ראשי » חדשות » פוליטי מדיני

שקד: "בג"ץ הפך את הציונות לשטח מת ​- דרושה מהפכה"

סערה בוועידת המשפט בתל אביב: פעילי שמאל פוצצו את נאומה של שרת המשפטים, שתקפה בחריפות יוצאת דופן את בית המשפט העליון. לדברי שקד, "בג"ץ הפך את עם ישראל לעם ללא עבר, בקרוב נחולל מהפכה חוקתית"

מתקפה חסרת תקדים של שרת המשפטים נגד שופטי בג"ץ: איילת שקד נאמה אחר הצהריים (יום ג') בוועידת המשפט בתל אביב, ואמרה כי "בית המשפט העליון הפך את הציונות לשטח מת ואותנו לעם ללא עבר. אימץ זכויות פרט קיצוניות על פני אינטרס לאומי".

השרה גם הצהירה כי "דרושה מהפכה חוקתית, והיא תגיע במושב הכנסת הקרוב". במהלך הנאום, אנשי שמאל שהיו בקהל קראו קריאות והביאו לירידתה של איילת שקד מהבמה. זמן קצר לאחר מכן, השרה חזרה לבמה, והנאום נמשך.

שקד אמרה בנאומה כי "מערכת זכויות הפרט בישראל היא עניין שהוא כמעט מקודש בעיניי, אבל לא כשהיא מנותקת מכל הקשר, לא כשהיא מנתקת את עצמה מהייחודיות הישראלית, מהמשימות הלאומיות, מהזהות, מההיסטוריה ומהאתגרים הציוניים שלנו. הציונות אינה צריכה להמשיך - ואני אומרת כאן, היא גם לא תמשיך - לכוף את ראשה בפני מערכת זכויות פרט המפורשת באופן אוניברסלי ובדרך המנתקת אותה מדברי ימי הכנסת ומהיסטוריית החקיקה שכולנו מכירים".

שרת המשפטים הסבירה כיצד הפכה לשיטתה הציונות לשטח מת. "אמצעי הראייה החוקתיים שמערכת המשפט הישראלית פיתחה בתחילת שנות התשעים כל כך מתוחכמים, שלא רק שהם יודעים לזהות זכויות יסוד כשאלה קיימות ומעוגנות בחוקי היסוד, אלא שהם יודעים לזהות זכויות כאלה אפילו כשהן אינן קיימות. הם מזהים זכויות יסוד גם כשבית המחוקקים - הגורם האמון על עיגון הזכויות - החליט מסיבותיו שלו וכתוצאה מתהליך שקילה ארוך לא להעניק אותן בשלב זה", ציינה שקד.

נאום השרה שקד בוועידת המשפט (קרדיט: לשכת עורכי הדין בישראל‎)



היא אמרה עוד כי "בישראל של 2017 - מדינה שמשטרה החוקתי הוא מארג שתי וערב של זכויות פרט, ללא כל התייחסות בחוקי היסוד שלה להיותה מדינת הלאום של העם היהודי - הפכה הציונות לשטח המת של המשפט. שאלות הנוגעות לה (לציונות – נ"ב) כלל אינן רלוונטיות. אתגרים לאומיים הם נקודה משפטית עיוורת, שעל פי התפיסה המקובלת היום לא אמורים לבוא בחשבון, ובוודאי לא להכריע כשמולן עומדות שאלות הנוגעות לפרט".

בנאומה התייחסה שרת המשפטים לתפיסתם של שופטי בג"ץ שבאה לידי ביטוי בפסיקה על המסתננים אתמול, ואמרה כי "שאלת הדמוגרפיה ושמירת הרוב היהודי הן דוגמאות קלאסיות. הפסיקה הישראלית כלל אינה רואה אותן כערכים האמורים להישקל (בבואו לדון בשאלות שעל הפרק – נ"ב). שאלת הרוב היהודי אינה רלוונטית בשום מקרה - היא לא רלוונטית כשאנחנו מדברים על המסתננים מאפריקה שהשתכנו בדרום תל-אביב והקימו בה עיר בתוך עיר, תוך דחיקת תושבי השכונות, ותגובת מערכת המשפט בישראל היא פסילה ופסילה חוזרת של החוק המבקש להתמודד עם התופעה".
 
השרה דיברה גם על המהפכה החוקתית של נשיא בית המשפט העליון לשעבר אהרן ברק, וטענה כי הוא המעיט מערכה של ישראל כמדינה יהודית. "מאז מהפכת הזכויות הפסקנו לראות את עצמנו כקהילה, כגוף שאמנם מורכב מפרטים שונים אך יש לו תפיסת עולם לאומית ושאיפות משותפות המאחדות אותו", הסבירה שקד, "כמעט איבדנו את היכולת לומר 'אנחנו'.

"מאז המהפכה החוקתית והפרשנות המרדדת שניתנה במסגרתה להיותה של ישראל מדינה יהודית - פרשנות שהפכה את הייחוד הלאומי שלנו לסמל חלול וכלי ריק – התעצבנו כמערכת של מיליוני יחידים. לכל היחידים הללו יש שמות פרטיים, אבל אין להם שמות משפחה. הם גדלו כאן כמו אדם וחווה: יחידים בעולמם, ללא שורשים, ללא קהילה, ללא עם, ללא היסטוריה וללא זהות. פרחי נופר הצפים על מים ללא שורשים".

גם האופן שבו שופטי בג"ץ מרחיבים את זכויות הפרט על חשבון האינטרס הלאומי של ישראל עמד במוקד מתקפתה של שקד. "זהו חלום שבו מערכת המשפט בישראל, המבקשת לקבל על עצמה תפיסת עולם אוטופית ואוניברסלית, מקדשת את זכויות הפרט באופן קיצוני כל כך, ומפסיקה באותה השעה לקחת חלק במלחמה על עצם קיומה של המדינה ועל יכולתו של העם היהודי לנהל חיי קהילה ומדינה", היא הצהירה.

 
כדי לטפל בחוסר האיזון הזה קראה שרת המשפטים, כאמור, לבצע מהפכה חוקתית חדשה, ואמרה כי "רק מהפכה מוסרית ופוליטית בסדר גודל דומה לזו שחווינו בשנות התשעים, כזו שתעניק אישור מחודש להישגי הציונות ועמדותיה המרכזיות מאז ראשיתה, תוכל להפוך את המגמה הבעייתית. חוק יסוד ישראל מדינת הלאום של העם היהודי שנעביר במושב הקרוב של הכנסת עושה בדיוק את זה - הוא שינוי כולל. הוא מהפכה מוסרית ופוליטית, פרדיגמה חדשה ביחס לכל מה שעברנו בחצי היובל האחרון.

"הוא אינו דיוק משפטי לכאן או לשם - הוא קריאה להתעורר מהחלום. הוא מייצר מארג חוקתי הכולל לצד זכויות פרט גם יסודות לאומיים חוקתיים למדינת ישראל. הוא ממלא את המושג 'מדינה יהודית' בדיוק באותם התכנים שהמהפכה החוקתית רוקנה ממנו", הסבירה שקד, "במבנה החדש זכויות חדשות ייקבעו והישנות יזוהו בהסתמך על תוצרי הכנסת כאספה לאומית מכוננת".

שקד התייחסה גם למתנגדי המהפכה החוקתית שהיא מבקשת להנחיל: "יריבי חוק הלאום מבקשים לקבוע כי דמוקרטיה בכלל, ודמוקרטיה חוקתית בפרט, באות בהכרח יחד עם מערך ערכים מסוים. בדרך כלל הערכים הללו תואמים באופן מדויק - איך לא? - את מצע מפלגתו של המתנגד. המתנגדים סבורים כי חוק יסוד המבליט את ערכינו הלאומיים והציוניים יהפוך אותנו לדמוקרטיים פחות. אני לעומתם רואה בזכויות הפרט שהכנסת הכירה בהן אמת לאמיתה, ואני רואה גם בערכים הלאומיים והציוניים שלנו אמת לאמיתה", היא סיכמה, "ואין בי שום פחד".

בשמאל הביעו התנגדות לדברי השרה שקד. יו"ר האופוזיציה, יצחק הרצוג אמר כי "מול ממשלה שמתעלמת מהיתום, הנכה, הגר והאלמנה, חייבים מערכת משפט חזקה שלא תכיר פנים. על מפלגות הקואליציה למנוע את המהפכה של שקד למען כלל הציבור". חברת הכנסת מהמחנה הציוני, ציפי לבני, הוסיפה כי "הציונות לא מכופפת את ראשה בפני זכויות אדם - היא מרימה ראש בגאווה, כי שמירה עליהן היא גם נשמת אפה של היהדות וחלק מערכיה של ישראל, כמדינה יהודית ודמוקרטית".

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg