את יחסיהן עם ישראל. בנוסף, לזירה האפריקאית נכנסו שחקניות חזקות יותר כמו ברית המועצות, שהעניקו סיוע נדיב יותר למדינות העולם השלישי כחלק ממאמצי המלחמה הקרה, מה שייתר את הסיוע הישראלי. ב-2016, נתניהו הפך למנהיג הישראלי הראשון שביקר דרומית לסהרה זה כשלושים שנה.


היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך