הלחץ עזר: בג"ץ יכריע אחה"צ בעניין המסתננים
על רקע הפגנת תושבי דרום תל אביב במחאה על ה"סחבת" במתן פסק דין, בג"ץ יודיע האם המסתננים יגורשו למדינה שלישית באפריקה. "ההחלטה המשפטית החשובה ביותר בסוגיית ההסתננות לישראל"
אחרי שנתיים של דיונים, שופטי בג"ץ יכריעו היום (ב') בעתירה של עמותות הסיוע לפליטים נגד הסכמי העברה של מסתננים מישראל למדינות שלישיות. הרכב מורחב של חמישה שופטים יחתום על פסק הדין בסביבות השעה 16:00.
''ההחלטה המשפטית החשובה ביותר בסוגיית ההסתננות לישראל''. מסתננים
צילום: אדי ישראל
בניסיון להגדיל משמעותית את מספר המסתננים העוזבים את ישראל, חתמה ישראל על הסכם עם מדינות באפריקה שאליהן יועברו מסתננים שיסכימו לעזוב את הארץ. בנוסף נקבע נוהל שלפיו מי שלא ישתף פעולה עם רשויות ההגירה יועבר למשמורת במתקן סהרונים, ללא הגבלת זמן.
הסדר זה צפוי היה להגביר את זרם העוזבים לסביבות 15 אלף איש בשנה, אולם עתירה של ארגוני הסיוע לפליטים הובילה להקפאת ההליך עד להכרעת בג"ץ. השופטים דנציגר, מלצר, חיות, רובינשטיין, בראשות הנשיאה מרים נאור, יכריעו בעתירה.
נכון לעכשיו מספר המסתננים שעוזבים מרצון ממשיך להיות נמוך, ובשל מורכבות הסוגיה "מדובר בהחלטה המשפטית החשובה ביותר בסוגיית ההסתננות לישראל מאז שזו החלה", כפי שהסביר יונתן יעקובוביץ' מהמרכז למדיניות הגירה ישראלית.

הרכב מורחב בראשותה יכריע בסוגיה. נאור
צילום: יונתן זינדל, פלאש 90
"אם בית המשפט העליון לא יתערב ויאפשר למדינה להוציא לפועל את ההסכמים עם המדינות השלישיות שבהם השקיעה משאבים רבים, אנו נראה יציאה של אלפי ואף עשרות אלפי מסתננים תוך זמן קצר. מנגד, אנו עלולים למצוא את עצמנו בלי כלים מספקים למניעת השתקעותם בישראל, על כל המשמעויות מרחיקות הלכת הנלוות לכך", הוסיף יעקובוביץ'.
בסוף השבוע הפגינו מאות תושבי דרום תל אביב מול ביתה של מרים נאור בדרישה לזרז את ההכרעה בפסק הדין. בשיחה עם 360 טענה שפי פז, פעילה חברתית ואחת ממובילי המאבק, כי ה"סחבת" היא מדיניות מכוונת של בג"ץ, שמטרתה להתיש את המדינה והעותרים.
"יש המון עתירות ודיונים במחוזי ואז בעליון והשופטים מבקשים המון הבהרות, ואז יש המתנה מורטת עצבים בלי סוף. זה נמשך ונמשך ולדעתי זה מכוון.
"בינתיים מהגרי העבודה משתקעים בארץ, יש עוד ילדים שנולדים, עוד גנים, עוד מועדוניות עוד בתי ספר ואנחנו תושבי דרום תל אביב מתפרקים. אי אפשר להגיד שזה לא מכוון. הם פשוט רוצים לשבור אותנו ושלא נאבק באסון הזה שמתחולל עלינו", אמרה פז.

ההפגנה נגד המסתננים מול ביתה של מרים נאור
צילום: יונתן זינדל/ פלאש 90
לפני חודשיים ניתן פסק דין תקדימי של בית הדין האירופי לזכויות אדם, שקבע כי אפשר להחזיר לארצו אזרח אריתריאי שבקשת המקלט שלו בשווייץ נדחתה, זאת מכיוון שלא נשקפת לו סכנה בארצו. המשמעות עבור ישראל היא כי עקרונית אין מניעה להחזיר מהגרים אריתריאים שהסתננו ארצה חזרה למולדתם.
ברקע הדברים, לפני שנה התפרסם דו"ח של אם תרצו שמראה מִתאם בין הליכי החקיקה ופסילת החוקים בבג"ץ לבין כניסת המסתננים לארץ, וגם להיענות של אותם מסתננים לאפשרויות עזיבה. על פי הדו"ח, העברת החוק נגד הסתננות בינואר 2013 הובילה לעלייה דרמטית במספר המסתננים שעזבו מרצון את ישראל - מספר שירד בהמשך השנה בעקבות פסילת החוק על ידי בג"ץ.
באופן דומה, העברתו של החוק המתוקן בכנסת (תיקון מספר 4) בסוף 2013 גרמה לכך שברבע הראשון של 2014 עזבו את ישראל קרוב ל-4,000 מסתננים, יותר מבכל שנת 2015. דיון שנערך בבג"ץ בעתירה נגד החוק באפריל 2014 סימן את שינוי המגמה, כשעד סוף 2014 עזבו רק עוד כאלפיים מסתננים במקום כעשרת אלפים שהיו צפויים לעזוב.
פסילת בג"ץ את תיקון מספר 4 לחוק המסתננים הובילה אף לעלייה במספר המסתננים שנכנסו לישראל, וזאת למרות הגדר שנבנתה בדרום. בשנת 2015 חדרו לישראל למעלה ממאתיים מסתננים, לעומת כארבעים בלבד ב-2014. גם מספר העוזבים מרצון המשיך להיות נמוך ב-2015, עם ממוצע חודשי של כ-280 עוזבים בלבד.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg