ראשי » חדשות » בעולם » חדשות חוץ

זיכרונות מוויאטנם: כך שקעה אמריקה בביצה האפגנית

ההחלטה של טראמפ להגדיל משמעותית את הכוח האמריקאי באפגניסטן, הבהירה שארה"ב רחוקה מלסיים את המלחמה הארוכה בתולדותיה. אחרי אלפי הרוגים וכשני טריליון דולר, אמריקה נערכת לפרק מייאש נוסף בארץ שאף מעצמה לא יצאה ממנה בשלום

המלחמה הארוכה ביותר בה נלחמה ארצות הברית, 16 שנה, עתידה להימשך עוד שנים ארוכות: נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ הציג אמש (ג') את האסטרטגיה שלו ביחס לאפגניסטן. טראמפ, שהביע בעבר הסתייגות מהמשך המעורבות הצבאית באפגניסטן, אישר לשלוח חיילים אמריקאים נוספים למדינה. לדבריו, מדובר בצעד שנועד למנוע מאפגניסטן להפוך למקלט בטוח למיליטנטים אסלאמים המתכננים לתקוף את אמריקה.

נאומו של טראמפ על המלחמה באפגניסטן (צילום: רויטרס)

 

כיום משרתים כ-8,400 חיילים אמריקאים באפגניסטן. הם מנהלים פעולות נקודתיות נגד ארגוני טרור במדינה וכן מאמנים כוחות אפגנים. מדובר בירידה מתונה בסד"כ מ-2016, אז עמדה מצבת החיילים האמריקאים במדינה על 9,800. למעשה, מאז 2012, עת שירתו באפגניסטן קרוב ל-100 אלף חיילים אמריקאים, מספר החיילים במדינה ירד בהתמדה - עד עכשיו.

הביקורת בארה"ב ליוזמת טראמפ, נובעת בעיקר מהמחיר הכבד ששילם הצבא האמריקאי על המלחמה באפגניסטן: 2,403 חיילים אמריקאים נפלו באפגניסטן מאז תחילת המלחמה. 2010 הייתה השנה הקטלנית ביותר באפגניסטן, שגבתה את חייהם של 499 חיילים אמריקנים ו-711 חיילים בסך הכל (כולל חיילים של כוחות הקואליציה).
 

המלחמה גבתה גם מחיר כבד מאזרחי המדינה: עשרות אלפי אפגנים מתו מאז החל המבצע האמריקני. מוקדם יותר השנה, האו"ם דיווח כי 3,498 אזרחים אפגנים נהרגו רק ב-2016 לבדה ו-7,920 נפצעו. במחצית הראשונה של 2017 (עד יולי) דווח על  1,662 אזרחים הרוגים ו-3,581 פצועים.

האמריקאים הם לא הראשונים לבוסס בביצה האפגנית. בימי המלחמה הקרה תמכה ברית המועצות בשלטון הקומוניסטי באפגניסטן. בדצמבר 1978 חתמה ברית המועצות עם אפגניסטן על ברית הגנה, לפיה היא תוכל להכניס כוחות צבאיים לאפגניסטן במקרה שהממשל האפגני יבקש. בשנת 1979 המצב באפגניסטן החריף, והחלו פעולות טרור קשות של מורדים מוסלמים כנגד המשטר. ברית המועצות פתחה במלחמה באפגניסטן, ושלחה למדינה יותר ויותר חיילים במשך כ-10 שנים. במהלך המלחמה ארצות הברית וה-CIA חימשו את ארגוני המורדים, ביניהם – למרבה האירוניה - גם את ארגונו של אוסמה בן לאדן.

לאחר היציאה של ברית המועצות מאפגניסטן, השתלט עליה ארגון הטליבאן, שהנהיג בה משטר אסלאמי אדוק שכולל דיכוי אכזרי של נשים ושל דתות אחרות (כך לדוגמא פוצצו פסלי בודהה במדינה). במהלך שנות השליטה של הטליבאן באפגניסטן נהנו ארגוני טרור רבים, ביניהם אל-קאעידה, מתמיכה של שלטון הטאליבן, ובחרו במדינה כבסיס הראשי שלהם.
 
מלחמת אפגניסטן, המכונה בארצות הברית "מבצע חירות מתמשכת", החלה בעקבות פיגועי 11 בספטמבר בשנת 2001, שהעלו את אפגניסטן כחשודה העיקרית במתן בסיסים לאוסמה בן לאדן ולארגון הטרור אל-קאעידה. באוקטובר 2001, שלחה ארה"ב כוחות רבים למדינה, ביחד עם כוחות ממדינות נאט"ו, כבשה את אפגניסטן והפילה את שלטון הטליבאן שתמך באל קאעידה. הנשיא אובמה סיים את המלחמה באקט סמלי בדצמבר 2014, אולם אלפי חיילים אמריקאים נותרו במדינה השסועה, בתפקידי "ייעוץ", כדי להיאבק בנאמני הטאליבן - שעברו ללוחמת גרילה. כעת טראמפ מתכוון לתגבר משמעותית את הכוח האמריקאי, ולהוסיף גם חיילים לוחמים למערכה.

בחודשים שקדמו לנאום אמש התבטא טראמפ לא אחת נגד המלחמה באפגניסטן, והביע ספק באשר לתועלת שבשליחת חיילים לשם. במהלך הקמפיין שלו לנשיאות אמר טראמפ שוב ושוב כי המלחמה הזאת עולה לארצות הברית יותר מדי - בכסף ובחיי אדם. עם זאת, יועציו המליצו כי ישלח כוחות נוספים לאזור, מכיוון שלא נראה שהטליבאן קרוב לתבוסה, וטראמפ החליט לשנות את המדיניות.

טראמפ גם הרחיב את את סמכותו של צבא ארצות הברית לתקוף רשתות צבאיות ופליליות. הוא אמר כי אויבי ארצות הברית באפגניסטן "צריכים לדעת שאין להם איפה להתחבא - ששום מקום אינו מעבר להישג ידה של אמריקה. כוחותינו יילחמו כדי לנצח".
 

לבד מחיי אדם, הביקורת בארה"ב היא גם על העלות הכמעט בלתי נתפסת של המלחמה. לפי מחקר של אוניברסיטת בראון, עלות המלחמה עלולה להגיע לכ-2 טריליון (!) דולר. לפי ההערכה במחקר זה (הצבא האמריקאי אינו מחויב לספק נתונים) העלות הכוללת של המלחמה מ-2001 ועד 2016 הגיעה לכ-783 מיליארד דולר. מספר זה עולה ל-1.8 טריליון דולר, כאשר מכניסים פקטורים של הוצאות ארוכות טווח והמשך הלוחמה. דו"ח מחקרי של הקונגרס העריך כי מדובר במספרים גבוהים יותר: כ-686 מיליארד דולר עד שנת 2014.
 

אבל לא כולם בארה"ב מבקרים את הנשיא על הצעד שלו, למרות פניית הפרסה שביצע מהצהרותיו בקמפיין. כך למשל פול מילר, מנהל שותף של מרכז קלמנטס לביטחון לאומי באוניברסיטת טקסס באוסטין, ששימש כיועץ לענייני אפגניסטן ופקיסטן לנשיאים ג'ורג 'בוש וברק אובמה. "הנאום אמש היה אחד הרגעים היפים ביותר של טראמפ כנשיא", קובע מילר בטור שפרסם ב"ניו יורק טיימס". לדבריו, "טראמפ צודק לא בגלל התוספת הצנועה יחסית של כ-4,000 חיילים אמריקאים. זה צעד בכיוון הנכון, למרות שלדעתי הוא לא יספיק בכדי לשבור את הטליבאן. טראמפ צודק בכך שעמד על חשיבות המלחמה באפגניסטן, לארה"ב כאומה. הנשיא לינקולן אמר שהאומה האמריקאית צריכה להבטיח שהחיילים שמתו בקרב לא מתו לשווא. טראמפ אמר אתמול: 'אנחנו חייבים להבטיח שהחיילים לא הקריבו את חייהם ללא סיבה'".

מילר ניתח את נאומו של טראמפ, והגיע למסקנה כי הנשיא השתמש במילה "ניצחון" ארבע פעמים בנאום. "טראמפ אמר 'לנצח' ו'ניצחון' יותר פעמים בתוך חמש עשרה דקות, ממה שאמר הנשיא אובמה במשך שמונה שנים", סיכם מילר. "לטראמפ מגיע קרדיט על קבלת החלטה קשה ולא פופולרית. אחרי שהתבטא בקמפיין הבחירות נגד התערבויות צבאיות בעולם לטובת מדיניות 'אמריקה ראשונה', הוא היה יכול למצוא בקלות תירוץ לנסיגה מאפגניסטן. הוא היה יכול להכריז על תבוסה, ולהאשים את הנשיאים אובמה ובוש. במקום זה הוא אמר למעשה שהוא לומד מהטעויות שלהם. הוא מתייחס למלחמה באפגניסטן ברצינות שהיא ראויה לה".
 
הדברים הללו אגב, מגיעים ממי שהזדהה עם קבוצת הדמוקרטים NeverTrump (לעולם לא טראמפ), וחתם על מכתב פומבי נגד טראמפ בשנה שעברה. "זה נכון", מודה מילר, "לא היה לי כמעט שום דבר טוב לומר על הביצועים של טראמפ עד כה. אבל כשמגיע קרדיט - צריך לתת אותו".

קולות אחרים בארה"ב, נעים בין התנגדות נמרצת לצעדו של טראמפ, לבין תהייה על סיכויי ההצלחה של המהלך. "הבחירה כאן הייתה בין לסגת ולהפסיד, או להישאר ולא להפסיד. ניצחון בכל מקרה אין כאן", מסביר ג'יימס דובינס, ששימש כנציג המיוחד של הממשל לאפגניסטן ופקיסטן ב-2013 וב-2014. "הפסד הוא משהו שמגיע במהירות, יש לו תוצאות ברורות ואולי מתמשכות. להישארות בשטח יש עלויות, אבל הן צנועות יחסית".

לפי דובינס, טראמפ לא צפוי לביקורת מהעם האמריקאי על המהלך. "אפגניסטן לא נמצאת על הרדאר של האמריקאים", הוא מסביר. "אם תשאל אנשים ברחוב אם הם רוצים שהצבא האמריקאי יצא מאפגניסטן, הם בוודאי יגידו שכן. אבל האם הם יצאו למחות ברחובות בשביל זה? ממש לא".
 

באפגניסטן לעומת זאת, חוזים שהמהלך של טראמפ יביא לתוצאות הפוכות, גם בקרב תומכי ארה"ב במדינה. "גם אם תהרוג את כל הנוער - הדור הבא יצטרף לטליבאן", אמר לעיתון ה"גארדיאן" עבדול ג'בר קהרמן, שליחו של נשיא אפגניסטן לאזור הלמנד. "פעם ההתקוממות הייתה עסק, סוג של עבודה. היום כבר מדובר על נקמה", הסביר.

לפי ה"גארדיאן", ההוכחה שמלחמת אפגניסטן היא מלחמה שאמריקה לא יכולה לנצח בה, נמצאת במחוז הלמנד. המחוז, אותו כבשו הכוחות הבריטים והאמריקנים בקרב קשה, חזר כעת לשליטת הטליבאן. העיר באבאג'י, נפלה לידי הטליבאן בשנה שעברה. בעיר מארג'ה, שבשנת 2010 הייתה הבסיס למתקפה האמריקאית הגדולה ביותר במדינה בה השתתפו אלפי חיילים אמריקאים, בריטיים ואפגניים - נמצאת בשליטה של המורדים.
 

אבל באמריקה, מפחדים יותר מכל שאפגניסטן תהפוך לעוד פצע פתוח, כמו זה המדמם עד היום בזיכרון הקולקטיבי של ארה"ב - המלחמה בווייטנאם. רוד דרהר, עורך העיתון "אמריקן קונסרבטיב", היטיב לבטא את הלך הרוח האמריקאי בנושא. "על פי נתוני הממשל האמריקאי, נכון לחודש נובמבר 2016, ממשלת אפגניסטן שולטת רק ב-57% משטח המדינה, וזה אחרי 16 שנים של מעורבות צבאית אמריקאית", הוא מסביר.

"מה שקרה אז בווייטנאם, קורה כעת באפגניסטן. עברנו את וייטנאם, עברנו את הכישלון של עיראק, ואין שום סיבה שנאפשר לוושינגטון לשלוח אלפי חיילים אמריקאים להילחם ולמות במלחמה שאיננו יכולים לנצח בה. אז הם יאמרו שהפעם זה יהיה שונה. במה זה שונה? האם שווה להילחם בברבריות אסלאמית במחיר של 2,400 חיילים אמריקאים מתים, ומעל 20,000 פצועים? אני בטוח שלא".

נאומו של הנשיא, שנישא בבסיס צבאי סמוך לוושינגטון, שודר בטלוויזיה וזכה לתגובות רבות - מבית ומחוץ. דובר הטליבאן, גינה את ההכרזה ואמר שארגונו ימשיך את הג'יהאד: "במקום להמשיך את המלחמה באפגניסטן, האמריקאים היו אמורים לחשוב על הסגת כוחותיהם. כל עוד יש אפילו חייל אמריקאי אחד בארצנו - נמשיך בג'יהאד שלנו", אמר. 

נשיא אפגניסטן, אשראף גאני, בירך על נאומו של טראמפ ואמר כי הדבר יגביר את יכולת הלחימה של הכוחות האפגנים. "הנאום של טראמפ הראה כי ארה"ב נמצאת לצדנו, ללא הגבלת זמן", אמר גאני היום (שלישי) בקנדהאר. הוא דחק בטליבאן להצטרף לשיחות השלום ואמר: "אי אפשר לנצח במלחמה הזאת". בטאליבן דחו בתוקף את יוזמתו של גאני, "אם אמריקה לא תסיג את כוחותיה מאפגניסטן, הארץ תהפוך לבית קברות נוסף למעצמה הזו במאה ה-21", הזהיר זאביאללה מג'אהיד, דובר מטעם הטליבאן.
 
גם מזכ"ל נאט"ו, ינס סטולטנברג, בירך על יוזמת טראמפ, ואמר כי הברית בראשות ארה"ב מחויבת להגדלת נוכחותה באפגניסטן. "המטרה שלנו היא להבטיח שאפגניסטן לא תהפוך שוב למקלט בטוח למחבלים שיתקיפו את הארצות שלנו", אמר סטולטנברג.

בבריטניה קיבלו בברכה את המחויבות של טראמפ להגביר את המערכה הצבאית נגד הטליבאן. "המחויבות האמריקאית מתקבלת בברכה", אמר שר ההגנה הבריטי, מייקל פאלון. " האינטרס שלנו הוא שאפגניסטן תהפוך לבטוחה יותר, וגם אנחנו נגדיל את הכוחות שנשלח למדינה", אמר.

מסין ומרוסיה לעומת זאת, נשבו רוחות קרירות ליוזמת טראמפ. סין הגנה על בעלת בריתה פקיסטן, לאחר נזיפתו החריפה של טראמפ לפיה היא מחביאה טרוריסטים, וטענה כי המדינה נמצאת בקו החזית במאבק נגד הטרור. ברוסיה אמרו בפשטות כי "רוסיה לא מאמינה שהאסטרטגיה החדשה של טראמפ תוביל לשינויים חיוביים משמעותיים באפגניסטן".

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg