ראשי » חדשות » פוליטי מדיני

גבעת רואה: החל המאבק על ראשות מועצת יש"ע

פרישתו הקרובה של אבי רואה מראשות מועצת יש"ע פותחת מרוץ למילוי מקומו, ומעוררת שאלות על תפקיד המועצה ועל האתגרים שלפניה - בזירה המדינית, וגם בבית פנימה

מועצת יש"ע שוב מחפשת לעצמה מנהיג: היו"ר המכהן אבי רואה הודיע על כוונתו לפרוש בסוף החודש הנוכחי מתפקידו, לאחר ארבע שנים וחצי. כתוצאה מכך יתקיימו 'בחירות מוקדמות' לתפקיד, ועדיין לא ברור מי ישב על הכיסא שיתפנה. רואה מתפטר מתפקידו כיו"ר מועצת יש"ע בלבד, וימשיך לכהן כראש המועצה האזורית מטה בנימין. הוא החליף בתפקיד את דני דיין, המכהן כיום כקונסול ישראל בניו-יורק - מינוי בלתי שגרתי בנוף הנהגת המתנחלים

הסיבה העיקרית להחלטתו של רואה  היא תחושת המיצוי, אך אפשר להוסיף לה את אופיו האישי. רואה הוא איש של מעשים, פחות של דיבורים. תפקיד יו"ר מועצת יש"ע כרוך בלא מעט ייצוגיות כמו פגישות חיזור ועסקנות עם ח"כים ושרים, או הובלת מאבקים אידיאולוגיים ציבוריים כמו בעת פינוי עמונה. רואה מעדיף לעשות, לא לדבר. וכשהוא מדבר הוא יגיד בדיוק מה שהוא חושב, ובלי לעטוף את הדברים בעטיפות. בקצרה, לא הטיפוס שיודע לעשות פוליטיקה.
 
אחת המשימות שרואה לקח על עצמו עם בחירתו ליו"ר מועצת יש"ע, הייתה לחבר אל המועצה כמה שיותר ראשי רשויות ביהודה ושומרון - דתיים, חילונים וחרדים. כדי לממש את היעד הזה וכדי לחזק את הצד האופרטיבי והמוניציפלי של המועצה, בניגוד לתדמית שדבקה בה כגוף שמוביל מדיניות הצהרתית, מונה לפני שנתיים שילה אדלר למנכ"ל המועצה. מאז מינויו מקפיד אדלר להיפגש עם כל ראשי הרשויות, ועושה מאמץ לחבר אותם לעשייה במסגרת מועצת יש"ע. עם חלקם הוא הצליח; עם אלו שלא, רואה ואדלר מקפידים לשמור על קשר רציף של עדכונים ושיחות.

"אני פורש כעת לאחר שהמשימה הראשונה במעלה שהצבתי לעצמי ושבגינה הסכמתי לקבל את התפקיד, כמעט הושלמה", כתב רואה לראשי הרשויות. "כיום, יותר מבכל תקופה אחרת של מועצת יש"ע, רוב ראשי הרשויות שותפים מלאים להחלטות ולקביעת המדיניות, ואני תקווה שמעורבות זו תימשך גם בעתיד".
 
שאלת זהותו של היו"ר הבא מחדדת שוב את שאלת תפקידה של מועצת יש"ע ומעמדה, וממילא את הגדרת תפקידו של יושב הראש. חלק ניכר מפעולותיה של מועצת יש"ע מתרחש מאחורי הקלעים, בשיח שהיא מנהלת באופן שוטף ובאירועים מיוחדים עם הדרג המדיני, עם הרשות המבצעת ועם צה"ל. האם תפקיד המועצה הוא להמשיך להוביל באופן שבו רוב פעולותיה נעשות בחדרי חדרים? האם תפקידה הוא לחזק ולבסס את ההתיישבות בכל מחיר, גם במקרים שבהם יש מחלוקת על דרך הפעולה הנכונה? האם בהנהגת המועצה יכולים להשתלב גם כאלו שאינם חובשים כיפה? האם תפקיד המועצה הוא להתוות מדיניות אידיאולוגית-כללית, או לאחד כוחות בין כלל המועצות וראשיהן כדי לשפר את חיי התושב ברמה המוניציפלית?

על קו המרוץ מתייצבים בימים האחרונים שני מועמדים - ראש המועצה המקומית אפרת עודד רביבי, וראש המועצה המקומית קרני-שומרון יגאל להב. כל אחד מהם מסמל כיוון שונה: רביבי הוא ראש מועצה ותיק ובעל ניסיון מוניציפלי עשיר, היכרות עמוקה וקשרים במערכת הפוליטית ובמשרדי הממשלה, כולל במשרד ראש הממשלה. שמו אף הוזכר כמועמד לתפקיד מזכיר הממשלה. לפני כשנה נבחר לעמוד בראש מערך קשרי החוץ של מועצת יש"ע, והוא מרבה להתראיין בכלי תקשורת זרים ולהסביר את מדיניות ישראל ברהיטות וממלכתיות. בחודשים האחרונים נועד רביבי עם גורמים אמריקאיים בכירים ובהם שליחו של הנשיא טראמפ לישראל ג'ייסון גרינבלט, ושגריר ארה"ב בישראל דיוויד פרידמן.
 

יגאל להב, שנמנה על ראשי המועצות הלא-דתיים, מסמל את דור ההנהגה החדש והחילוני ביו"ש. לפני כחמש שנים התמודד בפעם הרביעית וניצח את הרצל בן-ארי, שכיהן שתי קדנציות כראש המועצה. בעבר שימש מנכ"ל החברה לפיתוח השומרון ומנכ"ל החברה הכלכלית קרני-שומרון, והוא מומחה בתחום האנרגיה הסולארית. מאז שנבחר לראש מועצת קרני-שומרון נוכח להב בקביעות בישיבות הנהלה של מועצת יש"ע, ומשתתף באופן פעיל בוועדות המקצועיות שהוקמו בה והעוסקות בקידום תשתיות כבישים, מים ואנרגיה ירוקה. בנוסף שותף להב למהלך של הקמת "אשכול רשויות", כדי לקדם את המערך המוניציפלי ביו"ש ולהגדיר כיעד את הכפלת מספר התושבים באזור למיליון תוך עשור.

"רביבי הוא מועמד טבעי לתפקיד", אומר גורם בסביבתו. "הוא עתיר ניסיון מוניציפלי, מבין את הצרכים ומכיר את הנפשות הפועלות. יודע לדבר גם עם החילונים וגם עם החרדים. רביבי זוכה לדלת פתוחה בכנסת ובממשלה, ויודע לקרוא את המפה המדינית והבינלאומית".

"מועצת יש"ע צריכה לעבור שדרוג דומה לזה שעברה המפד"ל הישנה שהפכה לבית היהודי", אומר מנגד אחד מראשי המועצות שנמנה עם האופוזיציה למועצת יש"ע. "תסתכל על מועצת יש"ע, כולם דתיים. אין שם באמת מקום לחילוני. הם לא באמת מוכנים לקבל אדם בלי כיפה כמנהיג מוביל וכשותף. אם באמת רוצים לחבר את כולם מתוך כוונה אמיתית, זו הזדמנות לא רק לדבר על זה אלא גם לעשות את זה".
 
שמות נוספים של ראשי מועצות שעלו כמועמדים אפשריים לתפקיד, אך בשלב זה טרם החליטו להתמודד, הם ראש מועצת קדומים, חננאל דורני;  ראש מועצת הר חברון, יוחאי דמרי; ושלמה נאמן, צעיר ראשי המועצות ביו"ש, שנבחר רק לפני חצי שנה לראש מועצת גוש עציון. משתנה נוסף שחייב להילקח בחשבון הוא היכולת של המועמדים לעבוד מול מזכ"ל 'אמנה', זאב (זמביש) חבר. קיימת גם אפשרות של הבאת מועמד מבחוץ, אך נראה כי ראשי המועצות מעדיפים לבחור ראש מועצה מתוכם, אחד שמבין את השפה המוניציפלית ומכיר את רוב הסוגיות מקרוב..

הגוף שיבחר את היו"ר הבא הוא הנהלת מועצת יש"ע, המונה את כל ראשי הרשויות ביו"ש וכוללת גם כמה נציגי ציבור. בפועל, רק כמחצית מראשי המועצות מקפידים להגיע לישיבות ההנהלה. החרדים והחילונים בדרך כלל נפקדים. ישיבת הנהלה כזו נקבעה לסוף החודש הנוכחי, ואחריה יפורסם שמו של המועמד הנבחר.
 

לפתחו של ראש מועצת יש"ע הבא מונחים לא מעט אתגרים. המועמד שייבחר יצטרך להמשיך במאמץ לרתום את ראשי המועצות לפעילות במסגרת מועצת יש"ע כדי למנף את ההישגים והתמיכה הציבורית. במישור המדיני יש להילחם בתודעת הגושים, להגביר את הבנייה ולהיאבק בהקפאה התכנונית הנמשכת. בהיבט המשפטי, מועצת יש"ע תמשיך ללוות את חוק ההסדרה שעומד כרגע למבחן בג"ץ, להיערך לאפשרות שייפסל ולדאוג לחלופות אם יידרשו.

שני מאבקים נוספים שההתיישבות מתמודדת עמם ישירות ועדיין לא הושלמו, הם הקמת יישובי הקבע למפוני מגרון ועמונה. בימים אלו מציינים תושבי מגרון חמש שנים לפינוי, וחמישים המשפחות עדיין ממתינות שראש הממשלה יעמוד בהבטחתו ויקים בעבורן את יישוב הקבע. תושבי עמונה עדיין זרוקים במדרשת עפרה, ממתינים גם הם ליישוב חלופי.

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg