ראשי » חדשות » בארץ

בג"ץ הכריע: המדינה תוכל לגרש מסתננים למדינה שלישית

שנתיים מאז תחילת הדיונים, הכריע הרכב מורחב של שופטי בג"ץ בעתירה של עמותות הסיוע לפליטים נגד העברה של מסתננים מישראל למדינות שלישיות. השופטים קבעו כי לא הוכח שהמדינות שאליהן יגורשו אינן בטוחות עבורם

שופטי בג"ץ הכריעו בצהריים (ב'), אחרי שנתיים של דיונים, בעתירה של עמותות הסיוע לפליטים נגד הסכמי העברה של מסתננים מישראל למדינות שלישיות. השופטים יורם דנציגר, חנן מלצר, אסתר חיות ואליקים רובינשטיין, בראשות הנשיאה מרים נאור, קיבלו באופן חלקי את הערעור נגד פסילת חוק המסתננים, וקבעו כי המדינה תוכל לגרש מסתננים למדינה שלישית.


בהחלטה פה אחד דחו השופטים את הטענות בדבר המסוכנות של המדינות שאליהן היו אמורים המסתננים להיות מגורשים, ואמרו כי לא הוכח שהן אינן בטוחות. כמו כן ציינו השופטים כי המנגנונים שהקימה מדינת ישראל לצורך הפיקוח על הליך ההרחקה ועל היחס שאליו זוכים המסתננים במדינה השלישית מספקים לעת עתה.

עם זאת הודיעו השופטים כי מסתננים שלא יסכימו להיות מגורשים למדינה שלישית יוכלו אמנם להישאר במעצר, אך לא לתקופה בלתי מוגבלת אלא לשישים יום בלבד. בנוסף, בג"ץ פוסל כל העברה בכפייה, ועל כן רק מסתננים שהסכימו לכך יועברו. על כן, הנוהל שעמד בבסיסי העתירה, לפיו כל מסתנן שלא יצא מישראל יראה כאילו איננו משתף פעולה עם הרחקתו לפי סעיף 13ו(ב) לחוק הכניסה לישראל, בטל בפועל.

העתירה הוגשה לאור הניסיון של המדינה להגדיל משמעותית את מספר המסתננים העוזבים, ועל כן היא חתמה על הסכם עם מדינות באפריקה שאליהן יועברו מסתננים שיסכימו לעזוב את הארץ. בנוסף נקבע נוהל שלפיו מי שלא ישתף פעולה עם רשויות ההגירה יועבר למשמורת במתקן סהרונים, ללא הגבלת זמן.  בג"ץ קבע בפסק הדין הארוך והמפורט כי ההסכם שהשיגה מדינת ישראל עם מדינות שלישיות להרחקת מסתננים עומד בכללי המשפט הבינלאומי. עם זאת, בית המשפט קבע כי על אף שניתן להרחיק מסתננים בכפייה, לא ניתן להעביר מסתננים למשמורת ללא הגבלת זמן עד אשר יסכימו לעזוב את ישראל מרצון.

השופטת נאור הסבירה שההסכמה מהווה חלק מהבסיס החוקי להרחקה, המבוססת עליה. הנשיאה קבעה כי אין מניעה חוקית לכך שהסכמה תהא חלק מהבסיס החוקי להרחקה. זאת לאור האוטונומיה הנתונה לפרט להסכים לפגיעה בזכויותיו. במקרה כזה הסכמתו של אדם להרחקה צריכה להיות אמיתית ולהתבסס על עקרון הבחירה החופשית ועל עקרון ההסכמה מדעת.

הנשיאה קבעה כי הפרשנות שלפיה יש לראות באי-הסכמתו של אדם להרחקה משום העדר שיתוף פעולה אינה יכולה לדור בכפיפה אחת עם הדרישה להסכמה אמיתית וחופשית. כפועל יוצא, אי-הסכמה להרחקה בענייננו אינה מהווה העדר שיתוף-פעולה – תהא אשר תהא הסיבה אשר בשלה שוהה שלא כדין אינו מסכים להרחקה.

עם זאת, הנשיאה נאור הדגישה כי אין במסקנה זו כדי להעניק לשוהים שלא כדין "כרטיס חופשי" להישאר במדינת ישראל. "בפני המדינה ניצבת האפשרות להחזיקם במשמורת לפרק-זמן שלא יעלה על 60 ימים. במשך הזמן הזה ניתן לנסות לשכנעם תוך שימוש באמצעים שאין בהם כדי לפגוע ברצונם החופשי או לנסות לאתר דרכים חלופיות להרחקתם בניגוד לרצונו. כמו-כן, אף אם יתברר כי לא קיימת אפשרות מעשית להרחיקם, עדיין מצויות בפני המדינה חלופות אחרות להרחקה", היא אמרה.

הנשיאה הזכירה בהקשר זה את האפשרות של "תיחום מקום מגורים" שעליה עמד בית המשפט בהרחבה בפסקי-הדין הקודמים וציינה כי ראוי שאפשרות זו תישקל, בין היתר במטרה להקֵל את הנטל המוטל על תושביהן של ערים מסוימות.

הסדר זה צפוי היה להגביר את זרם המסתננים שעוזבים את הארץ לכ-15 אלף איש בשנה, אולם עתירה של ארגוני הסיוע לפליטים הובילה להקפאת ההליך עד להכרעת בג"ץ.  נכון לעכשיו מספר המסתננים שעוזבים מרצון ממשיך להיות נמוך, ובשל מורכבות הסוגיה "מדובר בהחלטה המשפטית החשובה ביותר בסוגיית ההסתננות לישראל מאז שזו החלה", הסביר קודם להחלטה יונתן יעקובוביץ' מ"המרכז למדיניות הגירה ישראלית".

בסוף השבוע הפגינו מאות תושבי דרום תל-אביב מול ביתה של נשיאת העליון מרים נאור בדרישה לזרז את ההכרעה בפסק הדין. בשיחה עם 360 טענה שפי פז, פעילה חברתית ואחת ממובילי המאבק, כי ה"סחבת" היא מדיניות מכוונת של בג"ץ, שמטרתה להתיש את המדינה והעותרים.

"יש המון עתירות ודיונים במחוזי, ואז בעליון והשופטים מבקשים המון הבהרות", טענה פז, "אז יש המתנה מורטת עצבים בלי סוף. זה נמשך ונמשך, ולדעתי זה מכוון. בינתיים מהגרי העבודה משתקעים בארץ, עוד ילדים נולדים, עוד גנים, עוד מועדוניות ועוד בתי ספר נפתחים, ואנחנו תושבי דרום תל-אביב מתפרקים. אי אפשר להגיד שזה לא מכוון. הם פשוט רוצים לשבור אותנו, שלא ניאבק באסון הזה שמתחולל עלינו", אמרה פז. 

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg