מחקר חדש: חל שיפור משמעותי במצב התלמידים הערבים
לפי נתוני המחקר של מרכז טאוב, יש צמצום פערים בין המגזר הערבי למגזר היהודי. השיפור אצל הערבים הוא בנושאים כמו איכות המורים, ובשיעור התלמידים הממשיכים להשכלה גבוהה. "אם רוצים להמשיך בצמצום הפער, יש להתמקד במישור החברתי-כלכלי"
מחקר חדש של נחום בלס, ממרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל, מראה כי בשנים האחרונות חל שיפור מהותי בהישגי התלמידים הערבים, וישנו צמצום פערים בינם ובין תלמידים יהודים. אף שיש עדיין פערים משמעותיים בתקצוב לתלמיד ולכיתה, הפערים בהשכלה ובוותק של המורים נסגרו כמעט לחלוטין, והפערים במספר התלמידים בכיתה הצטמצמו מאוד.לפי המחקר, בהשוואה בין תלמידים בעלי נתוני רקע חברתיים-כלכליים דומים, ניכר כי הישגיהם של תלמידי המגזר הערבי השתפרו בצורה ניכרת, והם מתקרבים לאלו של המגזר היהודי – ובחלק מן המקצועות אף עולים עליהם. לאור זאת, עולה מהמחקר שכדי לצמצם את הפערים יש להתמקד במישור החברתי-כלכלי הכללי.
בנושא איכות כוח האדם בהוראה ניתן להראות כי שיעור המורים האקדמאים במגזר הערבי עולה על שיעורם במגזר היהודי בכל שלבי הגיל, וכי שיעור המורים בעלי תואר שני גדל במהירות רבה יותר ומתקרב לזה של היהודים, אם כי בחינוך העל-יסודי עדיין קיימים פערים ניכרים בין שני המגזרים בהיבט זה - כ-29 אחוז לעומת כ-43 אחוז.
מדד אחר שנבדק הוא גודל הכיתה. בלס מראה כי מאמצי משרד החינוך להקטנת הכיתות לא הניבו שינוי של ממש במגזר היהודי, אך במגזר הערבי התוצאות היו מרשימות יותר. ב-2015 מספר התלמידים בכיתה בחינוך היסודי ובחטיבת הביניים במגזר הערבי היה נמוך יותר מאשר במגזר היהודי, ורק בחטיבה העליונה הוא היה גבוה יותר.
ההתקדמות הגדולה בשנים האחרונות ניכרת דווקא בחינוך בגיל הרך. בתוך 15 שנה בלבד סגר המגזר הערבי כמעט לחלוטין את הפער בגילי ארבע–חמש, אם כי בגילי שלוש הפער עדיין משמעותי. אשר לגילי שלוש–ארבע, ההתקדמות בשיעורי הלמידה בשנים 2010–2000 הייתה בולטת יותר במגזר הערבי משום שיישום חוק לימוד חובה בגילים אלו הוחל ביישובים הכלולים באשכולות החברתיים- כלכליים הנמוכים, ורוב היישובים הערביים נמצאים באשכולות אלו.
שיעורי הלמידה בחינוך היסודי ובחטיבת הביניים כבר הגיעו מזמן לכמעט 100 אחוז. גם בחטיבה העליונה ניכרת התקדמות גדולה מאוד. שיעורי הלמידה במגזר היהודי עלו מאז 1990 מכ-90 אחוז ל-97 אחוז. במגזר הערבי, לעומת זאת, הם עלו בקצב הרבה יותר מהיר – מ-63 אחוז ל-93 אחוז – וכיום כמעט שאין הבדל בין שני המגזרים. במגזר הערבי בולט במיוחד השינוי בשיעורי הלמידה בקרב הבנות. אלו עלו מ-59 אחוז ב-1990 ל-94 אחוז ב-2015 .
בתום שמונה שנים מסיום התיכון עולה כי בקרב היהודים חלה ירידה בשיעור הממשיכים ללמוד במוסדות להשכלה גבוהה – מ-48 אחוז ל-43 אחוז – ואילו בקרב הערבים יש יציבות ואף עלייה קלה מ-28 אחוז ל-29 אחוז.
עוד כמה תהליכים שחלו במגזר הערבי הם גידול מהיר יחסית – בניגוד לעלייה האטית מאוד במגזר היהודי – בשיעור הערבים שהתקבלו למוסדות להשכלה גבוהה; ירידה בשיעור המתקבלים שאינם לומדים (למעט עלייה קלה בתואר השני באוניברסיטאות) ירידה גדולה בשיעור הנדחים מלימודי התואר הראשון והשני באוניברסיטאות; ועלייה בחלקם של הערבים מתוך כלל מקבלי התארים. עם זאת יש לציין שב-2015 רק 36 אחוזים מבני 34–25 הערבים היו בעלי יותר מ-13 שנות לימוד, לעומת 72 אחוזים מעמיתיהם היהודים.
מנתוני ראמ"ה (הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך) ל-2016 עולה כי בקרב תלמידים דוברי ערבית חלה עלייה ניכרת בציוני מבחני המיצ"ב במתמטיקה בכיתה ה', ועלייה מתונה באנגלית. העליות הובילו לצמצום פערים בין שני המגזרים במקצועות אלו. בכיתות ח' הצטמצם הפער בציוני המבחנים במדע ובטכנולוגיה, אולם הפער במתמטיקה גדל והפער באנגלית נותר ללא שינוי.
התפלגות הניגשים לבחינת הבגרות לפי מספר יחידות הלימוד במתמטיקה מורה כי במגזר היהודי חלה ירידה גדולה במספר הניגשים לבחינה בארבע ובחמש יחידות, ועלייה במספר הניגשים בשלוש יחידות. במגזר הערבי מספר הניגשים לארבע יחידות עלה בכ-2 אחוזים, מספר הניגשים בחמש יחידות ירד בכ-3 אחוזים, ומספר הניגשים ברמת שלוש יחידות עלה ביותר מ-100 אחוז. עלייה זו עשויה להעיד על התפתחות חיובית של הגדלת חלקן של אוכלוסיות חלשות יותר בשיעור הזכאים לתעודת בגרות. הציון הממוצע של הנבחנים דומה מאוד בכל המגזרים.
באנגלית, לעומת זאת, הפערים עדיין גדולים: במגזר היהודי שיעור התלמידים העוברים את הבחינה הוא 58 אחוז, במגזר הערבי – 14 אחוז, ובמגזר הדרוזי – 25 אחוז. בכימיה ובביולוגיה עלה שיעור הזכאים במגזר הערבי, והוא גבוה מהשיעור במגזר היהודי. בפיזיקה ובמדעי המחשב שיעור התלמידים העוברים במגזר הערבי דווקא ירד, והיה נמוך מזה שבמגזר היהודי.
לעומת ההישגים שהוצגו עד כה, בלס מראה כי במבחנים הבין-לאומיים הפערים בין המגזרים הצטמצמו במידה פחותה, ולעתים אף נותרו בעינם – גם בהשוואה בין תלמידים מרקע חברתי-כלכלי דומה. למשל, במבחן PIRLS 2011 (לחינוך היסודי) ניכר שככל שהרקע החברתי-כלכלי חזק יותר הציון גבוה יותר, והפערים לטובת יהודים לא הצטמצמו גם בחלוקה לקבוצות.
קשר דומה נמצא גם במבחן TIMSS 2015 (לחטיבת הביניים). פער הציונים בין כלל התלמידים היהודים לכלל התלמידים הערבים במבחן היה גבוה (70 נקודות), אולם בהשוואה בין תלמידים מאותו רקע, הפער בין ממוצעי הציונים במתמטיקה של שני המגזרים היה קטן יחסית: 12 נקודות בלבד בקבוצת הרקע החברתי-כלכלי הגבוה. מכאן עולה כי לפחות חלק מהפער הגדול בין הישגיהם של שני מגזרי השפה במתמטיקה נובע מהרקע החברתי-כלכלי של התלמידים.
במבחן PISA 2015 (לחטיבה העליונה) עמד הפער בין המגזרים בכללותם על 104 נקודות (מתוך 800), וברוב המקרים הוא נשמר גם בפילוח לפי רקע חברתי-כלכלי: בתוך קבוצת הרקע הנמוך הפער בין המגזרים מצטמצם ל-67 נקודות, ברקע הבינוני הוא נותר דומה לפער הכללי, וברקע הגבוה אף גדל.
חוקר מרכז טאוב, נחום בלס, סיכם את ממצאי המחקר ואמר כי "את הפער הגדול בהישגים בין כלל התלמידים היהודים לכלל התלמידים הערבים אפשר להסביר במידה רבה בנתוני הרקע החברתי-כלכלי שלהם, ואם רוצים לצמצם אותו, יש להתמקד במישור החברתי-כלכלי הכללי".
אקו"ם